מ"מ יו"ר דירקטוריון בזק דוד גרנות ומנכ"לית החברה סטלה הנדלר ניצלו מפגש עם אנליסטים מתחום התקשורת כדי לפרוש את השקפת העולם העסקית של החברה ולספק נתונים נוספים על הדוחות הכספיים שפורסמו בסוף השבוע. בהתייחס לשאלות על פגיעה ברווחיות וירידה במספר המינויים ובשווי חברת טלוויזיית הלוויין yes (חברת בת), השיב גרנות שהוא עדיין אופטימי ביחס לאפשרות שהמיזם "סטינג" שהשיקה החברה יביא לבלימת הירידה במספר המינויים. לדבריו הבעיה של יס ושל המתחרות בתחום, כמו הוט, נובעת מעלויות התוכן הגבוהות, בעוד שאצל המתחרות פרטנר וסלקום העלויות זניחות. "מדובר כאן בעיוות כלכלי הנובע מהצורך בהפעלת ארבעה מטות מקבילים, שאינו יכול להימשך לאורך זמן", אמר גרנות, "יש אומנם עדיין קהל המוכן לשלם מחיר עבור התוכן, אבל אני מעריך שלאורך זמן המחיר יגיע לשיווי משקל".
גרנות גם התייחס לסוגיית ההפרדה המבנית (ההיתר להתמזג עם חברות הבת), וטען שמדובר בבעיה הן למשק והן לבזק. לדבריו, ביטול ההפרדה המלאכותית היה יכול לחסוך 100־200 מיליון דולר לשנה. בנוגע לחקירת רשות ניירות ערך ולמצב מול יורוקום הבהיר גרנות כי בזק בוחנת בצורה שוטפת את השלכותיה השונות, ותתאים את המדיניות בהתאם להתפתחויות. בזק הגדילה ב־13 מיליון שקל נוספים את ההפרשה לחובות יס לבזק (בגלל אי העמידה בתנאים הפיננסיים). בזק גם במגעים מול הבנקים שהם בעלי החוב של יורוקום של שאול אלוביץ' ומבקשת לשמור על זכויותיה.
מנכ"לית החברה סטלה הנדלר ענתה לשאלות בנוגע למתחרים, והבהירה שהיא אינה מתרגשת במיוחד מכניסת סלקום ופרטנר למיזם הסיבים (שנועד בין השאר להגדיל את מהירות הגלישה באינטרנט - י"ש). "אנחנו מסוגלים להתמודד עם האיומים התחרותיים בתחום, ואני אפילו מברכת על כך", הוסיפה, "אבל בזק מתקשה להתמודד עם הרגולציה הסלקטיבית כלפיה, שבאה לידי ביטוי בהיתר משרד התקשורת למתחרים לנצל את התשתיות של בזק ללא פיקוח". יצוין כי בעקבות היתר משרד התקשורת עתרה בזק לבג"ץ, ודיון ראשון בנושא יתקיים ב־17 בינואר 2018.
רווחי בזק ירדו ברבעון השלישי ב־18.3% ל־322 מיליון שקל. תחזית הרווח השנתית לא השתנתה ועומדת על 1.4 מיליארד שקל. הירידה מוסברת בקיטון של 3.8% בהכנסות ל־2.42 מיליארד שקל ועלייה של 26 מיליון שקל בהוצאות המס שהסתכמו ב־109 מיליון שקל. למרות זאת, התוצאות סבירות בהתחשב בתנאי השוק המאתגרים בתחום הטלוויזיה, הגידול בתחרות באספקת שירותי אינטרנט והירידה בהכנסות בטלפון הקווי.
ההכנסות התפעוליות האחרות ירדו ל־23 מיליון שקל בשל עיצום כספי בהיקף 11 מיליון שקל שהטיל משרד התקשורת וגידול בתביעות משפטיות, שקוזזו ברווחי הון ממכירת נדל"ן בבזק קווי. ההכנסות משירותי טלפוניה ירדו ב־8% ל־345 מיליון שקל כתוצאה מקיטון בהכנסה הממוצעת לקו.
ההכנסות משירותי אינטרנט (קמעונאי וסיטונאי) גדלו ב־3.5% ל־413 מיליון שקל. הגידול בהכנסות באינטרנט נובע מגידול של 15 אלף קווים בבסיס הלקוחות, שהגיע לכ־1.61 מיליון מנויים, לצד גידול בהכנסות מפעילויות ושירותים חדשים. בסיס הקווים בשוק הסיטונאי, קרי אספקת תשתית אינטרנט למתחרים, גדל בשנה האחרונה ב־137 אלף והסתכם בכ־484 אלף קווים. מספר קווי טלפון בסוף הרבעון השלישי 2017 עמד על 2.061 מיליון בהשוואה לכ־2.077 מיליון ברבעון השני 2017 וכ־2.137 מיליון ברבעון השלישי אשתקד. דוחות בזק הושפעו לחיוב מהשיפור בתוצאות של חברת הבת פלאפון, וכאמור לשלילה מתוצאות יס.
פלאפון שבניהול רן גוראון סיימה את הרבעון השלישי ברווח של 24 מיליון שקל, לעומת 32 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה הגדילה מתחילת השנה את מצבת המנויים ב־156 אלף לכ־2.5 מיליון. ההכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU) עלתה ב־2 שקל ל־63 שקל. מנגד, ההכנסות ירדו ב־2.2% ל־635 מיליון שקל. ההכנסות משירותים גדלו ב־2.7% ל־461 מיליון שקל. ההכנסות מציוד קצה ירדו ב־4.9% ל־174 מיליון שקל כתוצאה מביטול מס הקניה בסלולר וירידה במכירות המכשירים.
רווחי בזק בינלאומי שבניהול מוטי אלמליח ירדו ב־18.2% ל־27 מיליון שקל. ההכנסות ירדו ב־4.4% ל־367 מיליון שקל, בעיקר בשל שחיקת פעילות השיחות הבינלאומיות וירידה בהיקף שירותי התמסורת. נקודת אור היא זינוק של 18% בהכנסות החברה מפתרונות תקשורת. חברת יס שבניהול רון איילון סיימה את הרבעון בהפסד של 123 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 142 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הירידה בהפסד נובעת בגלל המרת הלוואות הבעלים להון והפחתת נכס מס. ההכנסות ירדו ב־6.5% ל־406 מיליון שקל.