צוות בינמשרדי בראשות שירה גרינברג, הסגנית הממונה על אגף התקציבים באוצר, צפוי להמליץ לאשר את העלאת תקרת הפטור ממס על קניות באתרים בחו”ל מ־75 ל־100 דולר. כיום ניתן לקנות בסכום של עד 75 דולר מבלי לשלם מע”מ, מכס או מס קנייה, ובלבד שלא מדובר באלכוהול או בסיגריות. במקביל, ניתן לייבא ביבוא אישי מוצרים פטורים ממכס (אך לא ממע”מ או ממס קנייה) בסכום של עד 500 דולר (תקרת הפטור הועלתה מ־325 דולר לסכום זה לפני כשלוש שנים). הצוות הבינמשרדי ימליץ על דרכים לצמצום הרגולציה, בעיקר של משרד הבריאות, ושל גורמים ממשלתיים אחרים ביבוא אישי.
יודגש כי תקרת הפטור בישראל נמוכה מהמקובל בעולם על קניות באונליין, כאשר הממוצע העולמי עומד על 200 דולר. צרכני האונליין הגדילו בשנתיים האחרונות באופן משמעותי את קניותיהם, אך למרות זאת מדד הפורום הכלכלי העולמי מציב את ישראל במקום ה־106 מתוך 140 מדיניות במדד החשיפה ליבוא. צוות שיגיש את מסקנותיו עד ספטמבר יגמיש את הכללים ליבוא אישי, במטרה להילחם ביוקר המחיה ולייצר ערוץ יבוא אישי, נגיש וקל, כמו שמקובל בעולם.
לבד מגרינברג, הצוות הבינמשרדי כולל גם את שי רינסקי, מנכ”ל משרד הכלכלה, ונציגים מרשות המסים, מרשות ההגבלים העסקיים, וממשרדי התחבורה, התקשורת והבריאות. הקמת הצוות הנה אחד מהמהלכים לעידוד היבוא הישיר, שעליו הכריז שר הכלכלה, אלי כהן, רק לפני שבועיים. יצוין כי הגדלת החשיפה ליבוא, עלולה לפגוע ברשתות המסורתיות, במיוחד בתחומי הביגוד וההנעלה וזאת הסיבה שרשתות אלו הקימו אתרי אונליין משלהן, כאשר כעת הן מתכוונות גם להילחם נגד הגדלת תקרת הפטור. הקרב שצפוי להן לא פשוט כלל ועיקר מכיוון שהממשלה פועלת בדיוק בכיוון ההפוך.
במסגרת תוכניתו נטו משפחה, ביטל לאחרונה שר האוצר, משה כחלון, את המסים על יבוא ציוד ספורט או בגדי ילדים. שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר בתגובה לנתונים אלו כי “סל המוצרים הישראלי גבוה בכ־19% בהשוואה ל־OECD, בעוד ש־50% מאזרחי ישראל משתכרים פחות מ־7,000 שקל בחודש. הסרת החסמים ביבוא האישי תאפשר לצרכנים לייבא מוצרים איכותיים”. כחלון הוסיף כי “יישום הרפורמה יביא לצמצום נטל הרגולציה, הגדלת היקף המוצרים המיובאים, תחרות ליבוא המסורתי, וכתוצאה מכך יסייע בהפחתת יוקר המחיה”.
גידול חד בריכוזיות
בתוך כך, על פי נתונים שפורסמו אתמול על ידי הכלכלן הראשי באוצר, חל גידול חד בריכוזיות במקטע הקמעונאי בענף הפארם בשנים 2015־2010. הניתוח התבסס על מאגרי המידע של רשות המסים, שכוללים את הדוחות הכספיים ודיווחי השכר של המעסיקים. בשל הסודיות החלה על נתוני החברות הפרטיות, הניתוח אינו חושף את גודל השוק או הרווחיות של חברה או רשת פארם בודדת על אף שמקובל לחשוב כי רשתות סופר פארם או ניו־פארם הנן מהגדולות בשוק.
על פי הנתונים, בענף הפארם היו פעילות בשנת 2015 600 חברות כאשר מחזור המכירות שלהן הסתכם בשבעה מיליארד שקל - גידול ריאלי של 80% בהשוואה ל־2003. הגידול החד במכירות חל במקביל לגידול חריג ברמת הריכוזיות הענפית. על פי נתוני הדוח, הריכוזיות לפי מדד רפינדל (שמודד את הריכוזיות הענפית - י"ש) הנה מהגבוהים במשק. שיעור הרווחיות בענף, במיוחד בקרב החברות הגדולות, עלה לרמה גבוהה משמעותית מזו המקובלת בענפי המסחר הקמעונאי. מתברר כי בעשור האחרון נסגרו לא פחות מכ־40% מבתי המרקחת הפרטיים, עובדה שהורידה את ישראל לתחתית מדינות ה־OECD ביחס בין מספר בתי המרקחת לגודל האוכלוסייה.
הממצאים המרכזיים שעולים מנתונים אלו מצביעים על גידול חד בריכוזיות במקטע הקמעונאי בענף הפארם בשנים 2015־2010 – גידול ברמה הגבוהה ביותר, לפחות מאז תחילת שנות האלפיים. במקביל, נרשמה באותן שנים עלייה בשיעור הרווחיות בענף לרמה גבוהה משמעותית מזו המאפיינת את ענפי המסחר הקמעונאי, אם כי נמוכה מזו שנמצאה בקרב יבואני הטואלטיקה.