ההישגים של תלמידי מערכת החינוך הישראלית נמצאים בירידה כבר כמה וכמה שנים, ולא בגלל מחסור בהצעות לפתרונות יצירתיים. בפועל, עדיין עומדת מורה מול כיתה של 40 תלמידים וכותבת על הלוח. אולי זו הסיבה.
חברת "עת הדעת" הוקמה ב־2005 על ידי מוריס קהאן ושמואל מיתר, כדי להציע פתרונות של המאה ה־21 למערכת החינוך הישראלית. הכלים שפיתחה החברה עובדים כל כך טוב, עד שהוקמה גם חברה בינלאומית והפתרונות מיושמים בעוד מדינות מסביב לעולם.
"החברה התחילה כחברה ישראלית שבאה לשפר את החינוך בישראל מתוך אידיאולוגיה", מספר מנכ"ל החברה יאיר ברוש. המוצר המרכזי של החברה הוא פלטפורמת Time To Know, המאפשרת למוציאים לאור ולמורים לייצר "תוכן דיגיטלי מאפס", כפי שמגדיר זאת ברוש. כך למשל למערך שיעור מובנה ניתן להוסיף סאונד, סרט מיוטיוב, משחקים, הפעלות, שאלות, סימולטורים ועוד, ולהגיש את המוצר המורכב הזה לתלמידים בכיתה בזמן השיעור או בבית.
מורה יכול למשל לפתח לומדה ממסמך PDF, מה שיכול לאפשר אינטראקציה עם תלמידים ומתן משוב מיידי אם ענו נכון, ובכלל הילדים יכולים להתקדם בקצב שלהם. "אפשר להציג מסך של ילד על הלוח, לקבל התראות על ילד שמתקדם לאט מדי, ולקבל נתונים על מצב תלמיד בסוף כל שיעור, בלי הצורך לבצע מבחן ידע", מספר ברוש. "המורה לא עסוק בלהעביר את החומר. הוא מתפנה לקדם את הילדים, לעורר שיח, להחמיא לילד שמצליח. המורה פנוי לעסוק בחוויית הלמידה ופחות בהעברת החומר".
בשלב מסוים, עם הצלחת הכלים השונים, גם עלויות הפיתוח גדלו והוקמה חברה בינלאומית. "גם החברה הישראלית היא חברה עסקית. אבל לא מצופה ממנה לייצר רווחים. ברור לכולם שהלקוחות יגדירו את הצרכים ושהבעלים יממנו". לא משפט שהייתם שומעים ממנכ"ל של חברה טיפוסית.
הנה למשל הפרויקטים "דוקים" או "מורים יוצרים תוכן" (מבית "עת הדעת"). "הפידבק שקיבלנו לגבי התכנים הקיימים הוא שמצד אחד יש צורך לחדש את התכנים ומצד אחר יש צורך ביותר כלים לעבודה וללימוד ילדים, לא רק בצורת ספרים". באתר "דוקים" ניתן למצוא מוצרים חינוכיים שפיתחו מורים מן השורה, וכעת מוצעים למכירה למורים ולבתי ספר אחרים. מעין App Store, רק למוצרים חינוכיים.
יש לכם שיעור ליום העצמאות שצריך להעביר ולא כתבתם? יש מערך שיעור מוצלח באתר של המיזם. הכסף מתחלק בין המורה לאתר. Crowd Sourcing חינוכי. "בארצות הברית יש אזורים שעובדים איתנו, שמשתמשים במוצרים שפותחו לכלל המורים, ובמקום לכתוב את התוכן, הם יכולים להוריד ולהעביר תוכן מוצלח של מורה אחר". תוכנית דומה קיימת גם לתלמידים ונקראת "מו"לים צעירים", ובה תלמידים המשמשים חונכים לתלמידים אחרים יכולים לפתח תכנים באמצעות המערכת ולהציע אותם לתלמידים ולמורים.
לעומת זאת, יש גם מורים שלא מאמצים את הפלטפורמה. בכל זאת מדובר בטכנולוגיה ובחדשנות, מה שלא מתאים לכל אחד. "רוב המורים דווקא רוצים שהשיעור יהיה יותר אישי וחווייתי. אבל אם אתה מורה ואין לך כוח לייצר שיעור, האתר משתף את התכנים בין המורים. אתה שומע שיש חומר נהדר שהוכן על ידי מורה על נושא מסוים, ואתה יכול להשתמש בו", אומר ברוש.
עלייה בהישגים
בישראל כיום משתמשים כ־400 בתי ספר במערכת הלמידה החכמה של "עת הדעת", מאות מורים וכ־25 אלף תלמידים, אך עדיין מדובר במוצר קשה לעיכול עבור רוב המערכת, שעוד פועלת בשיטות המסורתיות.
"עת הדעת" עובדת מדי שנה עם עשרות מורים על פיתוח תכנים ומקיימת כנסים בנושא אמצעים טכנולוגיים. השנה 30 מורים מצטיינים משתתפים במסלול המשך ומקבלים מענק ממשרד החינוך כדי שיוכלו להתפנות לפיתוח חומרי לימוד.
הקבלות של Time To Know מרשימות. בטקסס בארצות הברית הצליחה המערכת להעלות את הישגי התלמידים במתמטיקה לכיתות ד', ומספרם של התלמידים המצטיינים הוכפל לאחר שימוש בה. גם באנגלית נצפתה עלייה של 70% בהישגי התלמידים, מ־13% ל־21%.
כעת פונים המשקיעים של Time To Know לכיוון נוסף – הקמה של מאיץ סטארט־אפים חדש בתחום החינוך שיקרא EdVantage – תחום המתפתח יפה בשוק. בארצות הברית הושקעו במחצית הראשונה של 2015 כ־1.1 מיליארד דולר במיזמי חינוך שונים.
אפליקציה
נסיעה טובה
נדיר לשמוע מילה טובה על גוף ממשלתי. אז הנה אחת ובצדק: האפליקציה "כל־קו" של משרד התחבורה היא מצוינת, שירותית ומועילה. לא פחות מהמתחרות המסחריות שלה בשוק.
האפליקציה הפשוטה להבנה נפתחת באופן סימבולי במפה הממוקדת בכנסת ישראל. בזמן זה נערך חיפוש של מיקומכם, בהנחה ששירותי המיקום של הטלפון שלכם עובדים. בשוליים מופיעות פונקציות שונות, ובצד ימין של המסך תמצאו לשונית שתפתח לכם את התפריט. אפשרויות החיפוש הן לפי קו ועיר, לפי רחוב ועיר ולפי מספר תחנה. פונקציה שימושית למשתמשי התחבורה הציבורית היא חיפוש "קווים שעוברים ברכבת", ויש גם אפשרות לסרוק את הרב־קו שלכם, כדי לראות מהי יתרתכם.
יש אפשרות לנוע על המפה בדף הבית כדי לחפש את המקום הרצוי, לראות את כל התחנות הנמצאות בסביבה וגם ללחוץ עליהן, כדי לראות את כל קווי האוטובוס שעוצרים בה, וכמובן לקבל פרטים על כל קו אוטובוס. כאשר לוחצים על קו האוטובוס מועברים לרשימת התחנות שלו, ומקבלים סימון של התחנה הקרובה אליכם.
מידע חשוב נוסף שמציעה האפליקציה הוא כמה זמן יש בין תחנה לתחנה – מידע מאוד מועיל לתכנון זמן. מובן שמדובר בהערכות זמנים, ובחלק מהמקרים לחיצה על התחנות תציג את זמן האמת להגעה. למי שתוהה אם לחכות בתחנה לאוטובוס או להתחיל ללכת ברגל, יש גם מידע על תדירות האוטובוסים – עוד מרכיב חשוב בתכנון הזמן. וכן זמני אמת של האוטובוסים שצפויים להגיע בזמן הקרוב – דבר שעוזר להחליט לאיזה קו לעלות ומתי.
האפליקציה פותחה על ידי חברת "אלעד מערכות" הוותיקה, שעובדת עם גורמים ממסדיים רבים. משרד התחבורה עשה מה שאנו מצפים מכל הרשויות השונות לעשות – לייעל ולשפר את השירות עבור הציבור, ואין ספק שאפליקציות כמו "כל־קו" זו הדרך. אפילו שיש מתחרים פרטיים בשוק. בסופו של יום, משרד התחבורה הוא האחראי לתחבורה הציבורית, וזהו שירות שאנו משלמים מסים עבורו. שאפו למשרד התחבורה.
מבזקים
מפתחים ביחד
מתחם עבודה משותף לחברות סטארט־אפ מוקם באזור התעשייה רמת ישי בעמק יזרעאל. המייסדים, תושבי האזור, הם יוסי אקרמן, מנכ"ל אלביט לשעבר; אופיר דובובי, ממייסדי קמינריו; גלעד ויצמן, מנהל כספים; וקרן סגל, מרצה למתמטיקה ויזמית. מרחב העבודה החדש יציע מרחבים לשכירות לטווח קצר ופתרונות לעצמאים, ליזמים ולחברות סטארט־אפ, בניסיון לחסוך להם בעלויות ובהתעסקות מיותרת ולהציע את מרב השירותים במקום אחד. מעבר לשירותים הטכניים, המטרה היא לפתח קהילה עסקית־יזמית פורחת גם בצפון. "הפריפריה לא מחכה יותר לממשלה", אמר אקרמן. "אנחנו באים לתת מענה לצורך קיים בצפון, כך שלא ייאלצו לעזוב את העמק ויבססו כאן תשתית עסקית".
חלון הזדמנויות
כזכור, החברה אפשרה את הורדת מערכת ההפעלה לכל משתמשי ווינדוס 7 ו־8 החל מיולי 2015. נציין כי משתמשים רבים החליטו לשדרג לאור הביקורת הרבה על הגרסה הקודמת.
מדובר בהצלחה גדולה עבור מיקרוסופט, והנתונים משפיעים גם על המניה של החברה, שעולה בכ־3%. אך המבחן הגדול של החברה הוא אימוץ המערכת על ידי עסקים וחברות, שעדיין לא ממהרים לאמץ את הגרסה החדשה.
ניו יורק מתקדמת
התוכנית היא להחליף 7,500 עמדות טלפון ברחבי העיר בחודשים הקרובים. הנתבים יציעו שירותי אינטרנט מהירים, טלפונים עם יכולת להתקשר חינם ועמדות להטענת הטלפונים הסלולריים. קברניטי העיר טוענים כי המטרה היא להנגיש מידע לציבור הרחב. כמה תושבים כבר מביעים חשש משימוש ברשת הפתוחה של העירייה, בטענה שהחיבור אינו מאובטח וייאסף על ידי גורמים זרים.