בדרך לאקזיט: הדרך לשוויון בין יהודים לערבים בהייטק רחוקה מלהתקדם

ערביי ישראל מהווים כיום 22% מהאוכלוסייה, אולם בכל הנוגע להשתלבותם בשוק התעסוקה בכלל ובענף ההייטק בפרט, הנתונים לא מעודדים: רק 2% מהמהנדסים בהייטק הם ערבים ישראלים ורבים מבוגרי לימודי הנדסה ותכנות מתקשים להשתלב במקצוע והופכים למורים. 

גופים רבים נרתמים למצוא דרכים להביא להשתלבותם בענף הטכנולוגיה, שמהווה מרכיב משמעותי בשוק התעסוקה ובמערכת הכלכלית הישראלית. ארגון "צופן", עמותת "קו משווה" וגם משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה נדרשים לנושא. בין היתר, נקבע סבסוד של 25% משכרם של עובדים ערבים עבור מעסיקים שלהם לפחות חמישה עובדים מהמגזר ונפתחו גם מרכזי הכוון לאקדמאים ושירותי השמה ייעודיים. 

ובינתיים, פריחה משמעותית במגזר חלה בחברות הסטארט־אפ. אחת החלוצות בתחום היא NGT, החממה הטכנולוגית וקרן הון סיכון שפועלת בנצרת. ניזאר מישל, CFO ושותף מנהל בחממה, מספר כי היא מתמקדת במכשור הרפואי והפארמה, בעיקר במגזר הערבי. כעת יש בחממה שש חברות, ומטרתה לצרף חברות חדשות מדי שנה. "עד שנסיים את החוזה שלנו עם המדען הראשי, בעוד שמונה שנים, אנחנו מקווים להצמיח 30 חברות", הוא אומר. 

כל חממה נהנית משטח עבודה וגם משירותים פיננסיים ואדמיניסטרציה, וכמובן מליווי מלא בפיתוח הטכנולוגי והכלכלי. אבל הדבר המשמעותי ביותר עבור כל חברה בחממה הוא השקעה של שלושה מיליון שקלים, שבלי ספק יכולה לתת דחיפה רצינית לעסקיה. "85% מהכסף מגיע מהמדען, והיתר אנחנו מגייסים ממשקיעים פרטיים", מספר מישל. 

"היזם הערבי מגיע קצת פחות בשל. יש לו, למשל, פחות קשרים. זו בדרך כלל היוזמה הראשונה שלו. אנחנו מקדישים הרבה יותר תשומת לב לחינוך ולימוד ולתחילת הדרך, דברים שכבר פחות עושים כיום בקרנות". 
 

לדברי מישל, חלק גדול מהיזמים נמצאים כבר בסוף העשור הרביעי ותחילת החמישי לחייהם. אמצע הקריירה המקצועית. אין ספק שזהו פרופיל שונה לגמרי משל הסטארטאפיסט היהודי הצעיר, בתחילת שנות העשרים לחייו, שזה עתה השתחרר מהצבא או רק סיים את לימודיו באוניברסיטה. 

המחסומים של הצלחת חברות מהמגזר הערבי גדולים, טוען קאיד אבו־עייש, אחד המשקיעים הבולטים במגזר, ממייסדי חממת NGT. "רוב החברות הן על בסיס משפחתי", הוא מסביר. "כשאתה מגיע לשותפות, תרבות הניהול היא אחרת. אתה פוגש אמריקאים, ספרדים, אתה צריך ללמוד להתנהג עם אנשים. אני חושב שיזם תל אביבי ואיש עסקים אמריקאי יותר קרובים מאשר איש עסקים ערבי ואמריקאי. בזמנו חשבתי שנעשה את זה יותר מהר, שנגיע עם חברה או שתיים החוצה לעולם. כיום, אחרי שעברנו תקופת הלמידה של כמה שנים, אני חושב שאנחנו מוכנים לפריצה".
 

אבו־עייש קורא לאנשי עסקים נוספים מהמגזר שייקחו חלק בענף. "אנחנו מספר קטן של אנשי עסקים", הוא אומר. "התחום הזה הוכיח את עצמו בישראל וכואב לי שעדיין לא התממש הפוטנציאל. אני רוצה לקרוא לאנשי עסקים מהמגזר שיחשבו על התחום הזה". 

באחריות למיעוט חברות הסטארט־אפ במגזר הערבי, נושאים לדבריו רבים. "אם יש לנו חממה אחת מתוך 23 חממות שפועלות בארץ, אפשר להבין שיש פה בעיה", טוען אבו־עייש. "אנחנו חמישית מהאוכלוסייה ולכן אנחנו צריכים חמש חממות לפחות. אני מאשים את המדינה והמדען הראשי, אבל גם את עצמנו, שאנחנו לא לוחצים מספיק".  

החדירה של הטכנולוגיה למגזר בלתי נמנעת. סקר מקיף שעשה Panet, האתר המוביל במגזר, מצא של־91% מהנשאלים יש מכשיר סלולרי, 44% משתמשים במכשיר אייפון, 22% מגילאי 13־18 משתמש יותר מ־20 פעם ביום באפליקציות במכשיר, בעיקר בוואטסאפ ובפייסבוק ו־52% צופים בתוכני וידיאו בסלולרי באפליקציות דוגמת יוטיוב. החסמים לגבי רכישה באינטרנט עדיין גדולים, כש־68% הכריזו שאינם מבצעים קניות ברשת. הנתונים על שימוש בטכנולוגיה בולטים בסקר זה לעומת בחירות מסורתיות יותר. כך למשל הכריזו 40% מבני 19 ומעלה כי אין ברשותם חשבון בנק.  

בחודש האחרון נכנסה אפליקציית ווייז לעיר טייבה, שבה לא היו עד כה שמות לרחובות.  "כדי להסביר לאנשים איך להגיע ממקום למקום היינו מכוונים את האנשים לפי הכיכרות והמסגדים", אומר אמיר מסופר "יאסין יונס". כשיו"ר הוועדה הממונה בטייבה, אריק ברמי, החליט שהגיע הזמן שלרחובות יהיו שמות, הוא גייס 32 תושבים והפקיד בידם את המשימה. "ההסכם היה שהרחוב ייקרא על שם מבנה שנמצא ברחוב: כמו בית ספר או מסגד", הוא מספר. "שילטנו את כל הרחובות, יצרנו קשר עם ווייז, ועכשיו העיר הזו מרושתת". 

חזרתם מחו"ל ונותרתם עם כסף מקומי בארנק? אפליקציה חדשה תסייע לכם למצוא את בית העסק שיעניק את שער החליפין הטוב ביותר, או תאתר את הרוכש הזמין ביותר .

בדרך כלל לאחר נסיעה לחו"ל אנחנו נתקעים עם השטרות המקומיים עד הנסיעה הבאה או עד שמישהו מגלה יוזמה וניגש להמיר אותם. אבל אז נשאלת השאלה: מה יהיה שער ההחלפה וכמה למעשה תפסידו ברגע ההמרה? 

האפליקציה Pali. צילום מסך
 

אפליקציה ישראלית חדשה בשם Pali מנסה לתת מענה לעניין בשני אופנים. האופציה הראשונה מאפשרת למשתמשים לבדוק את שערי החליפין של נקודות הצ'יינג' באזור חיפוש ולהחליט איפה הכי משתלם להחליף את הכסף. האופציה הזו מתעדכנת במועדים קבועים, כך שבכל רגע נתון יתקבל השער הנוכחי, כדי שלא תופתעו כשתגיעו לעמדה. מפתחי האפליקציה מבטיחים כי יש להם התחייבות מנקודות הצ'יינג' לשמור על השער למשך שעה לפחות. 
 

לאור העובדה שרובנו לא מחליפים כספים בתדירות גבוהה ולא יודעים איפה נמצאת העמדה הקרובה לביתנו או היכן ממוקמת זו המציעה את השער האטרקטיבי ביותר - האפליקציה יכולה בהחלט לסייע, אפילו באופן חד־פעמי.
 

האופציה השנייה שמציעה Pali היא לתקשר עם אנשים פרטיים שמעוניינים לקנות או למכור מטבע זר. "הדור שלנו מאמין בפתרונות חברתיים", אומר עילי גרנות, מנכ"ל החברה. "למה לשלם כסף על החלפת מטבע אחד לאחר, אם מאחוריך בתור עומד אדם שיכול להחליף איתך". 

האפליקציה מציעה למשתמשים בחנות האפליקציות: "בואו למצוא עסקאות חליפין בסביבתכם" ופונה למי שרוצה להחליף סכומי כסף לא גדולים. 

ואם גם אתם תוהים: האם כדאי לפגוש אדם זר עם אלף יורו בכיס ולקוות לטוב? לגרנות יש תשובה מוכנה לחשש: "החברה דואגת להזהיר ולהמליץ לחבריה לפגוש את האדם שאיתו מתבצעת העסקה במקום ציבורי כדי להימנע מעניינים מיותרים. אבל בסופו של דבר כל אחד מחליט בעצמו. אחרי שפרסמת שאתה מעוניין באלף יורו, אדם אחר שמעוניין יכול לפנות אליך בצ'ט ויחד תקבעו את השער הרצוי, תיפגשו ותחליפו את הכסף, ללא מעורבות או עמלה מצד האפליקציה". 
 

האפליקציה יכולה להיות רלוונטית למטיילים ברחבי העולם שעוברים ממדינה למדינה וצריכים להחליף כסף, בלי לבזבז עמלות על עסקת החליפין עצמה. כרגע שירותי האפליקציה ניתנים בתל אביב רבתי ובירושלים, ובחודשים הקרובים היא אמורה להתרחב לכל הארץ. 

"איירון סורס", החברה הישראלית הפרטית בעלת השווי הגדול ביותר כיום (1.1 מיליארד דולר), רכשה את "סופרסוניק", אף היא חברה ישראלית, בסכום שמוערך ב־150־200 מיליון. זו עסקת הרכישה הכלל ישראלית הגדולה ביותר בתולדות שוק ההייטק המקומי.  

חברת "איירון סורס" מתמקדת כיום בהפצת תוכנות חינמיות ברשת ובמנוע המלצות לאפליקציות מובייל MobileCore. "סופרסוניק" מנהלת מערכות פרסום באפליקציות ועוסקת ב"כסף אינטרנטי", מטבעות המתקבלים במסגרת משחקי מובייל. כיום מציעה החברה גם שירותי פרסום בתוך אפליקציות ופרסומות וידיאו. שתי החברות יחד מעסיקות כיום כ־800 עובדים, כשרובם נמצאים בארץ וכמה עשרות עובדים ממוקמים בסן פרנסיסקו. צפי ההכנסות השנתי של החברה החדשה עומד על כחצי מיליארד דולר. 

האתגר של החברה המשודרגת יהיה התמודדות עם גוגל ופייסבוק, אשר כבר הכריזו בעבר מלחמה על חברות המתמחות בפרסום בדסקטופ ובמובייל ונוגסות בנתח השוק שלה.

אחרי שהכריזה על חברת אחזקות חדשה ומיתוג חדש, מכריזה גוגל כעת על תחום עיסוק חדש. החברה תשתף פעולה עם רשתות המזון קוסקו ו־Whole Foods כדי להשיק שירות משלוחים חדש. 

השירות נקרא Google Express וכעת כבר ניתן להזמין באמצעותו מוצרים שונים בסן פרנסיסקו – שם נערך הפיילוט של השירות החדש. בהמשך יוכלו תושבי העיר להזמין מוצרים טריים כמו ירקות, פירות ומוצרי חלב. באמצעות שירות זה מנסה גוגל להתחרות עם שירותים פופולריים כמו Instacart ו־AmazonFresh, שלהן משתמשים רבים בשוק המוערך בכמיליארד דולר כבר כעת.

עוד קורבן לחשיפת שמות המשתמשים באפליקציית הבגידות "אשלי מדיסון". הכומר ג'ון גיבסון, בן 56 מניו אורלינס, התאבד לאחר ששמו נחשף ברשימת המשתמשים באפליקציית הבגידות, כך דווח בסוכנויות הידיעות.

על פי הדיווחים, גיבסון לקה בדיכאון בעקבות חשיפת שמו, ועל אף שהביע צער בפני משפחתו, חשש כי יפוטר מעבודתו וינודה מהקהילה שבה התגורר. כריסטי, אשתו ואם שני ילדיו, סיפרה כי חשיפתו עוררה בו "כל כך הרבה בושה, והוא רק אמר שהוא מאוד מאוד מצטער". בהתייחס לחשיפה, אמרה רעייתו כי "מדובר באנשים אמיתיים עם משפחות אמיתיות, כאב אמיתי ואובדן. אל תמעיטו בערכה של אהבה. שום דבר אינו שווה אובדן של אב או בעל או חבר".