כרוניקה של כישלון: כך התרסקה חברת סנטריקס הישראלית

אם בזמן האחרון החלטתם להקים חברת סטארט־אפ, כדאי מאוד שאחת מהמילים סייבר או ענן ואפילו שתיהן יופיעו בתיאור המוצר שלכם. אלו המילים שמביאות כסף, אבל כמו שהוכח במקרה של חברת סנטריקס, לא בהכרח מביאות הצלחה.
 

לחברה, שהוקמה ב־2011 בשם "פורסייט", היו כל המרכיבים להצלחה. היא נוסדה על ידי שלושה יזמים בעלי ניסיון ושם: עופר וולף, לשעבר בכיר בחברות קומברס וצ'ק פוינט, שהיה מנכ"ל החברה; ישראל ברק, בעל ניסיון ביחידות טכנולוגיה בצה"ל, שהיה אחראי על פעילות צפון אמריקה; ונמרוד לוריא, עם ניסיון קודם ביזמות ולשעבר בכיר במיקרוסופט, שהיה המנהל הטכנולוגי של החברה.
 

ממקום מושבה בכפר נטר הציעה החברה מוצר חדשני ובתחום לוהט: הסייבר. היא שכרה אנשי מקצוע טובים, פתחה מרכז שיווק ומכירות בארצות הברית, גייסה לקוחות גדולים ומיליוני דולרים בהשקעות ובשיאה מנתה 20 עובדים. למרות זאת, בשבועות האחרונים נמכרה ב־125 אלף דולר כ"עסק חי".
 

סנטריקס יצרה מוצר מבטיח המציע אבטחה נגד איומים ברשת באמצעות שירותי ענן. מדובר בטכנולוגיה חדשנית המגנה על אתרים באמצעות יצירת תמונת מראה אקטיבית של האתר בענן. לאור השם הטוב של היזמים והמוצר החדשני, הצליחה החברה לגייס לקוחות גדולים בישראל כמו בנק לאומי, בנק הפועלים ואורנג'־פרטנר, ולזכות בתמיכה ראשונית של המדען הראשי.
 

הכל נראה טוב: הקרנות התלהבו מהמוצר ומהצוות המוביל, ובספטמבר 2014 הודיעו מנהלי סנטריקס כי החברה גייסה שישה מיליון דולר ממשקיעים, בהובלת הקרנות סידר ומאגמה ונצ'רס. בנוסף גויס יו"ר בעל שם, זאבי ברגמן, מי שהיה מנכ"ל קומברס וחברת נייס.
 

לאור הכסף שהגיע, הקימה בספטמבר החברה מטה בארצות הברית בוולטהאם, מסצ'וסטס. המטה אמור היה להוביל את חדירת המוצר לשוק בצפון אמריקה, ולהגדיל משמעותית את מספר הלקוחות.
 

ההצלחה המשיכה כשבפברואר 2015 נכנסה החברה לשווקים באירופה, כאשר נוצר שיתוף פעולה עם קבוצת Onyx הבריטית, כדי להציע את פתרונות האבטחה שלה בבריטניה. בהודעה המשותפת נכתב אז "התקפות DDoS ... הוכח כי הן פשע הסייבר הכי יקר עבור העולם העסקי, המהווה נתח של 55% מכל נזקי פשעי הסייבר עבור ארגון".
 

מנכ"ל אוניקס כתב "התנסינו בפתרון של סנטריקס מיד ראשונה, והתרשמנו מאוד מהגישה החדשנית שבו להגנה על אתרים מהתקפות". לדבריו "זה הזמן המושלם להביא את אחד מסוכני האבטחה הנחשבים ביותר בתעשייה לשוק הבריטי".

חברת סנטריקס. צילום: יח"צ
 

במרץ השנה אף כיכבה סנטריקס ברשימת עשר חברות האבטחה החדשות והמבטיחות ל־2015 על ידי NetworkWorld. בתיאור של האתר נכתב טקסט שכאילו נלקח מהודעת יחסי הציבור: "סנטריקס יוצרת אתרי מראה של הלקוחות שלה... לשם היא מושכת את הפעילות של התוקפים עד אשר הם ממצים את המשאבים שלהם, מוותרים או עוברים למטרה קלה יותר. לאתר מופנות הפניות המבקשות לבצע פעילויות עסקיות ולא תוכן סטטי. זהו שירות ייחודי שמוסיף הגנות נוספות ויכול לאפשר המשך פעילות של אתר גם במהלך מגוון של התקפות".
 

באפריל הכריזה החברה בארצות הברית כי היא מציעה את הכלי שפיתחה Cloud-DMZ 3.0. לדברי החברה, הכלי "מצמצם את מרחב האתר הנתון להתקפה חיצונית ב־99%". את שירותיהם ייעדו למוסדות פיננסיים, בריאות, מדיה, מוסדות חינוך, טלקום, ממשל ולקוחות מסחריים נוספים.

המנכ"ל עופר וולף אמר אז "מרבית אבטחת אפליקציות הרשת עדיין מסתמכת על גישות ישנות, שמתקשה להתמודד עם העולם המורכב של ימינו ועם היכולות המשתנות של תוקפים... השירות שלנו משיב את שלוות הנפש ללקוח ומאפשר לאותו גוף לחזור ולהתרכז בדבר החשוב באמת: בעסק שלו".
 

הצוות המובחר, המיליונים שגויסו, המוצר החדשני, השותפים המרשימים והשם הטוב שיצא לחברה לא עזרו לה. בספטמבר הודיעה הנהלת סנטריקס ל־20 עובדיה כי לא תוכל לעמוד בתשלום המלא של שכרם, כי אין לה האמצעים לכך. כיצד אזלו שישה מיליון דולר בשנה אחת? לאלוהים הפתרונים.
 

עובד בחברה שביקש להישאר בעילום שם סיפר "אני חושב שהסיבה העיקרית שהחברה נסגרה היא קושי בגיוס לקוחות חדשים. נראה לי שהכסף הלך לדברים הנכונים ודברים התנהלו כשורה, פשוט הייתה תקופה ארוכה שלא הצלחנו למכור את המוצר. לקרנות נמאס והם החליטו לסגור".
 

כבר ב־1 באוקטובר הוגשה לבית המשפט בקשת פירוק על ידי העובדים המעוניינים בכספם באמצעות עו"ד חיות גרינברג. בין המגישים נמנה גם המנכ"ל ואחד המייסדים, עופר וולף. שבועיים אחר כך מונתה עו"ד קרן רייכבך־סגל למפרקת של החברה, שמטרתה למכור את סנטריקס כ"עסק חי" למרבה במחיר, כדי שהחברה תוכל לשלם את התחייבויותיה לעובדים ולספקים.
 

בעיתונים פורסמה אז הזמנה לרכישה, ובה נכתב "נכסי החברה כוללים בין היתר הסכמים עם לקוחות, פטנטים וכן פטנטים בהליכי רישום, ידע, טכנולוגיה, ציוד, זכויות על פי חוזים, מלאי וכן מוניטין". 
 

לבסוף נקנתה סנטריקס על ידי ג'ו פנטנלה, יזם ומשקיע אמריקאי, תמורת 125 אלף דולר. כמו כן, הוא נדרש לתשלום נוסף של כמה עשרות אלפי דולרים למדען הראשי כדי להוציא את הטכנולוגיה מישראל.
 

סיפורה של סנטריקס הוא סיפור שכדאי ללמד בכל סדנה ליזמים צעירים. עם פוטנציאל גבוה, מוצר טוב, צוות בכיר ומימון רב אפשר להגיע גבוה מאוד ומהר מאוד. אך אם מתקרבים יותר מדי לשמש, אפשר גם להתרסק בצורה מפוארת. 

אוהבים לקרוא טוקבקים? בוודאי תשמחו לשמוע על דפדפן חדש בשם Peanut, שמביא את הטוקבקים לפרונט. לדפדפן הזה, שמיועד למובייל, יש תוספת מעניינת: שכבה של תגובות והתייחסויות של גולשים לתוכן האתר.
 

אם אתם למשל קוראים כתבה באתר "מעריב", תוכלו לדרג אותה, להגיב או להעיר עליה, והתגובה שלכם תתפרסם בשכבת המידע הנוספת בדפדפן. תוכלו גם לקבל לייקים מחברים ולנהל עם אנשים נוספים דיון על אותה הכתבה או האתר שבו אתם נמצאים.
 

התגובות שאתם ואחרים כותבים מתקבלות על גבי מסך שקוף שמופיע מעל האתר שבו אתם נמצאים, וכך תוכלו עדיין לראות באיזה אתר אתם נמצאים. זאת בלי שיש קשר בין בעל האתר לבין התגובה שמתפרסמת.
 

הרעיון הוא לייצר מעין רשת חברתית נלווית לתוכן הקיים, מתוך מחשבה שהגולשים רוצים להגיב, לשתף ולהתייחס כך שעוד אנשים ייחשפו למחשבות שלהם.
 

לא ברור כמה היכולת של הדפדפן שונה מתגובות של גולשים באתר באמצעות פייסבוק, ולכן לא ברור כמה אנשים יעדיפו להתקין האפליקציה הזאת, בייחוד כשאין לה משתמשים רבים. מה גם שהחיבור או הרישום לדפדפן נעשה באמצעות פייסבוק, שכבר מציעה פונקציה דומה של תגובות מזוהות בתכנים. אולי ההבדל העיקרי הוא שניתן להגיב ולהתייחס לאתרים ולתכנים בכלל, ולאו דווקא לתוכני חדשות.
 

על פי נתוני Google Play, עד כה הורידו את הדפדפן כ־5,000 משתמשים, והאתגר של החברה יהיה להביא מספרים גדולים של משתמשים שגם יחזרו וישתמשו בו.
 

היזמים הם יעקב גולדנהירש, יעקב ברגמן ואיציק אלגריסי, שלושתם בני 30 מהמגזר הדתי־חרדי.לדברי גולדנהירש, הרעיון צמח משימוש אישי. "אני לא יכול להגיב בכל מקום ברשת", הוא אומר. "אפשר להגיב רק באתרים מסוימים, ובעל האתר מחליט אם לאשר את התגובה שלי".
 

נשאלת השאלה האם הגולשים בכלל רוצים עוד שכבת מידע לתגובות בכל אתר ברשת? יכול להיות. מה שבטוח הוא שיש עוד דרך ארוכה ומאות אלפי משתמשים לגייס בדרך להצלחה. 

הוכרזו הזוכים בתחרות BigApps המסורתית של עיריית ניו יורק. מדובר בתחרות לייצור אפליקציות וכלים טכנולוגיים המסייעים לתושבים בתחומים שונים, לרוב חברתיים. כל אחד מהזוכים יקבל 25 אלף דולר לפיתוח האפליקציה.
 

בין הזוכים: JustFix.nyc, המאפשר לדיירים בעיר להתאגד ולפעול משפטית נגד בעלי דירות שמסרבים לבצע תיקונים בדירות; Treasures, שמאפשר לתושבי העיר להחליף ביניהם חפצים ישנים ומשומשים; CityCharge הפורש משטחים סולריים ברחבי העיר לטעינת טלפונים; IssueVoter, המאפשר ללמוד נושא הנדון בקונגרס באותה העת; ו־Addicaid, המסייע למכורים לחומרים אסורים למצוא מרכז גמילה ולהתמיד בתהליך.
 

"התחרות מאפשרת להפיק מוצרים שמשפיעים על חייהם של ניו יורקרים באמצעות משאבים מעטים וחדשנות", אמרה מריה טורס ספרינגר, מנהלת המחלקה לפיתוח כלכלי של עיריית ניו יורק.
 

רשויות המשפט והאכיפה בצרפת מעוניינות לקדם הצעת חוק שתאפשר לחסום את הרשתות האלחוטית הפומביות ואת הדארקנט במצבי חירום. זאת בעקבות הפיגועים בפריז.
 

העיתון "לה מונד" חשף מסמך רשמי של משרד המשפטים הצרפתי, שממנו עולה כי לפי אחת מהצעות החוק, "רשויות האכיפה יוכלו למנוע רשת אלחוטית וחינמית בעת מצב חירום", זאת בשל הקושי לאתר גולשים אשר משתמשים ברשתות אלחוטיות פומביות. 
 

ההצעה האחרת תמנע בעתות חרום כל התקשרות בדפדפן "טור", המאפשר לגלוש ברשת הדארקנט. הרשת האפלה משמשת להתקשרות של גורמים פליליים וטרוריסטיים באופן אנונימי שאינו ניתן לזיהוי על ידי הרשויות. ההצעות הללו אמורות להיות מוגשות כבר בינואר 2016.

תערוכת האודיו והקולנוע הביתי דיגיטאון של אתר Dtown עושה קאמבק. התערוכה מציגה פתרונות בתחום הסאונד לצרכן וגם לאנשי מקצוע. בין המוצרים שיככבו בתערוכה ניתן למצוא אוזניות, רמקולים ניידים, מערכות לקולנוע ביתי, מגברים, רסיברים ועוד.
 

השנה תתפוס חוויית המשתמש בתחום המובייל מקום נרחב בתערוכה, כאשר נתח גדול מהציבור עבר להאזין למוזיקה ולצפות בתכנים בטלפון הנייד.

התערוכה מתקיימת היום ומחר בכפר המכביה. הכניסה בתשלום.