מי צריך מחשב אישי?

בשנים האחרונות כל שנה מוכתרת כשנת המובייל. גם השנה. אף על פי שלא נצפו הפתעות וחידושים מעצבי שוק, ב־2015 דיברו על המובייל בעיקר בשל הסקרים האחרונים שהוכיחו כי השימוש והגלישה בטלפונים החכמים עברו את השימוש והגלישה במחשבים האישיים.



זו בשורה משמעותית, משום שהדגש העסקי יעבור כעת להקמת אתרים במובייל. יש לא מעט אתרים ומוצרים שמיועדים רק לטלפונים, תוך שהם מדלגים על משתמשי הדסקטופ. גם תחום הגיימינג נמצא בצמיחה אדירה, בעיקר בגלל הפנייה לקהלים חדשים. אנשים אולי לא יודעים מה פירוש המילה גיימרים, אבל הם משחקים כל הזמן במכשיר הנייד שלהם.



השנה הטלפונים השתפרו מעט, עם מעבדים חזקים יותר של אוקטה קור ולכאורה ביצועים טובים יותר. ספק אם המשתמש הממוצע מרגיש את השינוי. שני השחקנים הדומיננטיים, אפל וסמסונג, הוציאו השנה מכשירים חדשים לשוק. אפל השיקה את האייפון 6 ו־6S, היחיד שהציג חידוש: היכולת לזהות עוצמה של מגע. כדי לא לפגר מאחור, הוציאה סמסונג את הגלקסי S6. אף על פי שהוא נחשב, לפחות כעת, לטלפון הטוב בשוק עם 3 ג'יגה זיכרון ומצלמה 16 מגה פיקסל, זה בהחלט לא טלפון שחייבים לקנות. בשורה התחתונה: הסמארטפון הגיע לכדי מיצוי, ואנחנו לא צפויים לראות הפתעות מרעישות בקרוב.



הבשורה השנה היא התחרות בתחום, עם הצטרפותן של יצרניות נוספות להובלה. מעל כולן ניצבת LG, שעם ה־G4 שלה תפסה עמדה ממש מאחורי סמסונג ואפל ומזנבת בהן מבחינת מכירות. גם יצרנים נוספים כמו Meizu ו־Huawei מציגות טלפונים עם תכונות טובות יותר מהשתיים הגדולות, ורואות פרי בעמלן. הצד השני של המטבע הוא סמארטפונים טובים שעולים פחות מ־200 דולר, כשכיום כבר מדברים על טלפונים חכמים ב־10 דולר, שיביאו את הטכנולוגיה לעולם השלישי.



האכזבה של השנה הייתה טכנולוגיית התלת ממד. ההערכות לכניסה רחבה שלה לעולם המובייל לא התממשו. אפל ניסתה לעשות מהלך כזה עם ה־3D Touch, אבל זה עוד לא קרה. אולי ב־2016. 



גלקסי s6, שעונים חכמים. צילום: getty images


השעון החכם והענן המניב

אחרי כישלונות בתחום המובייל ומערכת הפעלה לא מזהירה, במיקרוסופט הבינו שעל מנת לשמור על השליטה בשוק, הם צריכים לתקן. התוצאה: וינדוס 10. החברה הציעה את השדרוג לווינדוס 10 חינם למי שסבל מווינדוס 8 ונשאר מאחור עם 7.



המערכת החדשה אינטואיטיבית יותר מקודמותיה ולא כופה את עצמה כמו במקרה של וינדוס 8. המשתמשים מגיבים בחיוב, גם להחלפה של האקספלורר המיושן. עם זאת, מיקרוסופט רואה את הנתונים: ברבעון השלישי של השנה נראתה ירידה של 7.7% ברכישת מחשבי PC, שכנראה מעידה על כך שהעתיד לא נמצא במחשבים האישיים.



חידוש נוסף שנכנס ב־2015 (אף על פי שהתחיל כבר ב־2014) הוא השעון החכם. השעון החכם של אפל זכה להתייחסות וליחסי ציבור, אבל כשל במשימה העיקרית שלו - להגיע להמונים - ולו מכיוון שהוא לא מציע משהו שאנחנו באמת צריכים. השעונים החכמים עדיין מאוד מוגבלים. הם טובים כתמיכה לפעילות ספורטיבית ולקריאת הודעות בלי לפתוח את הטלפון. זהו בגדול. אז היה הייפ מטורף, והוא כבר איננו.



זו הייתה שנה מאכזבת גם לנביאים שהצביעו על הטכנולוגיה הלבישה כדבר הבא. שום בשורה אמיתית בתחום לא הגיעה אל הצרכן, למרות היצע האדיר של חברות שנכנסו לתחום.



שירותי ענן, הנושא שדובר רבות בשנתיים האחרונות, הפך לסטנדרט ב־2015. המרוויחה הגדולה היא אמזון, שמערכת יוזמות ושירותי תוכן רבים נמצאים בשרתים שלה. לפני כחצי שנה חשפה החברה כי שירותי הענן שלה מניבים 4.6 מיליארד דולר בשנה. הענקיות האחרות שמנסות לתפוס אחיזה בשוק הזה יכולות רק לקנא. 


תחבורה: מי פנוי במנהטן?

עוד תחום שצבר תאוצה השנה. גוגל ואפל כבר עובדות על דגם של מכוניות ללא נהג וטסלה מוטורס, יצרנית הרכב האמריקאית, החליטה להקדים את כולם ולהציע ברכבים החדשים שלה אפשרויות נהיגה אוטונומית. אז עדיין אין מכונית שנוסעת לגמרי לבד, לפחות לא כזו שאנחנו יכולים לרכוש, אבל יש למה לצפות. ועדיין, עם ההתקדמות הטכנולוגית מגיעות גם הפרצות, והשנה התברר כי לא כל כך מסובך עבור האקרים להשתלט מבחוץ על הרכב שלנו. כך שיש עוד הרבה דברים לתקן לפני שהרכבים החכמים יגיעו לכביש.



2015 הייתה השנה של נותני השירותים "לפי דרישה". בראש שולטת Uber, שחולשת על שוק הנסיעות, עם שווי של 62.5 מיליארד דולר. חברות רבות מנסות להשיג דריסת רגל בשוק, ומציעות משלוחי מזון, שירותי ניקיון בהזמנה ומה לא. חלקן עדיין לא רווחיות כלל, אבל כבר מוערכות בשווי של מיליארד דולר.



עוד חידוש בתחום התחבורה הוא שירותי המשלוח מבוססי "דרונס" (כלי טיס בלתי מאויש דמוי הליקופטר). אמזון מתכוונת להשתמש בהם עבור המשלוחים שהיא מבצעת, פייסבוק וגוגל משיגות דריסת רגל בתחום ויש מספר חברות ישראליות שעוסקות בתחום התעופה החדש הזה. 



מכונית אוטונומית של טסלה מוטורס. צילום: getty images


מה קרה ברשתות החברתיות?

אחרי שנתיים שבהן לא היה ברור לאן מועדות פניה של פייסבוק, הגיעה 2015 שבה ביססה הרשת החברתית את המונופול שלה. לפיד הגיעו מוצרים חדשים בתחום החדשות והמאמרים, קניות ברשת ואפילו עוזר אישי דיגיטלי, אבל המהפכה הגדולה של החברה היא הנגשת הווידיאו שלה, שהשתפרה משמעותית בשנה האחרונה. כיום מאפשרת פייסבוק למפרסמי הסרטונים אצלה להרוויח מהם כסף, ממש כמו יוטיוב. וזה עובד לה. יוטיוב, לעומתה, מנסה למצוא ערוצי הכנסה נוספים והשיקה לקראת סוף השנה שירות האזנה למוזיקה בתשלום.



פייסבוק יכולה לשמוח גם על הצלחת אינסטגרם שבבעלותה. החברה הגיעה ל־400 מיליון משתמשים ועקפה את טוויטר. עוד אפליקציה ששייכת לפייסבוק היא וואטסאפ, שנרכשה תמורת 19 מיליארד דולר. לאחרונה נמסר כי 900 מיליון איש משתמשים בשירותי האפליקציה, גם במדינות מתפתחות. כך שמארק צוקרברג יכול להאריך את חופשת הלידה וגם לתרום את רוב כספו. נראה שהמכונה שלו, על כל רכישותיה, תמשיך להרוויח.



טוויטר עברה שנה עם הרבה תהפוכות. החברה הגרעונית מתכננת לפטר כ־30% ממצבת העובדים שלה, כי היא פשוט לא גדלה מבחינת משתמשים, מה גם שאפשרויות הרווח שלה מהשירות מוגבלות בלאו הכי. החברה השיבה לתפקיד המנכ"ל את ג'ק דורסי, מייסד החברה, בשאיפה שיוביל אותה אל מחוזות הרווח.



בינתיים לטוויטר יש סיבה אחת לחייך: אפליקציית Periscope. רכישת החברה שמייצרת ערוצי וידיאו סטרימיניג עלתה להם כ־70 מיליון דולר ותופסת תאוצה רבה. אולי היא תרים את טוויטר מהקרשים. 



רשתות חברתיות


ומה בישראל?

2015 הייתה טובה גם לשוק הטכנולוגיה הישראלי. כמה מהאקזיטים המובילים של השנה היו בתחום הביומד. את האקזיט הגדול ביותר רשמה חברת Valtech, שרשמה מספר פטנטים לטיפול במחלות לב ונמכרה תמורת 860 מיליון דולר. אחריה מככבות חברת הציוד הרפואי Lumenis שנמכרה ב־510 מיליון דולר, חברת clicksoftware הפתח תקוואית שנמכרה ב־438 מיליון דולר וחברת Borderfree שנרכשה תמורת 450 מיליון דולר. גם יצרנית השבבים Annapurna, שהחלה לפעול רק ב־2011 נמכרה השנה. רכשה אותה אמזון תמורת 350 מיליון דולר. עוד חברות שעשו קופה יפה השנה: Panaya שנמכרה ב־200 מיליון דולר וחברת eXelate שנמכרה במחיר דומה. 



בתחום ההנפקות בולטת מובילאיי, שגייסה יותר מ־800 מיליון דולר בהנפקה בארצות הברית. אחריה, במרחק רב, נמצאת סייברארק עם כ־220 מיליון דולר.



אבל היו השנה גם לא מעט נפילות, למשל של חברת הסייבר Sentrix, שהחלה עם הרבה פוטנציאל. רק לפני כשנה גייסה החברה 6 מיליון דולר, אך לאחרונה היא נמכרה ב־125 אלף דולר בלבד כדי לשלם את חובותיה.



הרכישות, ההנפקות והעובדה שחברות רבות מפעילות כאן מרכזי פיתוח מוכיחות שישראל היא מרכז טכנולוגי מוביל. זו הסיבה שלא מעט חברות ענק פתחו השנה בארץ מרכזי פיתוח, בהן אמזון, בלאקברי, Bosch ו־Magic Leap של גוגל.



עם זאת, יותר ויותר סבורים כי מה שאנו רואים כאן זו בועה. מי שהצליח לגזור קופונים שמנים השנה יכול להיות מרוצה מעצמו, ככל הנראה השנה הבאה עומדת להיראות אחרת לגמרי בישראל ובעולם. 



אפל פיי. צילום: getty images


עם הפנים קדימה



המציאות עולה על כל דמיון
ב־2016 אנחנו צפויים להיות עדים לפריחה משמעותית בתחום המציאות המדומה והמציאות הרבודה, וזאת הודות למעורבות של חברות ענק בפיתוח מוצרים בז'אנר. Oculus, חברת הבת של פייסבוק, Hololens של מיקרוסופט וגם Sony PlaystationVR ייכנסו לשוק בשנה הקרובה, וסמסונג ואפל כבר נמצאות במשחק. יהיה מאוד מעניין לראות כיצד המוצרים החדשים יתקבלו על ידי הצרכנים.


בינתיים התחום נהנה מיחסי ציבור אינסופיים, למרות המיעוט היחסי של תכנים ולמרות העובדה שהם אינם מרשימים במיוחד. אימוץ הטכנולוגיה, אם יתרחש, יתבסס בעיקר על חובבי משחקים במובייל.



ארנק סלולרי
שירותי תשלומים באמצעות הסלולר הוא כנראה השוק החדש הגדול ביותר. השירות עתיד להחליף את כרטיסי האשראי, כך שכולם רוצים נתח מהעוגה.


נכון לעכשיו, על אף מעורבות של אפל, פייפאל וענקיות אחרות בתחום, הציבור עדיין לא עשה את המעבר לתשלומים באמצעות מכשיר הטלפון. ייתכן שהסיבה לכך היא לא הצרכן אלא הסוחרים, שצריכים להתאים את המערכות שלהם למהפכה הטכנולוגית.



הובר בורד. צילום: getty images



רוכבים לעתיד בטוח
תחום התחבורה הזעירה הוא חדש יחסית, אבל צובר תאוצה. אחרי שהאופניים החשמליים כבשו את השוק, צובר תאוצה ה־HoverBoard, כלי תחבורה דו־גלגלי קטן שנראה כמו סקייטבורד ושניתן לשאת אותו בתיק.



לפי שעה אין חברות או מותגים ששולטים בשוק הזה. ניתן למצוא מגוון כלים, בטווח מחירים רחב שמתחיל ב־200 דולר ומסתיים אי שם ב־2,000 דולר. בארץ אי אפשר למכור אותם בגלל ענייני רישוי, אך בוודאי נראה ברחובות הארץ לא מעט כלים כאלה בעתיד.



היית או חלמתי חלום?
לא מעט גורמים בעולם הטכנולוגיה מדברים על כך שהמערכת העולמית נמצאת בבועה טכנולוגית: חברות שנמכרות במיליארדים, סטארט־אפים שמגייסים עשרות ומאות מיליונים של דולרים וחברות שלא מרוויחות כלום, אבל שוות מיליארד דולר ויותר.



הכסף הרב שנשפך מעיד שכנראה מדובר בבועה, אבל לא ברור אם בתקופה הקרובה היא תתפוצץ או תרסן את עצמה. מה שבטוח הוא שחברות חדשות צריכות להכין את עצמן לכך שיהיה להן הרבה יותר קשה לגייס כסף.