בימים האחרונים הודיעה חברת גוגל על סיום הפרויקט השאפתני שלה גוגל גלאס - פרויקט שהציע טכנולוגיה לבישה בצורת משקפיים ובתוכם מחשב מובנה, שמאפשר לקבל רובד נוסף לכל מה שאנחנו רואים.
את החזון למשקפיים חכמים היה אפשר לראות בסרט של ארנולד שוורצנגר "שליחות קטלנית", שבו הרובוט שנשלח מהעתיד מקבל מידע ישירות למשקפיים בהתאם למה שהוא מביט בו.
אפשרות ההפעלה הקולית של חיפוש, צילום תמונות או סרטים הייתה אטרקציה, אך המחיר הגבוה שנדרש והיכולת לממש את הפרויקט לא התקדמו כפי שחברת גוגל צפתה ורצתה.
הפרויקט נכשל בשל העובדה הפשוטה שהמוצר לא היה טוב מספיק. חוויית המשתמש של הלקוחות לא הייתה טובה מספיק, אבל אין זה אומר שגוגל נטשה את המיזם של המשקפיים החכמים. המחיר היקר, התחרות שמציעה מוצרים חזקים לא פחות, וכמובן העובדה שהמוצר לא היה די טוב - עצרו את הפרויקט נכון לעכשיו.
מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, אמר לאחרונה בכנס שבמהלכו נשאל על הפרויקט: "הראייה של גוגל היא לא להעלות רק פרויקטים שמצליחים, אלא לייצר תמהיל של פרויקטים, גם כאלה שהסיכויים להצלחה שלהם לא גבוהים".
סרגיי ברין, מייסד גוגל, מקדם פרויקטים תחת הכותרת המחייבת Shoot to the moon (לכוון לירח), מתוך מטרה שאפתנית לבסס את מעמדה של גוגל כחברה יזמית וחדשנית, אשר לא שוקטת על שמריה.
מנקודת מבטי, הראייה של פרויקט נקודתי כזה או אחר בתור כישלון איננה נכונה. מדובר בחברות עצומות שלומדות מתהליכים שונים ומספקות חדשנות. אין ערבויות לפרויקטים שאפתניים, וחברות, גם הגדולות בעולם שלהן תקציבי עתק, לא יכולות לדעת מראש כיצד להבטיח את הצלחת הפרויקט שלהן.
מנגד, חשוב לזכור ששמרנות של חברות כמו קודאק, נוקיה ובלאקברי הובילה אותן למצב של כמעט הכחדה - ומזה חברות הענק של היום מנסות להימנע.