באוצר חוששים לאחרונה מהאפשרות כי בעקבות המלצות המשטרה המתגבשות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000 ו־2000 יידחה אישור התקציב לשנת 2019. על פי לוח הזמנים המקורי, שר האוצר משה כחלון אמור היה להביא את התקציב לאישור הממשלה ב־11 בינואר, ולאשרו סופית בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד סוף מושב החורף.
זהו הליך אישור מואץ וחסר תקדים, שנועד לאפשר לממשלה להתמודד עם האילוצים הפוליטיים לקראת שנת הבחירות. לוח זמנים זה עלול להשתבש אם יוחלט להקדים את הבחירות או לעתור לבית המשפט נגד מהלך זה. למרות זאת, בהנהלת האוצר ממשיכים בדיונים מואצים בנוגע לתקציב והוא הוצג בשבוע שעבר לכחלון.
אחד הסעיפים הבעייתיים בתקציב מתייחס לעלייה בגירעון ל־3.3% מהתוצר. בכל השנים האחרונות הגירעון היה בשיעור נמוך יותר. כך למשל בתקציב האחרון היעד עמד על 2.9%, אף שבזכות עודפי גביית המס בפועל, הגירעון יהיה נמוך יותר ויסתכם בכ־2% בלבד.
הגירעון, שיגיע לכ־39 מיליארד שקל, נובע מתביעות ודרישות שונות מצדם של גורמי קואליציה ולחצים שהופעלו על האוצר. כך למשל הממשלה תתבקש לאשר היום את הפעימה הראשונה להגדלת קצבאות הנכים, בהיקף כולל של 1.4 מיליארד שקל. אישור הפעימה יאפשר לביטוח הלאומי להיערך לתשלום הקצבה המעודכנת כבר בחודש ינואר, כפי שהובטח.
מעבר לכך, על הפרק נמצאים גם תוספת במסגרת הסכמי השכר של האוצר עם המורים, מימון התוספות הצפויות לענף התעשייה (במסגרת תוכנית נטו) ועוד.
עדיין לא ברור אם כדי להתמודד עם עודף ההוצאות יוחלט גם על הגמשת כלל ההוצאה התקציבית, מה שיאפשר גידול של 2.51% לעומת תקציב 2018. על פי חישובי בנק ישראל, בתנאים אלה התוספות יגרמו לחריגה של 10 מיליארד שקל מהמסגרת.