אפקט החממה: העולם רוצה ללמוד מתעשיית ההייטק של ישראל

הודעתה של ממשלת אוסטרליה על הקמתן של שתי חממות טכנולוגיה מחוץ ליבשת – האחת בעמק הסיליקון והאחת בתל אביב – היא חלק ממגמה הולכת וגדלה של ממשלות זרות שמבקשות לאמץ את היזמים הישראלים וללמוד מתעשיית ההייטק הישראלית. מהבחינה הזאת, אוסטרליה לא לבד. גם בריטניה משקיעה בהייטק הישראלי מיליוני שקלים מדי שנה, ואף מעניקה מענקים כספיים, יוזמת תחרויות סטארט־אפים ומקשרת בין היזמים הישראלים לחברות הגדולות על מנת למשוך אותם ללונדון. זאת בנוסף למאיץ הסטארט־אפים שהוקם בתל אביב ואמור לשמש שחקן מרכזי בתחום. אלא שאי אפשר להימנע מהשאלות: מדוע מדינות אלו כל כך מתעניינות בהייטק הישראלי? וכיצד תשפיע המעורבות שלהן על התחום בישראל?

“לא מדובר בסוג של ניצול או בניסיון לגנוב את המוחות הישראליים", אומר דיוויד קוורי, שגריר בריטניה בישראל. “מדובר על שותפות. עסקים מצליחים היום מתבססים על שותפויות גלובליות, וכלכלה מצליחה היא כלכלה פתוחה. הפוקוס הוא על שיתוף פעולה. זה לא יעבוד אם צד אחד ירגיש שהוא מרוויח, והשני מפסיד".

מאז שהוקם בשנת 2011, נחשב מרכז הטכנולוגיה בריטניה־ישראל להצלחה מסחררת. צוות של עשרה אנשים פועל במסגרתו בארץ, וההשקעה הבריטית בו נאמדת ב־1.8 מיליון שקל בשנה. עשרות סטארט־אפים ישראליים פועלים כיום בלונדון, ואפילו העיתון הבריטי “הטיימס" פרסם בספטמבר האחרון כתבה מקיפה תחת הכותרת: “לונדון היא הארץ המובטחת ליזמי הייטק ישראלים". בכתבה מתארים כיצד יזמים ישראלים עוזבים את תל אביב ומגיעים ללונדון בעקבות תוכנית עידוד היזמות של הממשלה הבריטית.

"עבור הישראלים, בריטניה מהווה שער לאירופה ומאפשרת גישה לשוק גדול", אומר השגריר קוורי, "וממשלת בריטניה יודעת שכדי לשמור על תחרותיות וצמיחה, יש ליצור קשרים עם מוקדי הטכנולוגיה המובילים בעולם. יש כל כך הרבה עניין סביב ההייטק הישראלי בבריטניה. אנחנו רוצים לבסס קשרים ושותפויות, אבל אנחנו משתדלים להיות רק גורם מתווך בין חברות ישראליות לבריטיות. שיתוף הפעולה בינינו מצוין. ב־2014 החברות שנסחרו הכי הרבה בבורסת לונדון אחרי המקומיות היו הישראליות".

איך ההצטרפות של ממשלת אוסטרליה לזירה תשפיע עליכם? למה שיזמים יגיעו דווקא אליכם?
“יזמים יגיעו דווקא אלינו כי הפוטנציאל שלנו ליצירת קשר בין חברות ישראליות לבריטיות הוא עצום. הסביבה העסקית שאנו מציעים בלונדון היא מדהימה כמרכז פיננסי או כבסיס לפריצה באירופה, והכל במרחק כמה שעות טיסה. זה מקום נוח לעשיית עסקים. הרגולציה לעסקים בלונדון היא מעולה".

האם המודל הזה קיים גם בבריטניה, כלומר שממשלה זרה משקיעה בסטארט־אפ בריטי?
“החממה בישראל היא מודל חדש, ואין דבר כזה בבריטניה שבמסגרתו ממשלה אחרת משקיעה. זה מודל פורץ דרך וחלוצי כאן בישראל".

“יש מקום לכולם"

עד לא מזמן, מי שהקימו כאן חממות ומאיצים טכנולוגיים היו בעיקר חברות מסחריות כמו גוגל, מיקרוסופט או סמסונג, בעוד מדינות נמנעו כמעט לחלוטין מצעדים כאלה והסתפקו בהשקעה בחברות ההייטק שפועלות בתוכן. כאשר הן כבר חיפשו טכנולוגיות במדינות אחרות, הן עשו זאת באמצעות כנסים, אירועים ומשלחות.

כעת, כאמור, אחרי ההצלחה הבריטית, גם האוסטרלים מבקשים ללמוד מהחדשנות הישראלית. בחודש שעבר הודיע ראש ממשלת אוסטרליה החדש, מלקולם טרנבול, יזם הייטק מולטי־מיליונר, על תוכנית חדשנות בשם "בום הרעיונות", שמטרתה לסייע לאוסטרליה להפוך למובילה בתחום החדשנות והטכנולוגיה. טרנבול הודיע כי יקצה לתוכנית 1.1 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות. "קידום החדשנות באוסטרליה יעזור לנו לייצר כלכלה מודרנית ודינמית המתאימה למאה ה־21", אמר טרנבול בהודעתו. "אני יודע שהאוסטרלים מאמינים בעצמם ואני יודע שאנו אומה יצירתית בעלת דמיון מפותח".

במסגרת התוכנית יוקמו חמש חממות לטיפוח סטארט־אפים אוסטרליים מחוץ לגבולות אוסטרליה, כאמור שניים מהם בעמק הסיליקון ובתל אביב, בעלות של 11 מיליון דולר. החממה בתל אביב, בחסות הממשלה האוסטרלית, צפויה להיפתח בחודש יולי הקרוב. להבדיל מהבריטים, אצל האוסטרלים המרחק הגיאוגרפי הוא בעייתי עבור היזמים הישראלים, ולכן החליטו האוסטרלים להביא את היזמים האוסטרלים לישראל. “אנחנו פותחים מרחב עבודה משותף שישמש כחממה טכנולוגית ליזמים ישראלים ואוסטרלים", אומר דייב שארמה, שגריר אוסטרליה בישראל. “אנחנו מתכוונים לעזור לחברות בחממה שלנו להיות חלק מהאקו־סיסטם הטכנולוגי בישראל ואנחנו מתכוונים להשקיע כדי לעזור להן לצמוח".

כיצד התקבלה ההחלטה להגיע דווקא לישראל?
“אין לנו תרבות יזמית ואנחנו מנסים בכל דרך להשיג כזאת. זה כבר כמעט סוג של תחרות בין המדינות - מי ייקח חלק גדול יותר בסטארט־אפ ניישן. יש כאן המון הזדמנויות עסקיות וגם אנחנו רוצים לקחת חלק בהן. אנחנו חייבים לייצר מנועי צמיחה חדשים לכלכלה. יש לנו חברות טובות, מוסדות השכלה טובים, אבל אין לנו חברה יזמית. אנחנו רוצים ללמוד מישראל ולבסס שותפות עם תעשיית ההייטק. הממשלה רוצה למסד את הקשר הזה ולשים את היזמים הישראלים והאוסטרלים יחד".

כיצד לדעתך תשפיע התחרות בין הממשלות הזרות על היזם הישראלי ועל התחום בישראל בכלל?
“זה טוב לישראל בעיני. מדינות רבות כגון גרמניה, בריטניה, סין, יפן, הודו ואוסטרליה מנסות לקחת את ניצוץ היזמות הזאת אליהן, אבל יש מספיק לכולם, כי איננו רואים הרבה הזדמנויות כאן. יש מקום לכולם, וכתוצאה מכך תעשיית ההייטק הישראלי תגדל".

“עולם פתוח"

בעוד באירופה מחזרים אחרי היזם הישראלי, ובאוסטרליה שולחים נציגים כדי ללמוד את סוד הקסם של תעשיית ההייטק הישראלית, בארץ יש מי שחוששים כי מעורבותן של מדינות זרות בתחום תחזק את תופעת בריחת המוחות, המטרידה גם כך.

“יש פה היבטים לחיוב ולשלילה", אומר יזהר שי, שותף בקרן ההון־סיכון קיינן פרטנרס ישראל: “מצד אחד החששות מוצדקים. אם ממשלה זרה פותחת כאן מרכז טכנולוגי, היא יוצרת קשר עם כוח אדם יזמי ואיכותי ויכולה לתת הזדמנויות אטרקטיביות שמתחילות כאן ונמשכות מעבר לים, אבל מהצד השני חשוב לזכור שתעשיית ההייטק היא תעשייה גלובלית ושטוחה. העולם פתוח. לכן גם אם זה יעודד בריחת מוחות או עזיבת יזמים, צריך להסתכל על ההיבטים החיוביים שמייצרים קשרים ושיתופי פעולה עם עוד מדינות. חשוב גם לזכור שתל אביב היא מקום גלובלי, המקום החמישי בעולם מחוץ לארצות הברית שמעודד יזמות. לא מפתיע שבאים לכאן לפתח יזמות".

האם יש לישראל דרך למנוע את בריחת המוחות כתוצאה משיתופי פעולה כאלה?
“אי אפשר להתמודד עם גנבת מוחות. מי שרוצה ‘להיגנב’ - יצא מפה. בישראל, יחסית ללונדון, הסביבה פחות אטרקטיבית ליזמים. יש שם הרבה משקיעים, ועל זה הממשלה צריכה לגשר עם רגולציה נוחה יותר ומענקים. ברמה של רגולציה ועידוד, ממשלת ישראל צריכה לגרום לכך שיהיה נוח להקים חברה בישראל ושיהיה כלכלי לאנשים להשקיע. צריך לעודד גופים מוסדיים להשקיע בהייטק, לעודד הקמת עוד ועוד חברות ולתת להן בסיס ראשוני ולעודד עשייה במוסדות החינוך. בסופו של דבר, תחרות היא דבר טוב, ונראה לי שממשלת ישראל תהיה מוכנה להתמודד עם זה. גם אנחנו נוכל ללמוד מהממשלות הזרות".