ישראל בין המדינות שבהן פערי השכר מתרחבים בקצב המהיר ביותר

דוח של ארגון מדינות ה-OECD, המאגד את 35 הכלכלות המפותחות בעולם, שמתפרסם היום (רביעי) מחזק את המסקנות העצובות שפרסמנו במעריב רק לאחרונה על פערי השכר בישראל העולים מנתונים תמימים לכאורה שהעלה משרד העבודה והרווחה לרשת האינטרנט כדי לסייע בידי צעירים לבחור מקצועות עתירי הכנסה. מהנתונים שפורסמו רק לפני פחות מחודש עלה כי בין השכר הממוצע של מקצועות הצווארון הכחול בישראל לזה במקצועות עתירי ההכנסה בעולם ההייטק עומד בממוצע על פער של כ-12 אלף שקלים, לא פחות, בהכנסה הפנויה. 

דוח OECD חושף במלואה את התמונה הקשה על פערי השכר בישראל שהממשלה כושלת מלטפל בהם, בלי צורך לדלות אותה מתוך נתונים אחרים. פער השכר הממוצע בין העשירונים העליונים והנמוכים ב-OECD  הוא פי 3.4 בעוד בישראל הפער הוא פי 7.2, קפיצה מפער שכר של פי 5.7 בין העשירונים בתוך חמש שנים בלבד.

אמנם בשיעור האבטלה שהממשלה מתגאה בו, אנחנו נמצאים מתחת לממוצע הארגון שעומד על 5.8% עם אחוז אבטלה של 4.2% נכון לשנה החולפת, אבל במדד השכר החציוני (רמת השכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה), 26.4% מהעובדים בישראל משתכרים מדי חודש פחות משני שליש ממנו לעומת 15.7% בלבד מהעובדים המשתכרים שכר נמוך לפי אותו מדד בממוצע המדינות המפותחות. כל זאת למרות שמספר שעות העבודה בשנה בישראל גבוה מהממוצע במערב, 1885 שעות בישראל לעומת 1759 שעות בממוצע מדינות הארגון.

 

בארגון מציינים כי מגמות האינפלציה הנמוכה וההאטה בפריון העבודה במערב תרמו לקיפאון בשכר. "ירידה משמעותית בהכנסה הממוצעת של עובדים במשרה חלקית ביחס לעובדים במשרה מלאה, ירידה בכיסוי דמי האבטלה במדינות רבות ואבטלה ממושכת לאורך זמן עשויים אף הם לתרום לכך. פחות מאחד מכל שלושה דורשי עבודה במערב מקבל דמי אבטלה והמגמה הזאת רק מעמיקה מאז המשבר הכלכלי העולמי לפני עשר שנים". במילים אחרות, ישראל אינה יוצאת דופן לטובה במגמה העולמית שבה ממשלות מתגאות ביציבות כלכלית אבל שוכחות מאחור את העובדים החלשים, הן בהבט של רשת הביטחון הסוציאלי שהן מעניקות להם והן בהבט של הכשרות תעסוקתיות והתאמת כח אדם חסר כישורים או השכלה מתאימים לעולם העבודה העתידי. אם כבר, ישראל נמצאת במשפחה הפחות יפה של מדינות הארגון ש'תורמות' יותר מאחרות למגמה השלילית של פערי השכר המתרחבים. 

בישראל תחום ההכשרות המקצועיות סובל זה שנים ארוכות מסטגנציה, במיוחד למבוגרים, כשלממשלה אין כל תכנית חומש כיצד להתמודד עם המגמה המסוכנת עליה מצביע OECD, של אובדן אמון האזרחים בכלכלה אשר עלול להביא למגמות של האטה ומיתון לאורך זמן. "על המדינות לפתח מערכות חינוך והכשרה איכותיות המספקות הזדמנויות למידה לאורך כל החיים" אומר ה- OECD. "העובדות מעידות שמעסיקים מעדיפים פי שלושה עובדים בעלי מיומנות גבוהה מאשר להכשיר עובדים בעצמם. על הממשלה לייצר מדיניות שתשאף לסגור את הפער הזה עם אמצעים ממוקדים טובים יותר לעובדים הנמצאים בסיכון להיקלע למשרות בשכר נמוך, באיכות נמוכה או באבטלה, יחד עם מעורבות רבה יותר של המעסיקים. הדבר יסייע ליותר עובדים להגיע לרמות גבוהות של תעסוקה ובסביבת עבודה איכותית יותר, כולל הזדמנויות הכשרה נוספות, ולעמידות רבה יותר של שוק העבודה לזעזועים".

 
 

פערי השכר מטרידים את מומחי הכלכלה של ה-OECD ברמה הגלובלית והם מציינים את מה שבממשלת ישראל לא אוהבים להודות בו. "מגמת קפאון חסרת תקדים בשכר במדינות החברות בארגון, בהן ישראל, מאפילה על מגמות של גידול בתעסוקה וצמצום באבטלה במדינות אלה" אומרים בארגון ומוסיפים: " הצמיחה הכלכלית מתקדמת והאבטלה הגיעה לשיעורי שיא שלילי בחלק ממדינות ה- OECD, אך השכר ממשיך לקפוא. אם ממשלות לא יוכלו לשבור את המעגל הזה, האמון הציבורי בהתאוששות הכלכלית יתערער, ואי-השוויון בשוק העבודה ילך ויתרחב". 

שיעור התעסוקה בקרב בני 15-74 במדינות העולם המפותח הגיע ל -61.7% בסוף שנת 2017. לראשונה יש יותר אנשים עובדים היום יותר מאשר לפני המשבר הכלכלי העולמי של 2008. שיעור התעסוקה הממוצע במדינות הארגון צפוי להגיע בסוף השנה ל- 62.1% ול- 62.5% ברבעון הרביעי של 2019. הדוח מציין כי חלק מהשיפורים אירעו בקרב קבוצות מוחלשות, כגון עובדים מבוגרים, אמהות עם ילדים צעירים, נוער ועולים ומציין לחיוב את יפן, גוש האירו, ארה"ב ואוסטרליה במספר המשרות הפנויות שהגיע באזורים אלה לשיא חדש ומציין כי אחוז האבטלה, הנמוך מאד גם בישראל, צפוי לרדת עוד. עם זאת, במסיבת עיתונאים בפריז (רביעי) הדגיש מזכיר ה- OECD, אנחל גוריה: "הגידול בשכר הממוצע עוד יותר איטי מאשר לפני המשבר הפיננסי.

בסוף שנת 2017, צמיחת השכר הנומינלית באזור ה- OECD הייתה רק מחצית ממה שהיה לפני עשר שנים. באופן מדאיג, קיפאון השכר משפיע על עובדים בשכר נמוך הרבה יותר מאלו שבקצה העליון. מגמה זו לצד צמיחה חסרת תקדים בכלכלות המפותחות ועלייה בתעסוקה דווקא מדגישה את הצורך הדחוף של מדינות לסייע לעובדים, במיוחד בעלי מיומנות נמוכה. יש צורך במדיניות ממוקדת היטב ובשיתוף פעולה הדוק יותר עם שותפים חברתיים כדי לסייע לעובדים להסתגל לעולם עבודה המתפתח במהירות ולהשיג צמיחה כוללת".