אם אתם מרגישים מדוכדכים מהמצב במדינה, אתם לא לבד. סקר בינלאומי שנערך ב־17 מדינות באירופה ובישראל בסוף שנת 2016 ותחילת 2017 קובע כי העשירונים הנמוכים בישראל סבורים שהשירותים הסוציאליים במדינה תורמים פחות מבעבר לצמצום העוני ואי־השוויון. בהשוואה למדינות באירופה, אוכלוסיות החלשות בישראל מדווחות בעשור האחרון על ירידה חדה הן בשביעות הרצון מרמת החיים של הקשישים והן באמון ביעילותה של מערכת הרווחה לסייע לאדם שהכנסותיו נמוכות לחיות בכבוד בגיל השלישי.
בעוד בעשור החולף חלה עלייה בשביעות הרצון של הישראלים מהכלכלה והחינוך, הפעם ישראל נמצאת בתחתית הרשימה בקטגוריות האלה. בציבור הכללי הישראלים נמצאים בתחתית המדד, מסתדרים פחות עם הכנסתם ומרוצים פחות מתפקוד השירותים הסוציאליים. אלה הם חלק מממצאי הסקר החברתי האירופי המנוהל בישראל על ידי משרד המדע באחריות מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב.
הדכדוך של הישראלים חוצה מגזרים
בשביעות הרצון מרמת החינוך יש אחידות בין כל השכבות הסוציו־אקונומיות, ובכולן לא מרוצים ומעניקים ציון 5 למערכת החינוך. בשביעות הרצון ממצבם של הקשישים מעניקים הנשאלים ציון 4 בקירוב, בשירותים החברתיים הציבוריים, כמו בריאות ורווחה, הציון מידרדר ל־3. במדד שביעות הרצון של האזרחים מהכלכלה, ישראל ממוקמת במקום ה־13 מתוך 18 מדינות.
בשביעות הרצון מרמת מערכת החינוך ישראל הגיעה למקום ה־16 בלבד, בשביעות הרצון מרמת החיים של האזרחים הוןתיקים - במקום העשירי, וברמת השירותים החברתיים וצעדי הממשלה למניעת התפשטות העוני - ישראל במקום ה־16. בשאלה אם אנחנו מסתדרים עם ההכנסה שלנו אנחנו במקום ה־15 – עוקפים רק את רוסיה, אסטוניה וצ'כיה מבין 18 המדינות בסקר.
ד"ר אירית אדלר ממכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב, שניתחה וערכה את נתוני ה־ESS אומרת בתגובה: "אנחנו רגילים לשמוע מנתוני סקרים ודוחות בינלאומיים שישראל נמצאת במקומות גבוהים במידת האושר של האזרחים. "עם זאת, הנתונים הללו מראים שתמונת המציאות מעט מורכבת יותר. הישראלים פחות שבעי רצון מהכלכלה ומשירותי הרווחה מאשר אזרחי מדינות רבות באירופה, ונתונים כאלה צריכים לבוא בחשבון בתכנוני מדיניות עתידיים".