ההסתדרות והאוצר מנהלים מגעים מתקדמים לעסקת חבילה במשק על רקע הגירעון הצפוי בתקציב 2019 שנאמד בכ־10 מיליארד שקל. שלשום נפגשו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ושר האוצר, משה כחלון, והם צפויים להיפגש פעם נוספת.
העסקה כוללת דחייה של הפעימה האחרונה בתוספת השכר למאות אלפי עובדי המגזר הציבורי (עובדי מדינה, עובדי חברות ממשלתיות, עובדי רשויות מקומיות, ועוד), שאמורה הייתה להסתכם ב־1.75%. התשלום בגין פעימה זו נאמד ב־2 מיליארד שקל. מדובר בחלק מהסכם שנחתם באפריל 2016 שבמסגרתו אמורים היו עובדי המגזר לקבל תוספת מצטברת של 7.75%.
חלק מהתוספת כבר שולם, אבל החלק הארי (3.25%) אמור להיות משולם במהלך 2018. הפעימה האחרונה בגובה 1.75% אמורה הייתה להיות משולמת ב־1.3.2019. כחלון ביקש מניסנקורן לדחות את התשלום האחרון לשנת 2020. הובהר שהדחייה חיונית לנוכח הצורך במימון תשלום הקצבאות לנכים.
אלא שעם כל הכבוד לקצבאות הנכים, ניסנקורן התנה את ההסכמה במספר תנאים: ראשית, שתוספת השכר תגדל בין 0.25%־0.5% לכל עובד. נוסף על כך, הוא דרש שכל עובדי המגזר הציבור יקבלו מענק חד־פעמי הנאמד ב־1,000 שקל תמורת הסכמתם לדחייה.
יו"ר ההסתדרות הציב לכחלון דרישות נוספות ובכלל זה קליטה מוגדלת של אלפי עובדי קבלן נוספים למסגרות תעסוקה רגילות. בסוד המגעים שותף גם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שאמור לתת את הסכמתו לתנאים הנוגעים למעסיקים. ניסנקורן נפגש בתחילת השבוע עם ראשי הוועדים הגדולים במשק (כמו חברת החשמל ורשות שדות התעופה) וקיבל את ברכתם למהלך. הוא הסביר להם שהמהלך בסופו של דבר ייטיב עם העובדים והם גם יצטיירו כמי שקשובים לצרכים החברתיים השונים.
באוצר נאלצים לאלתר
אין זו הפעם הראשונה שבה ההסתדרות מתבקשת לסייע בהקלה על המצוקה התקציבית. זה קרה גם בתחילת 2016 לקראת אישור התקציב הדו־שנתי הקודם. ההסדר עם ההסתדרות מעיד על הבעייתיות הרבה בתקציב המתוכנן ל־2019.
בגלל לוח הזמנים הצפוף (היום אמורה הייתה להתקיים פגישה בעניין עם ראש הממשלה) נאלצים באוצר לבצע אלתורים שונים. כך למשל, רשות שדות התעופה נדרשת להעביר לאוצר עודפים של כמיליארד שקל שנצברו בקופתה. דרישת העברת הכסף מקופת הרשות מפתיעה שכן הרשות עדין לא הספיקה להעביר את העודפים בסך 2.4 מיליארד שקל בגין השנים 2017־2018. עובדי הרשות עשויים לתת את הסכמתם למהלך בתנאי שהם יקבלו בתמורה בונוס מיוחד.
כך היה גם בהעברה הקודמת שבה הם פונקו בבונוסים בסכום עתק של 80 מיליון שקל (שאגב קוזז מסכומי ההעברה לאוצר). זאת אינה הצרה היחידה של האוצר. הנהלת הקרן הקיימת חזרה בה מהסכמתה להעברת 1.8 מיליארד שקל לקופת האוצר על חשבון השנים 2018־2020.
בעקבות כך החליט מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, לחדש את הליך החקיקה נגד קק"ל כך שתחויב על פי חוק להעברת העודפים. על רקע המצב שנוצר, הנחת העבודה בתקציב 2019 היא שמסגרת הגירעון בתקציב תחרוג מהמקובל ותגיע ל־3.3% מהתוצר.
על רקע הקשיים בהעברת התקציב ל־2019 (ונדגיש שאישור תקציב שנה מראש הוא כמעט משימה בלתי אפשרית בתנאים הפוליטיים הנוכחיים - י"ש), נראה שלא יהיה מנוס מדחייה בלוח הזמנים. תקציב 2019 אמור היה להגיע במקור לאישור הממשלה ב־11 בינואר 2018.