במהלך דיון בהשלכות הסכם הסיוע עם ארצות הברית שצפוי לבטל בהדרגה את היכולת של ישראל לרכוש בכספים תוצרת ביטחונית מקומית, טענו במשרד הביטחון כי התעשייה הישראלית תאבד 1.3 מיליארד דולר מידי שנה וכי ללא הערכות החשש הוא מפיטורין של עד 22 אלף עובדים ומפגיעה אנושה בזמינות, בעצמאות בייצור ובטכנולוגיה הישראלית.
מהדיון עלה כי אין כרגע לממשלה תוכניות לפתרון המצב, והוועדה קראה לפתוח את ההסכם נוכח התמונה העולה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני אמר: "תעסוקה של אנשים בפריפריה לא פחות חשוב מהנושא הביטחוני, משמעותו שהחברה תתפורר אם יפוטרו עשרת אלפי איש ומדברים פה על 20 אלף, אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד במצב כזה. צריך לקיים דיון עם ארה"ב, היא ידידה שלנו, מעניין אותם מה שקורה כאן, צריך לתת מענה לאנשים האלה".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) ציין בצהלך הדיון כי "ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל, בכספי הסיוע והנשק שהיא שולחת למדינה, אין עוררין על כך ועל הרצון שלה לשמור על מדינת ישראל. אלא שההסכם שנחתם עם הממשל הקודם בארה"ב, במרכז שלו יש צפי לפגיעה מהותית בתעשייה במדינת ישראל. ארה"ב התנתה את המשך מתן התקציב ברכישה מהמשק האמריקני בלבד, ללא 26 אחוזים מהתעשייה בישראל עד הסדר זה. המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד שקלים בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון, הנתון הזה יביא לסגירה של 130 מפעלים בערך, 40 אחוז מהם בפריפריה. זה יפגע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם. יכול להיות שנאבד גם את היתרון של התעשייה הביטחונית שתעבור רובה ככולה. בסיס כיפת ברזל מיוצר מפעל בשתולה. הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה. ההעברה תהווה מכה אנושה לתעשייה הביטחונית הישראלית ולפיטורי אלפי עד עשרת אלפים איש".
זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון: "ההסכם יש לזכור מאפשר עוד 10 שנים קדימה של סיוע ביטחוני יציב וגידול של 200 מיליון דולר מידי שנה לרכש בתעשייה האמריקנית, הדלקים לא מתאפשרים יותר לרכישה במט"ח סיוע אלא בשקלים, הדבר השלישי כל נושא ההמרות שיכולנו להמיר 26 אחוז לרכש בשקלים – כ-800 מיליון דולר, הדבר הולך להתבטל בהדרגה עד ל-2028. הממשל הנוכחי יותר קשוח בנושא העדפה ליצור אמריקני. יש פה שינוי דרמטי בתמהיל – עוד 1.3 מיליארד דולר כל שנה בא על חשבון רכש בתעשייה המקומית - בישראל, זה כולל את הדלקים. התעשייה הזו היא תפיסת הביטחון, התעשייה הזו נותנת זמינות, מענה בחירום ועצמאות יצורית וטכנולוגית. גם ייצוא ביטחוני, גם יכולות, גם מחירים גבוהים הרבה יותר למערכת בחו"ל. אנחנו מעריכים שיש סכנה לעד 22 אלף מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. גם משרד האוצר וגם הכלכלה מבינים שזה אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תלה לאחר הדיון את האשמה בראש הממשלה נתניהו ואמר כי "ההסכם הושפע מן הפגיעה הקשה, שיצרה התנהלותו של ראש הממשלה מול הבית הלבן בימי אובמה. ביבי התגאה בעלייה המזערית של הסכום הכולל, אבל התעלם מכך שהחל מהשנה הבאה, וביתר שאת מאמצע העשור הבא, תצטרך ישראל לקנות במיליארדי שקלים פריטים שקנתה עד כה בדולרים. המשמעות המיידית היא מעבר של תעשיות מובילות לארה״ב, ופגיעה קשה במפעלים הקטנים והבינוניים הניזונים מהתעשיות הביטחוניות הגדולות. מדובר באלפי מקומות עבודה, אולי יותר מעשרת אלפים, שיאבדו למשק, רובם בפריפריה, ובאובדן של ידע טכנולוגי חיוני לביטחון ישראל. חובה על המערכת כולה להתכונן ליום הזה, כבר עכשיו. להחליט מהן הטכנולוגיות שאנחנו חייבים לשמר כאן, ומהם מקומות העבודה שאנחנו חייבים להציל. לכייל בהתאם את החלוקה הפנימית של תקציב הביטחון. לא לטמון את הראש בחול, כי בעוד שנה-שנתיים יהיה מאוחר".