בנק מזרחי טפחות בניהול אלדד פרשר, דיווח בדוחותיו הכספיים השבוע ובהודעה לבורסה על בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגדו בבית המשפט בלוד בהיקף 437.5 מיליון שקל. לפי הדיווח, העילה לתביעה היא גביית ריבית יתר בהלוואות לדיור על בסיס הפריים ללא גילוי נאות. התביעה הייצוגית הוגשה על ידי עו"ד גיא גלילי, המייצג את ענת ורונן נאור בשם כל מקבלי ההלוואות לדיור החל מ־3.5.11 עד תחילת נובמבר 2017. היא מתמקדת בלקוחות שרכיב ריבית הפריים מסך הלוואת המשכנתה שלהם עמד על 25%־33% מהיקפה.
 
הנחיות בנק ישראל שפורסמו לפני כמה שנים, צמצמו את רכיב הפריים בהלוואות המשכנתה ל־33% מסך ההלוואה כדי להגן על הציבור. בבנק ישראל הניחו שעם העלייה בריבית הפריים, שיעורי החזר המשכנתה יהיו גבוהים יותר ויסכנו את הלקוחות ואת הבנקים. בפועל התברר שלקוחות שקיבלו משכנתה בריבית פריים עשו עסקה מצוינת, שכן זו נותרה בשנים האחרונות ללא שינוי וקודם לכן היא הייתה במגמה של ירידה מתמשכת.

אולם בית משפט. צילום: אתר הרשות השופטת
אולם בית משפט. צילום: אתר הרשות השופטת
 
בתביעה נטען כי בנק המזרחי נמנע מלתת הלוואות שבהן שיעור רכיב הפריים הוא המרבי המותר לפי ההוראות (33.3%), משום שהבנק יוכל להגדיל את הסכום שייתן בהלוואות משלימות אחרות ויקרות בהרבה. סכום הנזק שחושב נאמד כאמור ב־437 מיליון שקל. מגישי התביעה מודים שהם אינם מכחישים את העובדה שלבנק יש שיקול דעת אם לאשר או לדחות את ההלוואה ואת הרכב ההלוואה שהוא מאשר, אבל הם טוענים לליקוי בשיקול הדעת של הבנק ולפגיעה בחובת הנאמנות, האמון והגילוי המורחב שחלים עליו.
 

יש לציין כי תביעות ייצוגיות (בעיקר נגד חברות בורסאיות) הפכו בשנים האחרונות לעניין של שגרה. בדרך כלל תביעות מסוג זה, בהנחה שיש להן הצדקה מסוימת, מסתיימות בפשרה עם סכומי פיצויים נמוכים בהרבה מסכום התביעה. בשל שכיחות התופעה יזם משרד המשפטים החלטה לחייב את מגישי התביעות בתשלום אגרה במקרה שהם הפסידו בתביעה. סוגיית גובה האגרה נדונה בימים אלה בוועדת החוקה בכנסת. בנק מזרחי טפחות אישר כי אכן דיווח על הגשת התביעה.