מהי הסביבה העסקית בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לפיתוח סטארט־אפים בעולם? על פי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת "ברנדייז" וחברת הייעוץ T3 זוהי באר שבע. שני הגופים בחנו מספר ערים מסביב לעולם, ומצאו כי האקו־סיסטם הטוב ביותר בשנים הקרובות להייטק ולסטארט־אפים היא בירת הנגב, שמקדימה ערים כאיסטנבול, טורקיה; סאנטיאגו, צ'ילה; קואלה לאמפור, מלזיה; צ'נגדו, סין ואחרות.



לא, זו לא בדיחה. הנה, רק השבוע נחנך בעיר מרכז לחדשנות טכנולוגית בתחום הבריאות ב"גב־ים נגב". זהו פארק ההייטק החדש בעיר, ששטחו 2,000 מ"ר ושותפים בו גורמים עסקיים, העירייה ואוניברסיטת בן־גוריון. המרכז החדש יציע לסטארט־אפים בתחומי הבריאות שטחי עבודה ושירותי מעטפת נוספים תמורת סכום סמלי בלבד, והכל במטרה להשאיר אותם בעיר. ראש העיר, רוביק דנילוביץ', אחת הדמויות הבולטות בקידום באר שבע ובחיבור שלה לטכנולוגיה בשנים האחרונות, אמר באירוע ההשקה: "באר שבע הולכת וממצבת את עצמה כמקום שממנו יצאו הפיתוחים הגדולים הבאים שישנו חיים של מיליוני אנשים בכל העולם. זה המפעל הציוני בן זמננו".
 
הבסיס לאקו־סיסטם הזה הוא בעיקר פוטנציאל. "מבאר שבע יוצאים מדי שנה 30% מהמהנדסים החדשים המוכשרים בישראל, בעיקר מאוניברסיטת בן־גוריון", מספר יוסי שביט, מנהל המאיץ החדש Inno-Negev, שנולד, גדל ולמד בעיר. אחרי שייעץ לחברות בתחום העסקי, שביט כיום מקדם ומסייע ליזמים חדשים בנגב. הבעיה היא שרוב הסטודנטים שמסיימים את לימודיהם באוניברסיטה בוחרים לעזוב את העיר; המטרה כעת היא להשאיר אותם בנגב. "קורה כאן משהו מדהים בשנים האחרונות", מוסיף שביט. "אנחנו מארגנים מפגשים על הבר, אירועי יזמות עם המנהלים הבכירים בארץ, ובכל פעם מגיעים כ־200 איש רק כדי לשמוע הרצאה". 
 

אז מה מחפשים הסטודנטים? קודם כל פרנסה. החברות שמגיעות כיום לנגב ופותחות משרדים פותחות גם הזדמנויות חדשות לתעסוקה. חברות גדולות בחרו לקבוע את מקום מושבן בעיר, וביניהן: לוקהיד מרטין, EMC, BCN, אורקל, דויטשה טלקום ואחרות. 
 
הבוגרים הצעירים מחפשים מקום שיטפח את היזמות שלהם ויתמוך בהם ככל שניתן, ושבע החממות הטכנולוגיות שכבר פועלות בעיר הן קרקע טובה לכך. למשל קרן הון הסיכון JVP של אראל מרגלית, שהגיעה מירושלים; החממה Incubit, שבה שותפה אלביט; ו־CyberSpark, שמטרתה להביא לפארק חברות קטנות בעלות פוטנציאל. לדברי שביט, אף על פי שהרישום החל לפני שבועיים בלבד, יותר מ־50 חברות הגישו הצעות להצטרף למאיץ החדש, ובהן גם יזמים ממרכז הארץ.
 
"כבר לא צריך פילנתרופיה" 

חלק גדול מהפוטנציאל העירוני מבוסס על המעבר של צה"ל לנגב, ובעיקר של מה שמכונה קריית המודיעין, אשר בנייתה אמורה להתחיל בימים אלה. לקריה יעברו יחידות 8200, מרכז התקשוב של צה"ל, מנהלת הסייבר הממשלתית ועוד. ההתעניינות בעיר חוצה את גבולות הארץ, כך טוען שביט ומוסיף, לדברי שביט, "יש באזז סביב באר שבע, יש המון משלחות שמגיעות מחו"ל כדי לראות במה מדובר".
 
אחד השחקנים הוותיקים בתמיכה ביזמים בנגב היא קרן מיראז', שאותה הקים המיליונר היהודי־אמריקאי דיוויד מיראז'. בארבע השנים האחרונות מפעילה הקרן תוכניות סיוע ליזמים במטרה להשאירם בנגב. "בהתחלה היה מאוד קשה", מספרת נעמה דהן, מנכ"לית הקרן. "אולם בתוך כמה שנים קרה כאן דבר מדהים: השמועה עשתה לה כנפיים, וכיום יש הרבה משקיעים. בהתחלה שימשנו הפה של המיזמים, וכיום הם כבר לא צריכים אותנו. כוחות השוק עושים את שלהם, וכבר לא צריך פילנתרופיה". 
 
למתעניינים, התוכנית הקרובה של קרן מיראז' מגייסת יזמים עד ה־10 בספטמבר. לאור ההצלחה והפיתוח של סצנת ההייטק בעיר, החליטו בקרן להתמקד בסיוע למיזמים בשלב מתקדם יותר, אחרי שכבר עברו באחת משבע תוכניות ההאצה המתנהלות בעיר, כדי לחזק ולבסס אותן מבחינה כלכלית ועסקית.
אחת היוזמות שנהנו מתמיכה של קרן מיראז' היא Wisec, שיצאה מהמלחמה. אמיר צליח, אחד המקימים של החברה, היה סטודנט בשנתו השנייה כשנפלו טילים בעיר במהלך מבצע צוק איתן. "כשהיו אזעקות בעיר רצנו למקלטים, אבל הם היו נעולים", הוא מספר. "בדרך כלל לוקח בין שבע לשמונה שעות לפתוח את כל המקלטים בעיר. אנחנו חשבנו, מה אם כשתהיה אזעקה כל המקלטים ייפתחו באופן אוטומטי?". 
 
החברה שהקים צליח עם חבר מהלימודים ובתמיכה של משקיע מקומי יצרה מנעולים אלקטרוניים המאפשרים פתיחה ונעילה של המקלטים בתוך שלוש שניות מרגע שנקלט שיגור לעבר העיר. כיום המוצר מופעל, בשיתוף עם חברת ביפר, בבאר שבע, בשדרות, בנתיבות ובמקומות נוספים.
 
מלבד Wisec, פועלות בנגב חברות נוספות המעסיקות עובדים שמתגוררים במרכז הארץ ומגיעים לעבוד מדי יום בעיר. אחת מהן היא CyActive, חברת אבטחת המידע שפעלה מהחממה בפארק ההייטק הטרי ולפני מספר חודשים נרכשה על ידי ענקית התשלומים פייפאל.
 
מעבר לנוף, למרחבים, לאנשים הנחמדים ולשקט היחסי, היתרון הגדול של באר שבע הוא נקודת ההתחלה שבה היא נמצאת. כמו מניה בעלת פוטנציאל שעדיף לקנות בזול, להחזיק ולמכור ביוקר. 

סטארט־אפ

משדר הבריאות - פלטפורמה חדשנית מאפשרת הפעלת פרוטוקול רפואי ממוחשב, שמעניק בזמן אמת המלצות טיפוליות לצוות הרפואי ולמטופל
אף על פי שהמחשוב נכנס כמעט לכל תחום בחיינו, דווקא בתחום הרפואה נראה שאנחנו עדיין נתונים לחסדיו של רופא ולאבחנותיו, טובות יותר או פחות. באמצעות פלטפורמה חדשנית ופורצת דרך מנסה חברת Medilogos לנהל את הטיפול, לנתח נתונים קליניים, לצמצם את טווח הטעות של הרופאים ולאפשר יצירת רמה גבוהה ואחידה של טיפול רפואי.

החברה – שהיא למעשה תוצר של מחקר שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בראשות פרופ' יובל שחר – מייצרת פלטפורמה המאפשרת לנהל את הטיפול בבית החולים על ידי הצוות הרפואי, או לתמוך בטיפול רפואי מרחוק. "על ידי הפעלת פרוטוקול רפואי ממוחשב, המערכת נותנת המלצות טיפוליות לצוות הרפואי הנמצא בבית החולים או במרפאות הקהילה, אך גם שולחת התראות אישיות למטופל הנמצא בביתו באמצעות מכשירו הנייד, למשל תזכורת לנטילת תרופה ומינונה", מסביר ד"ר ארז שלום, ה־CTO של החברה. "אם ישנה חריגה במדדי הטיפול או בדיווחי המטופל, נשלחת התראה גם לרופא".

במחקרים שנערכו עד כה נמצא שהמערכת מעלה את היענות הרופאים לטיפול מ־41% כאשר לא השתמשו בה ל־93% כאשר נחשפו להמלצות המערכת. נתון גבוה הרבה יותר מרמת הזיהוי וההצלחה של הטיפול של רופא מן השורה.

מפתחים מערכת שנועדה לפתור את בעיית העומס של הרופאים והמטפלים. צוות הסטארט־אפ. צילום: יח"צ

בימים אלו נערכים בחברה מספר פיילוטים, עם 13 שותפים מתחום המחקר והבריאות ברחבי אירופה, שבהם נבחנת מערכת למעקב בבית על ידי חיישנים שנמצאים על גוף החולה ותוך שימוש במכשירו הנייד. בישראל הפיילוט נערך על מטופלים במחלקות האונקולוגיות שסובלים מכאבים כרוניים. 

במסגרת הפיילוט ניתן מענה תרופתי למטופלים, בהתאם לרמות הכאב השונות והמשתנות שעליהם הם מדווחים. לדברי ד"ר שלום, המטופל יכול באמצעות אפליקציה לדרג את רמת הכאב שלו מאחת עד עשר, ובהתאם לכאב לקבל המלצה למינון של התרופה, ללא מעורבות הרופא, אך בפיקוחו.
בנוסף, מפתחת החברה מערכת 

BIG DATA המייצרת בזמן אמת אינטגרציה של נתוני המטופל וידע קליני, שנועדה לפתור את בעיית העומס על הרופאים המטפלים, ומאפשרת ניתוח לאורך זמן של נתוני מטופל בודד או מספר רב של מטופלים. מערכת זו מסייעת, למשל, באיתור וזיהוי תבניות של זיהומים, בהידרדרות במצב המטופל, וכן בייצור אלמנטים חזותיים להסבר ולתיאור תבניות אלו.

החברה נמצאת כעת בשלבי גיוס, ומתכננת להתחיל במכירת שירותיה כבר בשנה הקרובה. נראה כי הפוטנציאל של חוק ביטוח בריאות חובה בארצות הברית, ובכלל העומס הקיים על מערכת הבריאות גם אצלנו בישראל, מאפשר עבור חברות כאלה מגוון אפשרויות לפיתוח פתרונות לאוטומציה. 

מבזקים

מיליארד ביום אחד
פייסבוק חצתה עוד מדרגה, כאשר דיווחה ביום חמישי האחרון שמיליארד משתמשים נכנסו לאתר שלה ביום אחד. על כך הודיע מנכ"ל ומקים החברה מארק צוקרברג בסטטוס שכתב בפייסבוק וזכה ל־33 אלף לייקים. "זו הפעם הראשונה שהגענו לרמה הזו, וזו רק ההתחלה מבחינתנו של היעד לחבר את העולם כולו", כתב.

אם הנתונים נכונים, פייסבוק הרוויחה ברבעון האחרון ארבעה דולר על כל משתמש, כלומר ארבעה מיליארד דולר. על פי נתוני הרשת החברתית, מדי חודש משתמשים באתר כ־1.49 מיליארד משתמשים.

לובשים טכנולוגיה 
תחום הטכנולוגיה הלבישה גדל משמעותית בשנה האחרונה. על פי נתונים של תאגיד המידע הבינלאומי, 18.1 מיליון מכשירים לבישים נמכרו ברבעון השני של השנה. לשם השוואה, ברבעון אשתקד נמכרו פחות משליש מהכמות הזו - 5.6 מיליון מוצרים לבישים בלבד.

יוזמי המחקר טוענים כי מקור השינוי שחל בשנה האחרונה הוא כניסתה של אפל לשוק, עם השעון החכם. "בכל פעם שאפל נכנסת לשוק חדש, היא לא רק מושכת תשומת לב לעצמה, אלא לשוק כולו", אמר ראמון לאמאס, מנהל המחקר. לטענתו, כך קרה גם עם השקת האייפון והאייפוד.

מחוברים לעבודה 
העובד האמריקאי מטפל באימיילים במשך 6.3 שעות ביום בממוצע, כך עולה מסקר שהזמינה חברת Adobe Systems, שנערך בקרב עובדי 400 חברות בארצות הברית. 3.2 שעות מוקדשות למיילים בענייני עבודה ו־3.1 להודעות אישיות. עוד עלה מהמחקר כי 90% מהעובדים בודקים מיילים אישיים במהלך יום העבודה, ו־87% בודקים מיילים של העבודה בשעות שלאחר העבודה. 

בקרב בני 18־34 נמצא כי 45% פותחים מיילים מיד כאשר הם מתעוררים בבוקר ו־24% הצהירו כי הם בודקים מיילים תוך כדי נהיגה ברכב. למרות הנתונים הללו, 40% מהנשאלים אמרו שהם מעדיפים לקבל פחות מיילים.