בשבוע שעבר התנהלה התקפת הסייבר השנתית של "אנונימוס" ושאר תופסי טרמפ על ישראל. הרבה הכנות נעשו לקראת ההתקפה הצפויה (בדיקות חוזרות ונשנות של תוקפם של הפיירוולס ופנייה לעובדי ציבור להימנע משימוש באינטרנט ביום זה וכו') - שבעבר השביתה אתרים מובילים ונותני שירות. הפעם לא דווח על נזקים, אך ייתכן מאוד שלא נדע גם אם היו. המסקנה הבלתי נמנעת היא שפרטיות היא נושא מרכזי בשימוש שלנו בטכנולוגיה וכך גם אבטחת המידע שלנו.
בחודשים האחרונים התנהל קרב מרכזי במאבק בין הזכות לפרטיות לבין אינטרס הביטחון של המדינה, לאחר שה־FBI הגיש לבית משפט בקשה למתן צו לחברת אפל הדורש ממנה לשתף פעולה בפתיחת הטלפון של סייד ריזוואן פארוק, הטרוריסט שביצע פיגוע בסן ברנדינו בלוס אנג'לס בשנה שעברה. בפיגוע נרצחו 14 בני אדם. הקרב לווה במאות כתבות בתקשורת וראיונות בוטים של אנשי אפל ונציגי חברות גדולות נוספות המתנגדים לנגישות של שירותי אכיפת החוק לתוכן אישי של לקוחותיהם. מנכ"ל אפל, טים קוק, התייצב לבדו מול רשויות האכיפה ופרסם בפברואר מכתב שבו הוא מצהיר כי הוא מסרב לשתף עמן פעולה בנושא זה.
רגע לפני שהגיעו שני הצדדים לבית המשפט להכרעה, משך משרד המשפטים האמריקאי את הבקשה למתן צו. לדברי אנשי המשרד, מכשיר הטלפון המבוקש נפרץ בהצלחה. חברת Cellbrite הישראלית היא שסייעה ל־FBI לפרוץ את הטלפון.
ככל הנראה, ה־FBI לא באמת היה צריך את העזרה של אפל כדי לפרוץ למכשיר, והכוונה האמיתית הייתה להשתמש בסיטואציה - התקפת טרור - כדי לייצר תקדים שייהנה מלגיטימציה ציבורית. אגב, על פי הדיווחים בסוכנויות, Cellebrite חייבה את ה־FBI ב־15 אלף דולר עבור שירותי הפריצה לאייפון. סכום זעום למדי כשעל הכף מוטלת ביטחונה של האומה האמריקאית.
אחת השאלות ששואלים את עצמם לוחמי הפרטיות היא האם הממשלה מעסיקה חברות מטעמה כדי לפגוע בפרטיות של האזרחים? התשובה היא חיובית. ולא רק במקרה הזה.
החברות הגדולות נלחצו מהעניין, ככל הנראה בגלל האפשרות שציבור הצרכנים יחל להצביע ברגליים (או אם לדייק – באצבעות), ומיהרו להגיש לבית המשפט תצהירים התומכים באפל ומסבירים מדוע אין לאשר את בקשתו המדוברת של ה־FBI. בין 40 החברות המבוהלות ניתן למצוא את פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ומוזילה.
לטענת הפרשנים המשפטיים, משך משרד המשפטים האמריקאי את הבקשה לצו מחשש שאם יתייצב בבית המשפט, יפסיד. זאת משום שבתי משפט בערכאות נמוכות יותר הכירו בקוד מחשב כביטוי, וככזה, הוא ראוי להגנה לפי הסעיף הראשון לחוקה האמריקאית.
למרות הנסיגה של ה־FBI, משרד המשפטים האמריקאי טוען שימשיך לפעול מול אפל ולאפשר כניסה למכשירים שלה במקרה שהדבר מחייב חקירה פלילית. כעת מתבקשת אפל לאפשר גישה לאייפון בתיק המתנהל בניו יורק נגד סוחר סמים. מומחים טוענים כי גם במקרה זה ייסוגו רשויות האכיפה מהדרישה, שכן הנאשם כבר הודה בעברות המיוחסות לו.
מוצפנים לנצח
רובכם בטח נתקלתם בימים האחרונים בהודעה של וואטסאפ: "כעת ההודעות שהנך שולח בצ'אט זה והשיחות שהנך מבצע מאובטחות עם הצפנה מקצה לקצה". מצד אחד זו נראית כמו תגובה של האפליקציה הפופולרית לאירועים האחרונים סביב הפריצה למכשיר האייפון, בניסיון להרגיע כמיליארד משתמשים שלה ברחבי העולם. מצד אחר, זוהי בעצם דרך ההתגוננות של וואטסאפ - שמבטיחה שאפילו העובדים שלה לא יכולים לקרוא את ההודעות שלכם - מפניה של הרשויות לחשוף התכתבויות באפליקציה במקרה הצורך. החברה תמיד תוכל לטעון שאין לה דרך לבצע את מה שמבוקש, שכן המידע מוצפן ואין לה גישה אליו.
ראוי לציין שבהצפנה קיים גם עיקרון של "דלת אחורית"; המאפשר להגיע לתכנים במקרה הצורך, לרוב על ידי פנייה של הרשויות בחשד לעברה על החוק. וואטסאפ טוענים – אין לנו דלת אחורית. אם זה נכון או לא, נדע אולי רק בהמשך.
הבלוגר ג'וש הורוביץ טוען שהממשלות בעולם יתקשו לקבל את החסימה של האפליקציה המובילה להעברת מסרים, במיוחד מדינות המנסות לאזן בין פרטיות האזרחים לצורכי ביטחון לאומי.
סין, שפועלת נגד שירותים מוצפנים, היא דוגמה מצוינת להנחה זו: ביום שבו צוינו 25 שנה לאירועי כיכר טיאננמן לפני כשנתיים חסם הממשל הסיני את כל השירותים דוגמת פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, פליקר וכמובן וואטסאפ.
שנה לאחר מכן, ביולי 2015, עצרו הרשויות בסין קבוצה של עורכי דין המתמחים בזכויות אדם, לאחר שאלה תקשרו באמצעות קבוצה בטלגרם. באותו הזמן ספגה טלגרם התקפת DDOS, שהיא התקפה של ריבוי משתמשים מזויפים, בניסיון להפיל אותה.
יש לא מעט אפליקציות עם הצפנה ודרכים של גורמים עברייניים וטרוריסטיים לתקשר. טלגרם למשל משמשת לא מעט אנשים שרוצים תקשורת מוצפנת.
על פי הדיווחים, המחבלים שביצעו את הפיגועים בפריז ואנשי שלוחות אחרות המקושרות לדעא"ש מתקשרים ומעבירים מסרים דווקא באמצעות קונסולות משחקים, מתוך המשחקים.
הסיפור, בעצם, הוא על מקומם של תאגידי ענק במרחב הגלובלי - על הכפיפות שלהם לחוק; על הכוח שלהם לעמוד מול הממשל של המדינה החזקה בעולם, להגיד "לא" ולהמשיך להתקיים. כי אף שתאגיד מוגדר כ"ישות בעלת זכויות" בחוק האמריקאי, אי אפשר להכניס את אפל לכלא.
מבזקים
בעיות חברתיות
ירידה של 21% בשיתוף תוכן אישי בפייסבוק לעומת השנה שעברה, כך דיווח האתר הטכנולוגי TheInformation. במילים אחרות, המשתמשים עוברים לשתף תוכן מקצועי, הצעות עבודה, תוכני חדשות ועוד. אבל התוכן הזה פחות מושך אנשים וגם פחות מייצר אינגייג'מנט, מה גם שתוכן מקצועי ניתן למצוא בכל מקום. אלו אינן בשורות טובות לרשת, שנחשבת לחברתית־אישית, שכן המשקיעים בה מצפים לצמיחה מתמשכת, מצב כמעט בלתי אפשרי עם 1.2 מיליארד משתמשים. יש לציין שאף על פי שאולי הם מתאכזבים מהתוכן המוצע, 65% מהמשתמשים בפייסבוק עדיין חוזרים מדי יום.
מעצמה רובוטית
כנס הרובוטיקה של איגוד הרובוטיקה הישראלי מתקיים היום ומחר בהרצליה. מאחר שבישראל יש לא מעט פעילות בתחום, אל הכנס יגיעו משלחות גם מסין ומארצות הברית. תוכני הכנס כוללים הדגמות של רובוטים בשימושים צבאיים, רובוטים לשימושים ביתיים ופרויקטים חדשניים נוספים.
בכנס יתקיימו 120 הרצאות של מומחים מהארץ והעולם. בין היתר יוצגו במהלכו מערכת כלי עזר לניתוחים של חברת MST, אשר דורשים מיומנות גבוהה. הרובוט פועל באמצעות בקרת תנועה עדינה ולמעשה חוסך עלויות על צוות רפואי המסייע לכירורג בניתוח; ומדפסת הכיס של Zota Labs, שאותה אפשר לקחת לנסיעות. זהו התקן רובוטי זעיר שמטייל על הדף ומדפיס.
לדבר פרופ' צבי שילר, יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה, "תחום הרובוטיקה מלהיב את בני הנוער בישראל, אשר זוכים להישגים מרשימים בתחרויות רובוטיקה בעולם".
מין אחר
עוד רובוטיקה. חוקרים באוניברסיטת סטנפורד מצאו שנחקרים חוו גירוי מיני כאשר נגעו באזורים אינטימיים של רובוט. כשהנחקרים התבקשו לגעת בישבן של הרובוט למשל, הסנסור הצמוד לעור שלהם הראה כי הם מגורים. "זה מראה שאנשים מגיבים לרובוטים בצורה פרימטיבית, חברתית", אמר החוקר ג'מי לי. "מוסכמות חברתית בנוגע למגע בחלקים אינטימיים של אדם אחר תקפים גם לרובוטים, כך נראה". המחקר היה קטן בהיקפו - שישה גברים וארבע נשים - אך כל המשתתפים הפגינו את אותו הדפוס. האם הדבר ישפיע על פיתוח רובוטים ומערכות חלופיות דמויות אדם? שילוב של שני הדברים עשוי להפוך לאפיק חדש ברובוטיקה. רק לאחרונה דווח על גבר יפני שהשקיע עשרות אלפי דולרים כדי לייצר רובוט בדמותה של השחקנית סקרלט ג'והנסון.
פייסבוק // אבא פגום
"אבא פגום", קבוצת הפייסבוק הסאטירית שצוחקת על הקשיים והכשלים של האבות המודרניים, היא צאצא של "סטטוסים מצייצים" ושל "כשאבא ואמא בני דודים". אבל להבדיל מהן, היא נוגעת בעצב חשוף. האבות היום רוצים ונדרשים להיות יותר מעורבים בחיי הילדים שלהם, ולא תמיד זה בא להם בטבעיות וביעילות.
את הקבוצה הקים סער בן הרוש, צלם בן 30 מהקריות. "שלושה חודשים אחרי שהכרתי את זוגתי היא נכסה להריון ותשעה חודשים לאחר מכן נולדה לי ילדה מקסימה. לא הייתי מוכן לזה בכלל", מסביר בן הרוש כיצד נולד אצלו הרעיון, "וכמו כל גבר הרגשתי קצת 'פגום' בנושא. אז התחלתי לכתוב בהומור על כך. מפה לשם הקמתי את הדף והוא הצליח בזמן מאוד קצר הרבה מעבר למצופה".
קבוצה סאטירית צריכה לייצר תוכן מדי יום כדי להישאר רלוונטית.
“אני כותב חלק מהדברים, חלק לוקח מכותבים מוכשרים ונותן קרדיט כמובן, וחלק מתרגם מאנגלית". עד כה צבר העמוד 24 אלף עוקבים והשיתופים מהקבוצה מופיעים בפידים שלכם גם אם אתם בעצמכם אינם עוקבים.
"העמוד תפס די מההתחלה, אבל הייתה קפיצה כשחנוך דאום החל לפרסם סטטוסים שלי", מספר בן הרוש.
יש תוכניות לעתיד?
"בחודש הקרוב אני מתכנן לעשות פרויקט צילומים מגניב של אבות עם הילדים שלהם. זה יתחיל עם חברים, ימשיך לאושיות רשת ולבסוף גם כמה אבות סלבריטי”.
כמו כן, בקרוב יתחתן בן הרוש עם זוגתו ואם בתו. הצעת הנישואים המקורית נעשתה, איך לא, בעמוד הקבוצה, וזכתה לפרגון רב.