רוק אנד טרול: מיהם גיבורי הרשת שעושים כאבי ראש למתמודדים בבחירות?

"היי אפסים, צחי כאן", נכתב בדף הפייסבוק של "פי 1,000 יותר צוות יש עתיד" בדצמבר  2014. "הכנסת תכף מתפזרת לה, אבל בתור המפלגה הכי חברתית־לאומית פה, אנחנו לא עוצרים לרגע. כבר הבוקר לקחנו צד עם אחינו ואחיותינו מאז ומתמיד כמו סתיו טפיר, זהבה גלמוד, כל הפרגמנטים עם הכיפה וכל המחבלי... ערבים, כדי לעשות פרצוף חמוץ בזמן שמקצצים ומקצצים. אם לא מספיק הזהרנו אתכם השבוע שביבי הולך לקצץ מיליארדים לצה"ל ולפגוע בביטחון המדינה, מתברר עכשיו שהחצוף גם הקשיב לנו והעביר 2.1 מיליארד שקל לא פחות! ומאיפה? מהחינוך, הרווחה, התחבורה, התשתיות. לפני שתשאלו למה אנחנו היינו מעבירים פי עשרה בערך עד לא מזמן, אני מזכיר לכם שאז זה היה מוצדק".
 

"הקמנו את הדף מתוך כעס על הצוות העילג של יש עתיד", אומר אחד מחברי הצוות שעומד מאחורי העמוד. "למעשה הייתי בטוח שהדף ייסגר בתוך שבוע, ואז הגיע אלינו צביקה גרינבאום, פעיל מהצוות המקורי, ואיים בהגשת תלונה במשטרה. משם הכל היסטוריה".
 

התוצאה של אותו איום מדגימה היטב את הסיכון הטמון בניסיון להילחם בכלים קונבנציונליים ב"טרולים", כלומר גולשים שמבצעים פרובוקציות ברשת, בדרך כלל תחת מעטה אנונימיות, או גולשים שמתחזים לגולשים אחרים, לדמויות מפורסמות או לארגונים ומעלים תכנים או פוסטים מפוברקים במטרה לעורר מחלוקות או לייצר סאטירה. "כשהם איימו עלינו היו לדף קצת יותר מ־100 לייקים, וכרגע יש לנו 5,286 ", מספר חבר הצוות. עם פתיחת המרוץ הנוכחי לכנסת החליטו חברי הצוות לסגור את העמוד. בפוסט הפרידה, הפוסט הרציני היחיד שאי פעם הועלה לעמוד, הם מסבירים מה גרם להם להמשיך לתת חזק את המיזם יוצא הדופן הזה במשך כל כך הרבה זמן: "הדף הזה הוקם והתפתח מתוך גחמה רגעית", הם כתבו. "רגע של עצבים על תגובותיהם של צוות יש עתיד ה'אורגינלי'. צוות תגובות שהוכיח שאת פשר לכתוב מגילות שלמות של תגובות, בלי להגיד בעצם שום דבר. שאפשר לחזור על שקרים באמונה שלמה, גם לאחר שכבר הופרכו. שאפשר לקחת כישלון חרוץ ולהציג אותו כהצלחה מרגשת. הצוות הזה הראה שאפשר לקחת הפרת הבטחות מובהקת ולהציג אותה בלי בושה, כקיום של אותן הבטחות ממש, תוך הוספת המילים 'פוליטיקה חדשה'".

בן מאירי, מייסד עמוד הפייסבוק הסאטירי, "נתניהו ביבי". צילום: מעיין פפיני

לטענת מייסדי העמוד, "מהרגע הראשון לקחה יש עתיד נושאים חשובים ומורכבים, השטיחה אותם לגובה דשא והפכה אותם לסוג של בדיחה. ממש כפי

שהיא עושה בימים אלו עם האג'נדה החדשה של 'מלחמה בשחיתות'".
 

”אם יאיר לפיד יחזור להיות שחקן מרכזי בבחירות האלה, אנחנו נחזור".
 

"בפירוש לא. סגרנו את העמוד כי במצב הנוכחי שבו לפיד מתחנן להיות רלוונטי איכשהו, כל אזכור וכל באזז, חיובי או שלילי, טובים לו".
 

מוד בימים האלה לא משרתת את המטרה שלשמה פעל העמוד בימים קודמים, אז בוודאי שלא נפעיל את העמוד. אם אגלה שההערכה שלי לגבי הסוף של יש עתיד לא הייתה נכונה, נחזור לכתוב בעמוד. הסאטירה שלנו לא הייתה רק כדי להצחיק. הסיבה העיקרית לסאטירה הזאת הייתה כי שישית כנסת הורכבה מגורם רדוד, שטחי ומתנשא, ומבחינתנו הייתה חובה להמחיש את זה".
 

אם יש תופעה אחת שמסמנת יותר מכל את הבחירות המתקרבות, והחלה כבר במערכת הבחירות הקודמת, הרי שמדובר בפריחתה של תרבות הרשת הפוליטית. פופולריות של מועמד קמה ונופלת על מספר הסרטונים המצחיקים, הממים והפוסטים המשעשעים שהוא מעלה בשבוע. אבל הדברים אינם חד־צדדיים. ככל שהפוליטיקאים מגייסים את הרשת כדי להגיע לקהל בוחרים רחב יותר, כך עולה המוטיבציה של טרולים- גיבורי הרשת שמשעשעים את הקהל ועושים הרבה כאב ראש למתמודדים- להשתמש באותם כלים ממש כדי להגחיך את נבחרי הציבור ולהפוך את התוצר של השקעה כספית בקמפיין מדויק לגול עצמי. בן מאירי, הייטקיסט מתל אביב, הוא טרול עסוק וחרוץ במיוחד. מאירי מנהל כמה עמודים המתחזים לעמודים של פוליטיקאים, והוא עושה זאת בדיוק שגורם לעין הבלתי מיומנת להאמין כי מדובר בעמוד רציני לכל דבר. אחד העמודים האלו הוא "נתניהו ביבי", כביכול העמוד הרשמי של ראש ממשלת ישראל. לצורך תפעול העמוד משתמש מאירי בפוסטים שנתניהו מעלה בעצמו, כשלפעמים הוא משנה בהם רק מילה אחת. והתוצאה? סאטירה עדינה־עדינה, על גבול הלא מורגשת, אבל כזו שמצליפה במקומות הכי כואבים. "התחלתי עם זה מתוך שעמום, סתם כדי להוציא אותו ילדותי", מספר מאירי. כתבתי סטטוסים על פוקימונים, על סקס, על זה שהוא צוחק בעברית על שגרירים זרים. היו לי 4,000 לייקים בערך, ובמבצע עמוד ענן זה פתאום נסק. כל יום קיבלתי עוד כמה מאות לייקים, ודי מהר זה הגיע ליותר מ־10,000".
 

צבירת התאוצה המטאורית של "נתניהו ביבי" כנראה גרמה למישהו במשרד ראש הממשלה לנוע בכיסא באי נוחות. אף שבישראל אין חקיקה ספציפית נגד "טרולינג", בתוך זמן קצר וידאו אנשי ראש הממשלה שהעמוד יוסר מהרשת בטענה שמדובר בהתחזות. "לא הרבה זמן אחרי פתחתי אחד נוסף", מספר מאירי, "אבל הוא מעולם לא התרומם כמו הקודם. אולי בגלל שיש כבר יותר מדי פייקים, אני לא הביבי היחיד. אני גם משמעותית פחות משקיע. עדיין מדי פעם, אבל לא כמו קודם. בשיאו של העמוד כל סטטוס תמונה שלו היה מקבל אצלי מתיחת פנים, אפילו סרטונים שלו הייתי עורך מחדש. מה שמדהים הוא שאנשים באמת האמינו שזה הוא והיו מתחילים לריב בתגובה לתמונות, ולא רק ימנים. בשבילי, כטרול, זה היה אושר טהור".
 

לפעמים גולשים גם שלחו הודעות תלונה בעמוד לראש הממשלה. "היו המון כאלו. עדיין יש, אבל הפסקתי לענות להם, הם די מסכנים. אם מישהו בעמוד האמיתי של נתניהו קורא את הסיפורים העצובים האלה ואמור לעשות איתם משהו, אני מרחם עליו, וגם עליהם, שחושבים שהודעה בפייסבוק לראש הממשלה באמת תשנה משהו, כאילו שמישהו יענה להם".
 

לאביתר חלימי, סטנדאפיסט ויוצר קולנוע מתל אביב, היה גורל שונה בכל הקשור לאינטראקציה עם ראש ממשלת ישראל. סרטון שיצר, ובו נראה בנימין נתניהו מדקלם את הלהיט "שנדליר" של סיה, זכה דווקא לשיתוף של העמוד הרשמי של ראש הממשלה. "כשפרסמנו את 'שנדליר', הקליפ מיד צבר תאוצה מטורפת, חזרתי הביתה שיכור מתהילה ומכוח, ולפתע אני מקבל טלפון מהבוס שלי. התחלתי לספר לו על חלום שחלמתי עליו בלילה הקודם, בעוד הוא מנסה לגרום לי לסתום את הפה ללא הצלחה ואומר: 'אביתר! אנחנו בשיחת ועידה עם משרד ראש הממשלה! תסתום כבר'. הייתי בטוח שהוא עובד עלי עד ששמעתי קול נוסף בטלפון שאומר לי שביבי בכבודו ובעצמו ראה את הסרטון ואהב אותו, והם רוצים לפרסם אותו בעמוד של ראש הממשלה. באותו רגע הבנתי שחיי השתנו לנצח".
 

אתה לא מרגיש שבמובן מסוים עשית בשבילו את העבודה השחורה?
"הייתה לי תחושה שהסרטון יהיה ויראלי, אבל לא ציפיתי שהוא ישרת את ביבי בשום אופן. אחרי שהסרטון יצא היו כמה אנשים שאמרו לי שהבנאדם היה על הקשים ושלגמרי הרמתי אותו. עדיין קשה לי להאמין שהסרטון הזה ישפיע על ההיסטוריה של מדינת ישראל בבחירות הקרובות או שיש אפילו בנאדם אחד שייכנס לקלפי ויגיד: 'המממ, מצד אחד הבנאדם לא הצליח להוריד את מחירי הדיור, מצד שני הוא אמר שהוא רוצה לעוף כמו ציפורבלילה ולהרגיש את הדמעות שלו בעודן מתייבשות'. לא היה שום דבר פוליטי ביצירה הזאת, אז נראה לי שבסופו של דבר התרומה שלי מסתכמת באפס".

אולם בעוד הטרולים חוגגים על כל פוסט, והציבור מקבל הזדמנות לצחוק על חשבון נבחר הציבור השנוא עליו, הטרנד החדש מציב את הפוליטיקאים במלכוד.

מצד אחד, העלמת עין תאפשר לטרול התורן להמשיך להחריב להם את הקמפיין, ומצד שני מלחמה בטרול עלולה להביא לתוצאות הפוכות מהרצוי. מנהל קמפיין הדיגיטל של מפלגת כולנו בראשות משה כחלון, זהר סוסנקו, מסרב להתרגש. "זה הומור וזה תמיד טוב", הוא אומר. "אני חושב שזה לא כלי שמטה קולות, אלא יותר כלי מוראלי לאנשים שממילא לא יצביעו למועמד שמנסים להגחיך, ובפייסבוק לפעמים יותר נוטים להתחבר לשיח נגטיבי על היריב מאשר שיח אוהד על המועמד או המפלגה המועדפת".
 

"טרולים מטבעם מחפשים צומי", טוען מאירי מצדו. "לעולם אסור לתקוף אותם, כי אם תתקוף תקבל בחזרה פי מיליון, אז לדעתי, הברירה היא להתעלם ולקוות לכמה שפחות נזק או לשתף פעולה. בנט למשל, משתף פעולה עם תרבות הרשת ורק מרוויח. אחרי שראיתי איך הוא הוא צחק ושיתף פעולה עם הטרולים שהשתלטו על מחולל הממים שהוא יצר, ההערכה שלי כלפיו עלתה. הוא משחק את המשחק הזה יותר טוב מכל אחד בפוליטיקה, רק מחלקת האיפור שלו נוראית. באמת, אתם לא יודעים איך נראה היפסטר?".