הלירה הטורקית המשיכה בסוף השבוע להידרדר וצנחה לשפל של 6.6 לירות לדולר. הסיבה - איומיו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, הטלת המכסים על הפלדה והאלומיניום והצהרותיו המתלהמות של הנשיא הטורקי, רג’פ טאיפ ארדואן. כבר כעת אפשר לראות את ההשפעה הרעה של המצב על הכלכלות באירופה, ובין היתר, במהלך סוף השבוע האחרון לבדו נחלשו היורו ומטבעות זרים נוספים לעומת הדולר.
בתוך כך, גם הכלכלה הישראלית צפויה להיפגע מהמתרחש בטורקיה, אולם לא באופן ניכר. על פי נתוני התאחדות התעשיינים, טורקיה היא אומנם שותף סחר לא קטן של ישראל, אולם השפעת המשבר מוגבלת. על פי הנתונים, היצוא לטורקיה הסתכם ב־2017 ב־1.5 מיליארד דולר והיבוא ב־2.9 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2018 הסתכם היבוא ב־1.6 מיליארד דולר, בעוד היצוא הסתכם בכמיליארד דולר.
יש לציין כי ישראל מייבאת מטורקיה בעיקר חומרי גלם כמו מלט, זכוכית, כבלים, מוצרי אריזה, מוצרי טקסטיל ומזון. יצרנים מקומיים טוענים כי בחלק מהמקרים מדובר ביבוא בהיצף שעלול לפגוע בעתיד התעשייה. פיחות עתידי של הלירה הטורקית לעומת השקל יוזיל יותר את היבוא ויאתגר אף יותר את התעשיינים המקומיים.
היצוא כולל בין השאר תזקיקי נפט של בתי הזיקוק המשמשים את תעשיית הפטרוכימיה הטורקית. פיחות הלירה הטורקית יפגע בכדאיות היצוא ויצמצם את שולי הרווח של היצואניות.
דני קטריבס, ראש אגף סחר וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים, מסר ל"מעריב־השבוע" בתגובה לדברים: “אנחנו עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בטורקיה, עושים הערכות מצב שוטפות ומעדכנים את היצואנים. בניגוד לעבר, המשבר הפעם אינו רק פוליטי. זהו משבר פיננסי הגובל בחדלות פירעון”. עוד הוסיף קטריבס כי צריך להיערך למצב אי ודאות: "ישנה התנהלות מסחרית שמחייבת יתר זהירות, אבל כרגע לא נוקטים צעדים מעשיים”.
כאמור, המפסידים מהמשבר הם בעיקר יצואנים לטורקיה כמו בתי הזיקוק וגופים פיננסיים שפועלים במדינה זו. אחד הגופים הללו הוא בנק הפועלים, שרכש לפני יותר מעשור את בנק פוזיטיב הטורקי עם שותף מקומי. לאחר הרכישה נאלץ הבנק למחוק מאות מיליוני שקלים מהשקעתו, וכל מאמציו למכירת הבנק הטורקי עלו בתוהו. כעת, הפיחות בלירה הטורקית פוגע מטבע הדברים באופן מהותי בהכנסות בנק הפועלים במונחי שקלים, וסביר להניח שזה ישתקף גם בדוחות הכספיים של הבנק, שיפורסמו בסוף השבוע הקרוב.
גורם נוסף שעלול להיפגע מהמשבר הנוכחי הוא חברת התעופה הטורקית טורקיש איירליינס, שנחשבת פופולרית מאוד בקרב הישראלים, בעיקר בזכות טיסת ההמשך (קונקשן) באיסטנבול. מדובר בחברה בעלת נפח הטיסות הגדול ביותר מבין חברות התעופה הזרות. על פי נתוני רשות שדות התעופה, מספר הנוסעים בחברה גדל ביולי 2018 ב־4.5% לעומת יולי אשתקד, אולם באותו החודש ממש דורגה החברה רק במקום החמישי במספר הנוסעים שטסו בה. למרות זאת, טורקיש איירליינס הודיעה כי החל מסוף חודש מרס בשנה הבאה, היא תוסיף טיסה עשירית, בנוסף לתשע הטיסות היומיות, לאיסטנבול.
מנגד, מי שדווקא עשוי להרוויח מהצרות של הטורקים הינם התיירים הישראלים. בעקבות צניחת הלירה הטורקית, צנחו מחירי המלונות לשפל של עשרות שקלים בודדים ליום. אבל למרות המחיר המפתה, תנועת התיירות הישראלית לטורקיה עדיין נמצאת במגמת ירידה בשל הצהרותיו הלוחמניות של ארדואן בהקשר של ישראל.
זאת ועוד, אף ששר האנרגיה יובל שטייניץ אופטימי, המשבר הנוכחי מוריד כמעט לאפס את ההסתברות לשיתוף פעולה אנרגטי עם טורקיה ולחיבור צינור גז ממאגר לוויתן למדינה זו. יצוין כי למרות עובדות אלו, שר האנרגיה עדיין מסרב להרים ידיים בסוגיה זו.