נושיו של איש העסקים אליעזר פישמן, בהם הבנקים הגדולים (הפועלים ולאומי), הופתעו מפרטי הסדר החוב שנחשפו אתמול ועדיין מתלבטים אם לאשר את הסכם. עיקריו יובאו לדיון מחר באסיפת הנושים, אך החלטה סופית עדיין לא התקבלה.
בנק לאומי, המיוצג באמצעות עו"ד רונן מטרי ואייל רוזובסקי, קיבל רק אתמול את פרטי ההסדר ועדיין לא החליט. בנק מזרחי־טפחות, שהיה בתמונת המגעים באמצעות עו"ד עמית פינס, צפוי לתמוך בהצעה. עם זאת, ההסדר ייתקל בהתנגדות רשות המסים, שהפעילה את כדור השלג שהביא לקריסת איש העסקים. ברשות המסים אמרו אתמול בתגובה כי ההסדר הגיע רק אתמול לעיונם ועדיין לא התקבלה החלטה.
חובות קבוצת פישמן לרשות המסים מסתכמים ב־195 מיליון שקל (ללא ריבית והפרשי הצמדה). הרשות דורשת שפישמן יכניס את היד עמוק יותר לכיס או לחלופין - שחלקה של רשות המסים בהסדר יהיה גבוה יותר. כחלק מההסדר התחייבה המשפחה להעביר 15 מיליון שקל לכיסוי חובות קבוצת הרשתות לרשות המסים. לפי ההסדר החדש, אמורים בני משפחת פישמן להעביר לקופת ההסדר כ־400 מיליון שקל - חלקם באופן מיידי, אך מרביתם (260 מיליון שקל) רק בעוד חמש שנים. בהנחה שסך התקבולים במסגרת ההסדר החדש יעמדו על 1.7 מיליארד שקל, אזי מדובר בתספורת של 50% למשפחת פישמן על חוב הנאמד ב־3.4 מיליארד שקל.
ההסכם החדש גובש באמצעות עו"ד יוסי בנקל, כונס הנכסים של החברות. עו"ד בנקל העדיף להגיע להסכם עם איש העסקים, הגם שטען להברחת נכסים שיטתית. הוא העדיף שלא לנהל בבית המשפט מלחמות שעלולות היו להימשך שנים ארוכות על אף שכבר טען בעבר כי "ההפטר"המוצג לפישמן הוא דה־לוקס. השאלה אם אכן הייתה לכאורה הברחת נכסים, או אם ניתן לשים את היד על נכסים הנמצאים בבעלות בני משפחתו, עלולה הייתה להיגרר שנים.
גם לפישמן עצמו היה עניין לסגור את הפרשה, לפחות עם בני משפחתו. זאת הסיבה שהוא היה מוכן לוותר על מחצית משווי הווילה בסביון ועל נכסי נדל"ן וחברות נוספות שבבעלות בני המשפחה. יצוין כי הבנקים כבר מימשו בפועל חלק מהנכסים ומנסים למכור נכסים נוספים. ואכן, אם ההסדר יאושר בבית המשפט, לבני המשפחה תוענק חסינות מהגשת תביעות נוספות בנושא, אם כי פישמן עצמו לא ייהנה מכך. הנכס הבולט ביותר המיועד למימוש הם שליש ממניות קבוצת ידיעות אחרונות המשועבדים לטובת בנק הפועלים.
הגופים המוסדיים נוטים להיענות בחיוב להסדר, שכן הסיכוי שהם יראו את הכסף בהליכים משפטיים ארוכי טווח הוא אפסי. אלא שההסדר המתגבש נתקל בהתנגדות רבה במערכת הפוליטית. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הובילה בחודשים האחרונים מאבק לחשיפת היקף חובות הטייקונים לבנקים שבמסגרתו עלה בסוף השבוע כי מדובר בחובות בהיקף של 22 מיליארד שקל. מרבית החובות הצטברו לפני כעשר שנים והבנקים הפסיקו בשנים האחרונות להעניק לגופים אלה אשראי נוסף. אתמול פנתה ח"כ ורבין לח"כ איתן כבל, ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, בבקשה לקיים דיון דחוף נוסף בפרטי ההסדר, ואכן ישיבה מיוחדת בנושא תתקיים מחר.
ח"כ נחמיאס ורבין: "ההסדר הוא שערורייה ציבורית שאת מחירה ישלם הציבור. מדובר בהסדר מטלטל שספק אם יאושר. ההסדר המוצע עומד בפער אדיר אל מול דוחות המפרק עו״ד יוסי בנקל, שטען להברחת נכסים שיטתית מצדו של איש העסקים אל בני המשפחה, תוך שימוש בשיטות שאין אלא להסיק מהן שמדובר במרמה של ממש. עלינו לוודא כי ההסדר אינו פוטר מחקירה יסודית בנושא".
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "על פי בדיקת הפיקוח על הבנקים, הבנקים הנושים לא היו מעורבים בגיבוש ההצעה להסדר חוב שהתגבשה בין המנהל המיוחד לבין הלווה. גם הפיקוח על הבנקים לא עורב בגיבוש ההצעה. הפיקוח על הבנקים מצפה שהדירקטוריונים וההנהלות של הבנקים יבחנו את ההצעה תוך ראייה רחבה של מכלול ההיבטים העולים מהנושא, לרבות מקסום החזר החוב ושמירת אמון הציבור בבנקים".