תמונות לטלוויזיה ומנופי מיטה: הסטארטאפיסטים שדואגים לקשישים

בישראל, שהוכתרה זה מכבר כאומת סטארט־אפ, משקיעים רואים באוכלוסיית הגיל השלישי קהל יעד מרכזי ואטרקטיבי שכדאי להשקיע בו. "אנו מייחסים חשיבות רבה ליישום טכנולוגיות חדשות כאמצעי ראשון במעלה לשיפור איכות החיים של האזרחים הוותיקים בקהילה", אומר מנכ"ל עמותת מטב, ליאור שטרסברג, "בכוונתנו להקים חממה טכנולוגית שתסייע ליזמים צעירים לבחון את הרעיונות שלהם באמצעות צוות מומחים מקצועיים שעובד במטב. אם הרעיונות יוכחו כטובים ואפקטיביים, נפעל לסייע לאותם צוותים לעבור משלבי הרעיון גם לשלב המוצר והשירות. אנו נמצאים בימים אלה לקראת השקת פיילוט של אפליקציה, בשיתוף פעולה עם חברת סטארט־אפ, שתיתן מענה לקשישים ולבני משפחתם בחיי היום יום ותסייע להם להמשיך להתגורר בביתם". 

"כיום סטארט־אפים רבים מבינים שיש להם פלח שוק שמוכן לקבל מוצרים והוא די בתול", מסבירה יעל בנבנישתי, יו"ר חוג הטכנולוגיות לקשיש בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה וחברת הנהלת האגודה לגרונטולוגיה. בנבנישתי מוסיפה כי נהוג לחלק את אוכלוסיית הקשישים לשניים: בני 65־79 , ובני 79 ומעלה: "שלא כמו הבוגרים הצעירים, בני ה־79 ומעלה לא היו חשופים במהלך חיי העבודה שלהם למיילים, וואטסאפ וכולי, לכן, הפער הדיגיטלי ביניהם לבין הטמעת הטכנולוגיה הרבה יותר גדול. יש מבוגרים פעילים שחיים בקהילה, ואנחנו רוצים כמובן לשמר את זה, אבל מה לעשות שלפעמים אנחנו נתקלים גם בזקנה אחרת, של מוגבלות ושל יותר שהייה בבית. אם אנחנו מסתכלים על האדם בתוך הבית, הטכנולוגיה יכולה להחזיר אותם למעורבות קהילתית. חברה שעתידה לצאת לשוק בקרוב לוקחת את הטלוויזיה, שהיא המכשיר הכי נגיש בבית, והופכת אותה לפלטפורמה שתסיע לקשיש להיות מעורב בקהילה באמצעות לוח מודעות, תרגול קוגניטיבי ופיזי ופידבק ממוקד. תמונות וואטסאפ שנשלחות לנייד מגיעות לטלוויזיה והכל יגיע למקום אחד". 

לצד שמירה על מעורבות בקהילה, יש פונקציות טכנולוגיות יומיומיות שיכולות לעזור להזדקן בכבוד – מכשור שעוזר לרדת במדרגות, מנופים שעוזרים להתיישב ולקום מהמיטה, מערכות שעוזרות לכבדי שמיעה וראייה ועוד. המפותחת שבהן לקחה את נושא הבתים החכמים צעד גדול קדימה. 

בעוד שכיום בתים חכמים רגילים מתייחסים בעיקר למערכת אזעקה, אודיו כמו טלוויזיות ורמקולים, טמפרטורה ותאורה, הבית החכם של העתיד הקרוב יהיה וריאציה של "האח הגדול". "הוא ינטר את מצבו של המבוגר בקביעות, ינבא הידרדרות בריאותית ויתריע מראש", מסבירה בנבנישתי, "הוא מרושת בסנסורים שמשדרים המון נתונים, וכך אפשר לאסוף דאטה על התנהגות של האדם בבית: הוא ידווח במקרים בהם האדם נשאר במיטה 18 שעות ולא 8 כמו שהיה רגיל, הולך לשירותים פעמים רבות, לעומת העבר וידע לשלוח איתות למוקד כדי להכניס התערבות. אם אנחנו רואים שוטטות בלילה בשעות לא שגרתיות שלו, שזה אחד הסימנים לדמנציה, המערכת יודעת שזו יציאה מטווח הנורמה". 

בטכנולוגיה כמו בטכנולוגיה, מרחפות למעלה גם תהיות. שלוש העיקריות שבהן הן ההגנה על הנתונים, הנושא האתי – כלומר איפה עובר הגבול בין האוטונומיה של האדם על חייו להתערבות יתרה - ויוקר הטכנולוגיה שעלול ליצור קיטוב בחברה, כלומר חיים טובים יותר לעשירים. 

על הקשיים בהטמעת טכנולוגיות בקרב בני הגיל המבוגר מרחיבה ד"ר מיכל איזקסון, חברת סגל במחלקה לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה ועמיתת מחקר ב־MIT באמצעות דוגמה: "את כפתור המצוקה כולנו מכירים, אבל אם אנחנו מסתכלים על שיעורי האימוץ שלו, אנחנו רואים שיעורי שימוש מאוד נמוכים. בארצות הברית, למשל, השיעור עומד על כ־6% בממוצע". 

את ההסבר היא מפרקת לכמה גורמים: "המחיר הוא נושא אחד. אוכלוסייה מזדקנת מאוד רגישה למחיר ובאופן מפתיע, יותר רגישה לעלות של דברים כמו מנוי חודשי ופחות למחיר ההתחלתי". 

נוסיף לזה את הסטיגמטיזציה: "מבוגרים לא רוצים להסתובב עם תכשיט שאומר: אני זקן. המסקנה היא שהטכנולוגיות קיימות והבעיה היא באימוץ המוצר. אחד הפקטורים החשובים באימוץ מוצר, הוא הערך. הנושא הזה קריטי באוכלוסייה מזדקנת. אם דורות צעירים יותר יאמצו טכנולוגיה כי היא חדשה ומגניבה, למבוגרים אין נטייה כזאת. להם הרבה יותר חשוב להבין מה התועלת שתהיה להם מאימוצה". 

גם קלות השימוש היא נושא חשוב מאוד, כמו למשל שלטים של טלוויזיה. "אלה מוצרים מאוד מפחידים, כי אנשים מבוגרים מאוד אוהבים לראות טלוויזיה אבל קיים אצלם החשש שהם ילחצו על הכפתור הלא נכון", אומרת איזקסון. "צריכה בנוסף להיות להם חוויה נעימה ומכבדת, ועוד דבר – ביטחון שלא יקלקלו את המוצר". 

נושא נוסף הוא נגישות, כלומר ידע על קיום המוצר וזמינותו. "הרבה פעמים מבוגרים קונים בחנויות מסורתיות ולא בערוצי שיווק כמו פייסבוק", אומרת איזקסון, "יכולים להיות שירותים שהם אפילו לא יודעים שהם קיימים, כי הם לא פורסמו בערוצי המידע שזמינים להם". 

בחזרה למחיר: "עוד דבר הוא השאלה מי משלם. הרבה פעמים קורה שילד קונה להוריו או לסביו מכשיר טכנולוגי, כך שהרכישה נעשית אבל האימוץ לא. אנחנו חושבים שהמבוגר מאוד צריך את המכשיר שנקנה עבורו, בשעה שהוא לא מבין בכלל למה זה טוב".