השער היציג של הדולר ממשיך במסעו כלפי מטה ובסוף השבוע ירד, לראשונה זה חמישה חודשים, אל מתחת לרף 3.5 שקלים לדולר. הדולר, ששערו נקבע על 3.49 שקלים ביום שישי, המשיך להיחלש לאחר המסחר. היום לא ייקבע שער יציג. התחזקות השקל, הן מול הדולר והן מול סל המטבעות (ב־6.1% בתוך שנה) גורמת לתסכול קשה בקרב המגזר העסקי, שבו תוקפים בחריפות את אוזלת היד של בנק ישראל, אף שהוא צמצם בחודשיים האחרונים באופן ניכר את מעורבותו בשוק המטבע והיקף רכישות הדולרים שלו ירד.
המצב מיטיב אומנם עם היבואנים וכך גם עם הישראלים היוצאים לחו”ל, אולם פוגע קשות בתעשייה ובענפי היצוא. זאת חרף נתוני בנק ישראל על שיפור מצב היצוא בזכות מכירה מוגברת של שירותים שפחות חשופים לתנודות שער החליפין. אולם רמות האבטלה הנמוכות כנראה מפחיתות את הדחיפות בצורך בטיפול בבעיית שער החליפין. באוצר לא ממהרים לתקוף את בנק ישראל, מתוך רצון להימנע מפתיחת חזית נוספת נגדו. גם בהתאחדות התעשיינים נמנעים מהטחת ביקורת ישירה על הנגידה, קרנית פלוג.
“המלונות נפגעו במאות מיליוני שקלים"
מנגד, בענף המלונאות החליטו להוריד את הכפפות. לאחר שמכתב התראה על מצב הענף, שנשלח לפני כמה חודשים, לא נענה, הזהיר נשיא ההתאחדות אמיר חייק מפני מצבם של בתי המלון בארץ. “הדולר ממשיך לדשדש ולפגוע במשק הישראלי - ובנק ישראל בשתיקה רועמת", אומר חייק. "המלונות, הנמצאים בתחרות מתמדת, נפגעו השנה פגיעה קשה שעלתה להם מאות מיליוני שקלים, בעוד המתחרים זוכים להטבה נוספת בדמות שער דולר נמוך.
“עצוב היה לא לשמוע בסוף השבוע את נגידת הבנק מודה שיש פעילות ספקולטיבית. עצוב היה לא לשמוע את הנגידה מכריזה מלחמה על המשחק במטבע הישראלי, והמשק ממשיך לשלם. בבנק ישראל טוענים שאלו כוחות השוק - אבל מדהים לראות איך אותם כוחות פועלים רק בלילות, בסופי שבוע, בחגים וסמוך לפקיעת אופציות”.
עוד הוסיף חייק ואמר: “המצב מייאש. זה רק מדגיש את הצורך של פקידות בכירה לעבור במגזר העסקי, בדרך לכיסא הנוח של הרגולטור. ללא המעבר הזה, הם לעולם לא ירגישו את הכאב בצד השני”.
וכיצד מגיבים בבנק ישראל לביקורת? במסיבת עיתונאים שנערכה בסוף השבוע אמרה הנגידה פלוג כי במחצית הראשונה של 2017 נבלם הייסוף ובמהלך הקיץ פוחת השקל ביותר מ־4%, אלא שבחודשיים האחרונים הפיחות נמחק. “מדיניות בנק ישראל", אמרה פלוג, "אינה פועלת כדי לקזז את החלק מהייסוף, הנובע מגורמים יסודיים הנוגעים לעוצמת המשק”. עם זאת, גם בבנק ישראל מודים שרמת שער החליפין משקפת מידה מסוימת של ייסוף יתר.
“בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט”ח ככל שיראה לנכון, כדי למתן תנודות חריפות”, מוסיפים בבנק ודוחים את הטענות כי קיימות מניפולציות בשוק המטבע, לאחר שלטענתם הנושא נבדק באופן יסודי.
יש לציין כי היקף יתרות המט”ח של בנק ישראל נאמד כיום ב־111 מיליארד דולר. בשוק מעריכים שאם הדולר ימשיך להיחלש, לבנק המרכזי לא תהיה ברירה אלא לחדש את רכישת המטבע. ומה אומרים האנליסטים? בבנק לאומי אומרים כי הפער בין הריביות המוניטריות של ארה”ב ושל ישראל יתרחב באופן אטי בשנה הקרובה, ימתן את הלחצים הבסיסיים להתחזקות השקל ויביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין.
בלאומי ממליצים על חשיפה בתיק ההשקעות למטבע חוץ, באמצעות השקעה במניות ובאגרות חוב בחו”ל, ללא גידור חשיפת המטבע. כלכלני בנק אגוד, בראשות אורלי אברהם, כותבים כי הגורמים שהובילו להיחלשות הדולר מול השקל היו הקשיים של הנשיא טרמאפ בהעברת תוכנית המס שלו ונתוני אינפלציה נמוכים מיעדי הבנק המרכזי האמריקאי. לדבריהם, הדולר צפוי להתחזק בטווח הבינוני והארוך אל מול המטבעות העיקריים בעולם, בשל גידול בפערי הריביות בין ארה”ב לעולם. "נקודת התמיכה הקרובה בדולר נמצאת ב־3.45 שקל לדולר. נקודת ההתנגדות הקרובה נמצאת ב־3.6 שקל לדולר”.