פתיחת שוק הקנאביס הרפואי בישראל ליצוא למדינות העולם, שלדברי גורמים במשרד החקלאות הייתה אמורה לעלות בתחילת השבוע לדיון בממשלה ולקבל את האישור המיוחל, ירדה נכון לעכשיו מסדר היום והותירה רבים, שמצפים לה בכיליון עיניים, מאוכזבים.
מאחורי העיכוב ברפורמה הנכספת עומדים מאבקי כוחות בין משרדי הממשלה השונים: החקלאות, האוצר וביטחון הפנים. בעוד שלפי פרסומי משרד החקלאות, שדווחו בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות", הממשלה הייתה אמורה לאשר אתמול את פתיחת השוק ליצוא, לדברי גורמים במשרד האוצר, יוזמי ההצעה, הנושא עדיין לא עלה לסדר היום, אין תאריך וההצבעה בנושא מתעכבת בגלל משא ומתן שלא הגיע לסיכום סופי. לדבריהם, הפרסומים בנושא היו מוטעים. במשרד החקלאות טוענים מנגד כי "ההצבעה כן תוכננה ליום ראשון, והיא נדחתה". גורמים במשרד החקלאות מציינים כי ההדלפות לתקשורת גרמו לכעס גדול בעיקר במשרד לביטחון הפנים. במשרד לביטחון פנים טוענים מצדם כי "לא הייתה אמורה להיות הצבעה בנושא. אפילו לא היינו צריכים להוציא מכתב התנגדות מהסיבה הפשוטה שהמשא ומתן עדיין לא הסתיים".
"התמהמהות בגלל השתהות ממשלתית מיותרת עלולה לגרום להפסד של שווקים, מהסיבה הפשוטה שאיחור היצוא עלול להביא מדינות אחרות להקדים את ישראל", אומר ג', אחד המגדלים, שקיבל לאחרונה רישיון לגדל קנאביס רפואי ועומד להשקיע בחווה את מיטב כספו מתוך הנחה כי אישור היצוא הוא רק עניין של זמן. "צריך לזכור שאנחנו עדיין בתחילת הדרך".
רוב החקלאים העדיפו לא להתבטא ישירות ביחס לנושא העיכוב, מחשש כי זה רק יגרום לעיכוב נוסף אצל מקבלי ההחלטות. ואכן, תמונת המצב העולמית היא נכון לעכשיו לטובתנו. כיום יש לישראל מתחרה אחת בשוק יצוא הקנאביס הרפואי: קנדה, שבה מזג האוויר אינו אופטימלי לגידול הצמח, אך היא מתקדמת מאיתנו בניסיון היצוא המסחרי.
בנוסף, מלבד ישראל, המדינה היחידה שמאשרת ניסויים קליניים בקנאביס רפואי היא צ'ילה, ומבחינה טכנולוגית, ישראל מתקדמת ממנה בהרבה במכשור ובמחקר. "אם לא נזדרז, היתרון שלנו עלול להפוך לחיסרון", אומר ג'.
פתיחת שוק הקנאביס ליצוא מעוררת תקוות בלא מעט גורמים, ובהם חברות התרופות והחקלאים בישראל. "כרגע אין לי פנטזיות התעשרות, אלא פנטזיות הישרדות", אומר מוטי סלאבי (60), דור שני למגדלי ירקות ותמרים במושב חצבה שבערבה, ובעל משק בבקעת הירדן. "אני מקווה שהיכולת לייצא קנאביס תשתלם לנו, כי מדובר בהוצאות מאוד גבוהות. החקלאות בערבה תמיד הייתה ייחודית בזכות האוויר היבש. יכולנו לגדל ירקות קיץ גם בחורף, אבל כניסת היבוא המסיבי של הירקות מטורקיה וממקומות אחרים ייבשה אותנו. האלטרנטיבה המתבקשת הייתה צמחי מרפא. אני לא מעשן אפילו סיגריות, רק לאחרונה ראיתי איך נראה הצמח, אבל אני חקלאי מבטן ומלידה ואני רוצה להפוך את הערבה לאימפריה של גידולי קנאביס".
היצע מול ביקוש
הדרך לאישורו של יצוא הקנאביס הרפואי לא הייתה פשוטה. עד ינואר השנה, התנגדו חלק ממשרדי הממשלה ליצוא קנאביס בשל הקושי בפיקוח על התהליך. שר הבריאות דאז יעקב ליצמן אף טען כי מדובר ב"מעשה לא מוסרי", אך לבסוף הוחלט כי לא יטיל וטו. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התנגד לתוכנית, מחשש שגידול קנאביס ליצוא יביא לזליגה של החומרים לגורמי פשיעה, והתנה את הסכמתו במתן תקנים למשטרת ישראל עבור פקחים בחוות הגידול. לדברי גורמים בשוק, במשרד דורשים יותר מ־200 מיליון שקלים לאיוש תקנים כדי לאכוף את המתנהל בחוות הגידול החדשות שיוקמו, כמו גם להקמת יחידת קנאביס במשטרה.
על פי המלצות הצוות הבין־משרדי לבחינת היתכנות היצוא של קנאביס רפואי, שהוקם על ידי שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות לשעבר ליצמן, המדינה תנפיק רישיונות ליצוא מוצרי קנאביס רפואי ותבצע פיקוח הדוק כדי לוודא שהיצואנים עומדים בתקני האיכות שנקבעו ופורסמו על ידי משרד הבריאות לכל אחד מהמקטעים: גידול, ייצור, אחסון, הפצה ואבטחה. בין השאר, יהיה אפשר לייצא מוצרי עישון, שמנים ומוצרים מבוססי אידוי, אך לא יתבצע יצוא של חומר צמחי הניתן לריבוי כגון צמחים, זרעים, ייחורים ועוד.
לפי ההערכות, היצוא יניב לישראל סכום של כמיליארד עד ארבעה מיליארד שקל בשנה. בהנחה שהממשלה תאשר בקרוב את יצוא הקנאביס, בתוך זמן קצר צפויים להימכר מוצרי קנאביס רפואי, שמיוצרים בחוות גידול מדן ועד הערבה, לשלל מדינות ברחבי העולם.
בשנת 2008 החל משרד הבריאות בישראל באספקת קנאביס רפואי לחולים במטרה להקל על מחלות ותופעות לוואי. במקביל, בשנים האחרונות הפכה ישראל למוקד מרכזי בנושא המחקר של הסם. בין היתר, משמש הקנאביס הרפואי בישראל לניסויים קליניים לטובת חולי אפילפסיה, חולי סרטן וילדים אוטיסטים, ואף הוכח כי יש בו חומרים שמרפאים דלקות ועשויים להוביל לנסיגה במחלת קרוהן.
עד מרץ האחרון הורשו רק שמונה מגדלים לגדל בארץ קנאביס לצרכים רפואיים. אלא שהתפנית חלה כאשר במסגרת רפורמת הקנאביס, העניק משרד הבריאות לכ־40 חקלאים אישור ראשוני להקמת "אתר לעיסוק בסם מסוכן". הובילה לכך עתירה שהגישו 37 חקלאים באמצעות עו"ד חגית ויינשטוק נגד ממשלת ישראל, שר הבריאות, השר לביטחון הפנים, שר האוצר ומשטרת ישראל בדרישה לחייב את המשטרה לבצע את הבדיקות לחקלאים, שיאפשרו להם לגדל קנאביס רפואי לשוק הישראלי.
"ברגע שניתנו האישורים הראשונים ליותר חקלאים להקים חוות גידול, הדרך להצבעת הממשלה לייצא את החומר הייתה קצרה", אומרת עו"ד ויינשטוק, ממשרד עורכי הדין ויינשטוק־זהבי, מתמחה ברגולציה מסחרית בינלאומית. "המשמעויות של העיכוב הנוכחי קטסטרופליות כי יש הסכמי יצוא שכבר יצאו לדרך. העיכוב הזה גורם להפסדי ענק לחברות בארץ שכבר השקיעו עשרות מיליוני דולרים. אנחנו כבר חותמים על הסכמים עם גורמים בחו"ל בסך מאות מיליוני דולרים, ולא נפר את ההסכמים. אם ניאלץ, נלך לבית המשפט. השוק עדיין לא נפתח באופן רשמי, וכבר יש עניין משתי חברות תרופות מגרמניה. עיני כל העולם נשואות אלינו מהסיבה הפשוטה שאין לנו כרגע מתחרים. בארצות הברית כל מדינה סגורה לעצמה, ויצוא הוא עבירה פדרלית. בהולנד מורשים לייצא רק כמות מסוימת, וגם היא לא למטרות רפואיות. בקנדה חתמה אחת החברות הגדולות עם קיבוץ גן שמואל על פרויקט ענק, והפוטנציאל הוא בלתי נתפס".
ויינשטוק עצמה נכנסה למאבק הזה גם מסיבות אישיות. אמה נזקקה לקנאביס רפואי בעקבות מחלה קשה והתקשתה להשיגו בארץ. כשהתחילה את מאבקה, לא דמיינה שבשנת 2018 תזכה לקבל אישור ליצוא הקנאביס, שכשני מיליון איש במערב כיום זקוקים לו.
"החשש האמיתי, שיכול להיות אסון כלכלי, הוא אם ייתנו רישיונות לגידול, אך לא ייתנו לייצא", מתריעה עו"ד ויינשטוק. "אז הזליגה תהיה ודאית, כשההיצע יהיה מטורף והביקוש זניח".
מי יעזור
למרות כל ההערכות האופטימיות בדבר הרווח הצפוי, החקלאים שומרים על איפוק. "השנים האחרונות היו בלתי נסבלות עבורנו", אומר גבי מלול (66) ממושב נאות הכיכר, בסמוך לים המלח. "המשבר בירקות גרם לי להתחיל לחשוב על עצמי. הבנתי שאני חייב לדאוג לעצמי. זה המקצוע שלי, אז שייתנו לי הזדמנות להרים את הראש. חברות תרופות היו המחסום העיקרי. הרי כולם אצלנו יודעים שהקנאביס יתחרה בתרופות הרגילות. אני הולך להשקיע בזה 3־4 מיליון שקלים, ואם לא נמכור, אני לא יודע מה יקרה לי.
"יש הורדות ידיים בממשלה, ואני תקוע עם כל החומר הזה", מוסיף מלול. "יש לי אישור לגדל, יש לי כבר חממות מוכנות. ללכת להשקיע מיליונים בחומר הזה רק לשוק הישראלי - אין טעם. אני מבין שיש חששות, אבל אני רוצה לגדל ולהתפרנס . משרד החקלאות רוצה לקחת קרדיט, המשרד לביטחון הפנים חושש למרות שעד עתה החוות הקיימות מעולם לא עסקו בזה באופן לא חוקי. אין שום סיבה לעיכוב. אני רוצה לבקש ממקבלי ההחלטות: תנו לי לפתוח את הענף הזה, החקלאות במצב כל כך קשה. המתחרים עומדים כבר לפתחנו. יש ביקוש בכל העולם, ואנחנו נפסיד את הרכבת".
"מהניסיון שלי בחקלאות, אני בטח לא הולך להתעשר מזה", אומר גם אורטל ארבל, אחד החקלאים הצעירים שקיבלו את הרישיון לעסוק בגידול קנאביס ליצוא. "אם החקלאי הוא לא זה שמוכר את הסחורה, הכוח לא בידיים שלו. בשוק השחור גרם קנאביס רפואי עולה בסביבות 100 שקלים, ואצלנו גרם רפואי יעלה 2.5־4 שקלים. אי אפשר להבטיח דבר. גם הוצאות הפיקוח והשמירה הן אסטרונומיות, וקשה לדעת מה יהיו המחירים".
"החשש שלנו בעיקר כלכלי", מוסיף ארבל. "התחושה היא של חוסר ודאות. רב הנסתר על הגלוי, כי כבר השקעתי כסף. הרישיון שנותנים לנו לגדל קנאביס הוא לשנה בלבד, אז הכל אצלי מוזמן. כבר השקעתי המון כסף מתוך מחשבה שזה יהיה כלכלי, וללא יצוא, חוות ייסגרו".
החקלאים מוטרדים גם מהשאלה מי יעזור להם בתהליכי הגידול. "אף אחד משמונת המגדלים המקוריים שעסקו בגידול הקנאביס בארץ לא משתפים איתנו פעולה", אומר ארבל. "אני מבין אותם, אני מתחרה בהם ישירות. הם אומרים שהם ישמחו לעזור, אבל הם לא יספרו לי את הטריקים שלהם".
בחברת התרופות BOL פארמה, ששלוחתה בארץ, "שאיפה לחיים", הייתה עד לאחרונה בין שמונת המגדלים המורשים היחידים, דווקא טוענים כי הם מוכנים לעזור לחקלאים, ובחינם. "זה קוסם לנו גם ברמה הציונית", אומרים מנהלי החברה חגי הילמן וד"ר תמיר גדו. הם צופים כי המדינה תתעשר בלפחות עוד 2 מיליארד שקלים בשנה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הנושא יובא להצבעה בשבועות הבאים".
ממזכיר הממשלה צחי ברוורמן נמסר בתגובה: "הצעת ההחלטה חייבת להיות בהסכמת המשרדים הרלוונטיים. טרם הגיעה בקשה, ומבחינתנו הנושא לא עלה לשולחן הממשלה. כשיפנו, נטפל".
ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.