משרד האוצר פרסם אתמול את נתוני הביצוע של המשק למחצית הראשונה של 2016, שמצביעים על כך שהביצועים היו אף טובים יותר מתוכנית העבודה שתוכננה מראש. סביר להניח כי שר האוצר משה כחלון שבע רצון מנתונים אלו. המסקנה העיקרית שעולה מהנתונים היא העובדה כי הגירעון במחצית 2017 הסתכם בתשעה מיליארד שקלים וזאת לעומת גירעון בסך 3.1 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
מדובר בנתון מרשים מאחר שבתקציב לשנת 2017 כולה תוכנן גירעון שנתי של 36.6 מיליארד שקל (2.9% מהתמ”ג) - בעוד הגירעון בפועל, נכון למחצית הראשונה של השנה (במונחים שנתיים), עומד על כמחצית משיעור זה. המשמעות היא שגם ב־2017 הגירעון יהיה קרוב יותר ל־2% מאשר ל־3%. ישנן שתי סיבות עיקריות לנתון זה. הראשונה - עודף גביית מסים של שני מיליארד שקלים בהשוואה לתחזית התקציב המקורי. 1.2 מיליארד שקל מתוך הגבייה הם הכנסה חד־פעמית שהתקבלה בינואר בעקבות העסקה מול כתר פלסטיק. הסיבה השנייה היא העמידה ביעד הוצאות הממשלה ללא חריגה (כ־143 מיליארד שקל).
על פי נתוני רשות המסים, הגבייה גדלה בארבע וחצי השנים האחרונות בקצב שנתי ממוצע של כ־6%. למרות הסטיות (החיוביות) שחוזרות על עצמן, אנשי אגף התקציבים נמנעו ממתן תחזיות גבייה ריאליות בעת הכנת התקציב.
נתונים נוספים שפורסמו מצביעים בין היתר על כך שהיקף הגבייה ביוני הסתכם ב־22.3 מיליארד שקל ובמחצית 2017 ב־148.7 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 4.5%. בנטרול שינויי החקיקה, הפרשי עיתוי בהחזרי מע”מ והשינוי בהפרשות לקרן פיצויים, גדלו ההכנסות ב־4% ריאלית.
נתון נוסף מלמד על כך שבעוד במסים ישירים (בעיקר מסי הכנסה וחברות) נרשמה עלייה בגבייה, במסים עקיפים כולל מע”מ ומסי יבוא נרשמה ירידה (בין השאר כתוצאה מהקדמת יבוא כלי רכב מינואר 2017 לדצמבר 2016).
אדם נוסף שאמור להיות מרוצה מהנתונים ביחס למצב הבורסה הוא מנהל רשות המסים, משה אשר, וזאת משום שהגבייה נטו משוק ההון גדלה ביוני 2017 ב־30% ל־406 מיליון שקל. למרות זאת, הירידה בהיקף העסקאות בשוק הנדל”ן וישיבת משקיעים על הגדר נותנת את אותותיה במיסוי המקרקעין. ההכנסות ממיסוי מקרקעין ירדו ביוני ב־16% ריאלית ל־965 מיליון שקל.
יש לציין כי למרות נתוני התקציב החיוביים, שמוסברים בחלקם מנתונים חד־פעמיים, הריבית במשק נשארת עדיין ללא שינוי ותעמוד זה החודש ה־30 ברציפות על 0.1%.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צפויה לכנס היום את כלי התקשורת כדי לדווח על ההחלטה על הריבית ולמסור נתונים נוספים בנוגע לצמיחה במשק. ההנחה היא כי הריבית תישאר ללא שינוי, וזאת למרות העלאות הריבית בארה”ב והנתונים החיוביים על צמיחת המשק.
אי־העלאת הריבית נועדה להשיג שתי מטרות עיקריות: לנסות להמשיך ולעודד את המשק באמצעות השקעות והגדלת הצריכה הפרטית, והתקווה כי הדבר יגרום להחזרת האינפלציה לתוואי הממשלתי שנקבע מראש - 1%־3%. מטרה נוספת היא לעודד את שער החליפין. הגדלת פערי הריבית בין ישראל לארה”ב (אם הריבית תישאר ללא שינוי) תעודד קניית דולרים, מגמה שכבר מסתמנת בשבוע האחרון.