מחקר על התנהגות שער החליפין, שבוצע על ידי מומחה המטבע יוסי פרנק בהזמנת מכון היצוא, מצביע על עומק הפעילות הספקולטיבית בסחר המטבע. המחקר, שנעשה בהזמנת שאולי כצנלסון, הכלכלן הראשי במכון, יופץ רשמית בימים הקרובים לגורמי המקצוע השונים.
על פי נתונים שהגיעו ל"מעריב־השבוע", מתברר שכ־50% מהתחזקות השקל לעומת הדולר בחצי השנה האחרונה מוסברים בפעילות ספקולטיבית או מניפולטיבית. ב־100 מתוך 250 ימי המסחר השקל התחזק בשעות הלילה, בימי פקיעה של אופציות המטבע או בימי מסחר שבהם הפעילות דלה, ב־0.5־1.5 אגורות. הדוח מצביע במדויק על שערי הקנייה והמכירה של הדולר ועל התנודתיות בימים שבהם קיים מסחר דליל.
הדוח מונה 12 דרכי פעולה למניעת המשך התחזקות השקל, מבלי שהדבר יחייב את רכישות מאסיביות של מטבע. מדובר, בין השאר, בהגברת נוכחות בנק ישראל בשעות המסחר הדלילות בסופי השבוע ובחגים, שבהם הספקולנטים פעילים במיוחד. עוד מדובר על צעדים מקרו־כלכליים, כמו גידור חובות המטבע של האוצר והטלת מס מיוחד על תנועות הון במטבע חוץ לטווח הקצר. בינתיים השקל ממשיך להתחזק לעומת הדולר. אתמול חזר היציג לרמתו לפני שבוע: 3.4 שקלים. בנק ישראל לא התערב במהלך המסחר.
ורד יצחקי, מנכ"לית פרוטקטיב ייעוץ פיננסי, תקפה אתמול את בנק ישראל וטענה שמדובר בגוף המתנהל ללא עמוד שדרה. לטענתה, מתפקידו של בנק ישראל לשמור על היציבות ולשמור על היצואנים וזה לא קורה. יצחקי סבורה כי אם המצב יימשך צפוי גל פיטורים. לדבריה, ההתערבות עד כה מעטה מדי ומאוחרת מדי.
יצחקי אמרה כי "בנק ישראל חייב לנקוט מדיניות ברורה ונחושה, ולא כפי שהתנהל עד עכשיו. אסור שהשוק יבין שהמבוגר האחראי נעלם. אסור להסתתר מאחורי מדיניות התערבות עמומה ורנדומלית. אם בנק ישראל לא יתעשת ויפעל כפי שבנקים מרכזיים בחו"ל פועלים, הידרדרות הדולר ל־3.3 שקלים ואף מתחת לכך היא בלתי נמנעת".