בנק הפועלים, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי פנו אתמול לבית המשפט בבקשה לפירוק יורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק, בעילה כי זו הפכה לחדלת פירעון בשל אי פירעון חוב בהיקף של 971 מיליון שקל. נציגי הנושים טענו בדרישתם כי מכתבי ההתראה החוזרים ונשנים ליורוקום לא נענו. למרות הדרישה החד־משמעית, מהלך הבנקים עלול להפוך לחרב פיפיות ולהתברר כבעייתי. שאול אלוביץ', בעליה של חברת יורוקום, התחייב כלפי בעלי איגרות החוב שהשליטה בבזק תעבור אליהם אם זו תימכר בהליך של פירוק. לבעלי איגרות החוב לא תהיה עילה של תביעה במקרה שבזק תימכר במהלך עסקי "רגיל", כמו למשל מגעים למכירתה לאיש העסקים מאיר שמיר.
מהלך חריג זה עלול לפגוע משמעותית בביטחונותיהם של הבנקים, וכספי החוב של יורוקום עלולים לרדת לטמיון. זאת משום שבזק היא הנכס העיקרי של חברתו של אלוביץ'. הגופים המוסדיים ובעלי איגרות החוב דורשים לשמור על זכויותיהם. בזק עצמה, שכלפיה מחזיקה יורוקום בחוב של 130 מיליון שקל, דורשת שמירה על זכויותיה כנושה. שני בעליה של יורוקום, אלוביץ' (80%) ואחיו יוסי (20%) לא נתנו ערבויות אישיות לבנקים, ולכן אין למוסדות אלו עילה לתביעה אישית נגדם.
הבנקים דורשים למנות מטעמם מפקחים שילוו את תהליך מימוש הנכסים ואת הבטוחות המשועבדות להם. מדובר בעו"ד פיני רובין מטעם הפועלים, עו"ד אמנון לורך מטעם דיסקונט ועו"ד אורי גאון מטעם הבנק הבינלאומי. עוד נודע כי נציגי הבנקים לא מתכוונים להחליף את דירקטוריון יורוקום, בזק או אחת מחברות הבת האחרות, ולכן דירקטוריון בזק שבראשו עומד דוד גרנות צפוי להמשיך לפעול כרגיל.
בדרישה שהוגשה אתמול ביקשו שלושת הבנקים לקבל את כל הסמכויות וכלי הפיקוח הרלוונטיים, כאשר העובדה כי הבקשה הוגשה במשותף מעידה כי הם מעוניינים למנוע מחלוקות על מימוש הביטחונות ולהבטיח כי כל בנק יקבל את חלקו. על פי ההודעה שנמסרה לבית המשפט, היקף החובות של יורוקום לבנקים מסתכם ב־971 מיליון שקל - 480 מיליון שקל לבנק דיסקונט, 350 מיליון שקל לבנק הפועלים ו־141 מיליון שקל לבנק הבינלאומי. לטובת דיסקונט משועבדים גם חלק ממניות אינטרנט זהב השולטת בבזק וביורוקום.
יורוקום מחזיקה בשליטה בבזק באמצעות 54.7% מאינטרנט זהב - שמחזיקה ב־64.78% מהשליטה בבי־קום - שמחזיקה ב־26% ממניות בזק. באמצעות שרשור זה מחזיק אלוביץ' בשליטה בבזק. נוסף לכך, יורוקום תקשורת מחזיקה במניות אנלייט לייצור חשמל, חלל תקשורת לוויינים, סאטקום ועוד.
קודם לפנייה לבית המשפט, דרשו הבנקים התחייבות להזרמת 100־150 מיליון שקל מצד אלוביץ' ומימוש נכסים (מהלכים שעמד להוציא אל הפועל). בהקשר זה, אלוביץ' סירב להזרים את הכסף אבל הסכים לממש נכסים בתהליך ארוך - ואיטי מדי לטעמם של הבנקים.
בתוך כך, המגעים שנוהלו עם מאיר שמיר לרכישת בזק לא הבשילו בשל העובדה כי הלה היה מעוניין בביצוע העסקה דרך אינטרנט זהב ומבלי לקחת על עצמו את חובות חברת האם. בימים האחרונים נפוצו הערכות שלפיהן גם איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק, מגלה ענין בבזק.
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, אלוביץ' עלול לאבד בכל מקרה את בזק – בין אם על ידי מכירתה על ידי הבנקים או בשל העברת השליטה בה לבעלי איגרות החוב. מעבר לכך, נגד ראשי בזק התנהלה עד לא מכבר חקירה על ידי רשות ניירות ערך, שבסיומה הומלץ על הגשת כתבי אישום בחשדות לעבירות ניירות ערך ועסקות בעלי עניין לא חוקיות. אמש לא התקבלה תגובת אלוביץ' לדברים.