בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר משה כחלון להביא ארצה 20 אלף פועלי בניין מסין, כאלה שמתמחים בעבודות רטובות, כגון טיח, ריצוף וברזל - מקצועות שנעלמו מהלקסיקון שלנו.
ההצעה נולדה בגלל תלונות חוזרות ונשנות של קבלנים על מחסור גדול בעובדים מקצועיים. לטענתם, יבוא הפועלים הסינים יוכל להוזיל את מחירי הדירות ויקצר את משך הבנייה באופן משמעותי.
"המחסור המקצועי גרם לשני דברים מרכזיים שהשליכו על מחירי הדירות", מסביר אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות הקבלנים. "ראשית, זמן בנייתה של דירה ממוצעת הוכפל מ־15 חודשים בשנות ה־90 ל־27 חודשים היום. אני מכפיל את משך זמן הבנייה בעלויות השטח, העובדים וערבויות שאני משתמש בהן ולא נמצאות בבנק. כל העלויות מגולמות במחיר הדירה. שנית, אותם 3,500 עובדים סינים, שנמצאים כעת בארץ, הבינו שהם גורם מרכזי בתהליך ואי אפשר להתקדם בלעדיהם. לכן הם העלו את רף השכר בצורה משמעותית. דברים כאלה מתבטאים גם במחיר הדירה.
"התקבלו בעבר שתי החלטות ממשלה בנושא", מוסיף בן שמעון. "האחת דיברה על הבאת 8,000 עובדים, והשנייה - על 15 אלף עובדים, אבל לא הצליחו להביא בגלל כל מיני מגבלות. היום, כשהסירו את המגבלה של הסכמים בילטרליים, אני מקווה בשביל הענף והכלכלה שהעובדים יגיעו כמה שיותר מהר, וחשוב שההחלטה לא תישאר על הנייר ותיתקע ברמת הפקידים".
אליאב בן שמעון. צילום: צילום מסך
"אין תוכנית סדורה"
מול הקבלנים שמברכים על ההחלטה, יש גם מי שיוצאים נגדה. "אז מה אם יש אזרחים ישראלים שיכולים לעבור הכשרות ולעבוד בבניין?” כתב ח”כ דב חנין, מהרשימה המשותפת, בדף הפייסבוק שלו. “אז מה אם יש כאן 40 אלף מבקשי מקלט שנמצאים בארץ ויכולים גם הם לעבוד? אז מה אם משרד המשפטים הזהיר שיבוא עובדים, שלא במסגרת ההסכמים הבילטרליים הנהוגים בשנים האחרונות, ‘עלול לדרדר את ישראל חזרה למעמד של מדינה הסוחרת בבני אדם’ ולהביא לפגיעה ולניצול חמור שלהם?”
"זו החלטה מוטעית מכל כך הרבה בחינות, שצריך להתלבט רגע מאיפה להתחיל", אומר כעת ח"כ חנין ל"מעריב המגזין". "אם חסרים עובדים בענף, אז הדרך היא להעלות את השכר ולעודד אנשים לעבוד. אם ייתנו לצעירים תמריץ ותנאי עבודה טובים, הם יהיו בהחלט מוכנים לעבוד. מעבר לזה, יש מספיק לא־ישראלים שיכולים לעבוד, למשל האוכלוסייה הגדולה של פליטים ומבקשי מקלט שפורמלית אסור לה לעבוד. למה לא להגיד לאנשים האלה: 'אנחנו נותנים לכם אשרות זמניות, מכשירים אתכם. כל עוד אתם נשארים בארץ, תוכלו לעבוד בתחום, וכשתחזרו לסודן תהיה לכם עבודה'. יש גם עובדים פלסטינים. גורמי ביטחון אומרים שככל שאנחנו מאפשרים יותר היתרי עבודה, זה מקל את המצוקה והאבטלה שיש בשטחים, אז למה סינים?"
אתה באמת מאמין שישראלים יהיו מוכנים לעבוד בענף הבנייה?
"תן להם שכר הוגן, תנאי עבודה טובים, שלושה ימי חופשה בשבוע, תסבסד את התחום, תשקיע, ובסופו של דבר תרוויח. היבוא של עובדים סינים הוא פתרון קל מדי שפועל לטובת אינטרסים ספציפיים של חברות שמתעסקות ביבוא כוח אדם, וגם של קבלנים שמחפשים את הדרך הקלה יותר ולא את הדרך הנכונה יותר".
בהחלטת הממשלה לא חשבו על הדברים האלה?
"בדרך כלל הממשלה שלנו מחליטה לא על בסיס השיקולים הנכונים, אלא על בסיס הלא נכונים, ואם היא מחליטה על בסיס שיקולים נכונים, זאת סיבה למסיבה".
רק ביוני 2014 חתמו שר הכלכלה ושר האוצר על המיזם "בונים כחול־לבן", פרויקט לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף הבנייה בהשקעה של 90 מיליון שקל, בשיתוף עם התאחדות בוני הארץ, בראשות נסים בובליל, והסתדרות עובדי הבניין ובאמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה.
לפי ההסכם, 2,000 עובדים ישראלים היו צפויים להיקלט בענף הבנייה ולהרוויח לפחות 9,000 שקלים, החל מהחודש השישי לעבודתם. כמו כן, משרד הכלכלה התחייב לדאוג לביצוע קורסי הכשרה מקצועיים של עובדים בענף. ההסכם קבע כי מכללות ברחבי הארץ יציעו לימודים שייארכו שלושה חודשים ואחריהם יגיע סטאז' של שלושה חודשים.
"למעלה מ־2,000 מועמדים רשומים להכשרות". מויאל (מימין), בנט ובובליל בחתימה על מיזם "בונים כחול לבן", יוני 2014. צילום: ללא קרדיט
"יש למעלה מ־2,000 מועמדים שרשומים כבר להכשרות", מפתיע יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי ענף הבנייה והעץ. "לפני שמונה חודשים המיזם אושר, אבל התעכב בגלל החלפת הממשלה. אנחנו הולכים לפתוח כמה כיתות מיד אחרי החגים. הבעיה היא שהכל נעשה כאן בשליפות, ואין פה תוכנית סדורה לחמש או עשר שנים. יש הרבה ישראלים שמוכנים לעבוד בענף בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, השכר הגבוה שהענף מציע. היום מנהל עבודה יכול להגיע ל־17 ו־22 אלף שקל, וחסרים 2,500 כאלה. תוכנית מסודרת יכולה להכשיר 3,000 צעירים בשנה. אנחנו לא מתנגדים להבאת עובדים זרים מקצועיים, אבל כיו"ר ההסתדרות, החשש שלי הוא שהבאת עובדים בצורה לא מבוקרת תביא למצב שהישראלים לא ייקלטו בתחום".
בן שמעון מצדו לא מסכים עם דבריו של מויאל. "אנחנו עושים מאמצים יחד עם משרד הכלכלה בתוכניות הכשרה וגיוס, תוך כדי מתן מענקים ותמריצים", הוא טוען, "אבל המספרים הם נמוכים בשעה שיש משבר בשוק הדיור. אני צריך לקלוט עובדים מקצועיים שאין לי, למשל לעבודות רטובות. אם מסתכלים בראייה משקית, כל עובד זר שמתמחה בעבודת שלד, בטון וברזל - מייצר ארבעה מקומות עבודה לישראלים שמתעסקים בגבס, אינסטלציה, נגרות ואלומיניום. אם אין בסיס ושלד, אז אין את העבודות האלה. החלום של האם היהודייה הוא שבנה יהיה רופא או עורך דין ולא פועל בניין. עדיף עורך דין שירוויח שכר מינימום מאשר מישהו שיכול להשתכר בכבוד עם אופק מקצועי וקידום".
למה סינים ולא אריתריאים למשל?
"תקופת ההכשרה ארוכה ולא מתאימה לזמן הזה. צריך לטפל כרגע. העובדים שבאים מסין מגיעים בקבוצות עבודה, אנשים שיודעים לעבוד יחד ומכירים את הטכנולוגיה. הבנייה היא לא מה שהייתה פעם".
"לא רק ידיים עובדות"
חשש נוסף שמביע ח"כ חנין טמון בזרימה ההמונית מסין. לדבריו, אם 20 אלף עובדים זרים יגיעו ארצה, מי ערב לכך שבתום תקופת העבודה הם לא יבקשו להישאר בכל דרך אפשרית?
"מתייחסים לעובדים זרים כאל מכונות להחתלה של קשישים או כמכונות קטיף", אמר ח"כ חנין. "אחר כך מתפלאים שאלה לא רק ידיים עובדות, אלא מאחורי הידיים יש בני אדם שרוצים להקים משפחה ולחיות ולהשתלב במקום שבו הם נמצאים. כולם מזדעזעים: איך קרה הדבר? זה קרה בגלל החלטות כמו ההחלטה הבעייתית שהממשלה קיבלה".
"הפועלים הסינים לא נשארים בארץ, הם חוזרים לבתיהם ולמשפחותיהם", טוען מצדו בן שמעון. "אנחנו מפקידים חלק מהכסף לשעת היציאה של העובד מישראל, ואף אחד לא מוותר על כספו. הם מגיעים בדרך כלל לתקופה של בין שלוש לחמש שנים, בהתאם לוויזות העבודה שמנפיקים להם ברשות ההגירה. גייסנו עובדים גם ממדינות מזרח אירופה, אבל מיצינו את כושר הקליטה משם, והם גם מעדיפים כעת את מדינות מערב אירופה. אפשר להביא מאסות של פועלים מקצועיים רק מסין".
"מתייחסים לעובדים זרים כאל מכונות להחתלה של קשישים או כמכונות קטיף". ח"כ חנין. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
התקווה של מויאל היא שהפתרון הסיני לא יחסל את החלום שאחוזי האבטלה בארץ יירדו בעקבות בחירתם של המוני צעירים, משוחררי צבא, להתמחות במלט. "אני מקווה שהפרויקט שעבדנו עליו קשה יקרום עור וגידים", אומר מויאל. "אם שכר המינימום במשק הוא 4,650 שקל, בבנייה הוא כ־5,000. הוותק בענף הוא מהיום הראשון בעבודה ולא שייך למעסיק. יש פנסיה מהיום הראשון, יש קרן השתלמות שלא הייתה קודם. עשינו הסכם כדי לעודד את המעסיקים לקלוט ישראלים וכדי שהם יבואו לעבוד בענף. זהו הסכם טוב. הגיע הזמן שיבינו שלא כולם יכולים להיות רואי חשבון או עורכי דין".