הרפורמה המתוכננת במערך ההשכלה הטכנולוגית הוציאה בימים האחרונים את ראשי המכללות הטכנולוגיות למאבק בתוכנית, שלטענתם תביא לקריסת המוסדות הללו. "הפגיעה במדינת ישראל תהיה קשה", מזהיר דב תמיר, מנהל המכללה הטכנולוגית בבאר שבע. "אני לא מאמין שאין הבנה שהרפורמה החדשה לא תחסוך שום דבר, אלא רק תהרוס את עתיד המשק הישראלי".
זה שלוש שנים מקיימים ראשי המכללות הטכנולוגיות דיונים עם מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד, בתיאום עם שר האוצר משה כחלון, במטרה להגיע לרפורמה במערך ההשכלה הטכנולוגית בישראל, שמכשיר בעיקר הנדסאים. הרפורמה, שצפויה להיכלל בחוק ההסדרים הקרוב, כוללת סגירת מכללות ומגמות, קיצוץ בשעות הלימוד ושינוי תוכני הלימוד.
בסוף השבוע שעבר הודיעו חברי פורום המכללות הטכנולוגיות כי הם מתנגדים לרפורמה, שלטענתם תוביל לפיטורי אלפי עובדים במסגרות ההשכלה הטכנולוגית. הרפורמה במערך ההשכלה הטכנולוגית היא חלק מהתוכנית "נטו תעשייה", שעליה הכריז השר כחלון בשבוע שעבר, ולפיה יושקעו 1.15 מיליארד שקלים בתעשייה הישראלית. התוכנית כוללת גם אישור כניסה מיידית לישראל של עובדים זרים ברמה גבוהה, מה שעורר את זעמם של אנשי פורום המכללות הטכנולוגיות, שטענו כי “יבוא של אלפי עובדי הייטק מחו”ל יוביל לחיסול ההשכלה הטכנולוגית בתנועת מלקחיים”.
כחלק ממחאתם, עשרות סטודנטים ומרצים הפגינו במוצאי השבת האחרונה מול ביתו של השר כחלון, ואתמול המכללות הטכנולוגיות פתחו בשביתת אזהרה בת יום אחד.
"האוצר פועל באופן שיביא לצמצום מספר המכללות הטכנולוגיות לשש בכל הארץ", אומרת ד"ר יוכבד פנחסי־אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת מכללת הנדסאים באריאל. "הם דורשים שכל מכללה תגדל במשך חמש השנים הקרובות ל־1,300 סטודנטים. המכללה הכי קטנה עומדת על 450, ורק בשתיים מצויים יותר מ־1,000 סטודנטים. מבחינתנו, זה מסלול ישיר לסגירה, והסטודנטים ילכו לאקדמיה כי שם יש פריסה ארצית רחבה יותר".
לטענת חברי הפורום, למרות בקשות חוזרות ונשנות, הם קיבלו את מסמך הרפורמה באיחור, ובשלב שבו כבר לא היה אפשר להשפיע עליו.
פחות מילד בגן
בישראל פועלות כיום 24 מכללות להשכלה טכנולוגית, המעניקות תואר הנדסאי וטכנאי, שבהן לומדים כ־25 אלף סטודנטים בשנה. הן מכשירות הנדסאים בתחומי התוכנה, האלקטרוניקה, המחשבים, החשמל, הבניין ועוד. 34 סמינרים טכנולוגיים פועלים במגזר החרדי, ובמערכת החינוך פועל מערך הסמכה נפרד המכשיר תלמידים לחינוך טכנולוגי בכיתות י"ג וי"ד, המשתלבים אחר כך בצה"ל כהנדסאים.
"הסטודנטים שלנו מקבלים לימודים מקצועיים גבוהים ומקצוע מיידי ומבוקש בשל הדרישה העצומה במשק לעולם ההנדסה", מסבירה ד"ר פנחסי־אדיב. "לא כולם מתקבלים למסלול מהנדס, ולכן בנינו עבורם מסלול מקצועי בשילוב ניהול והרווחנו מקצוען פלוס השכלה רחבה. במקביל, אנחנו קרש הקפיצה האחרון של אנשים ש'בילו את התיכון בים', ובמקום שיהפכו נטל על החברה, אנחנו מרימים ומשדרגים אותם. מתרחש פה תהליך שהוא לטובת המדינה".
המכללות הטכנולוגיות משרתות בעיקר חלקים פריפריאליים של מדינת ישראל, מבחינה גיאוגרפית וסוציו־אקונומית. הן פרוסות בכל רחבי הארץ, מתל חי בצפון ועד מכללת אילת בדרום. פורום המכללות הטכנולוגיות הוקם כדי לשנות את הדרך שבה המדינה מתייחסת למכללות בעולם הטכנולוגי. "לצערי, המדינה רואה בנו חד־משמעית בעיה", טוענת ד"ר פנחסי־אדיב. "זה 30 שנה לא שונתה נוסחת התקצוב של המכללות. אין השקעות במערכות שלנו, וזאת בניגוד לאקדמיה ולמערכת החינוך, שאליהן מוזרמים תקציבים שלא בטוח תורמים לפריון המדינה. אותנו משאירים עם תקציב של פחות מילד בגן".
לדברי חברי הפורום, מתרחשת אפליה ארוכת שנים ומכוונת בהתייחסות הממסד אליהם. בשנת 2013 נחקק חוק ההנדסאים והטכנאים ביוזמת השר חיים כץ, שהשווה בין הנדסאים לבעלי תואר ראשון בתנאי הסף במכרזים. בהמשך, לאחר השבתה ומחאה ממושכת, נחתם גם הסכם עם משרד האוצר, ובו סוכם על הכפלת תקציב המכללות הטכנולוגיות למשך שש שנים. ב־2015 חודשה המחאה בדרישה לתקציב חירום בגובה 200 מיליון שקלים. אז סוכם על המשך התדיינות, שארכה כאמור שלוש שנים.
במסגרת הרפורמה הביע משרד האוצר נכונות להעניק למכללות הטכנולוגיות תוספת של 200 מיליון שקלים שיתפרשו על פני חמש שנים. אך לטענת חברי הפורום, לא מדובר בהשקעה מספקת. הם מברכים על הרפורמה, ובשלב הראשון מוכנים לדחות את הפעימה השנייה של הרפורמה, שדורשת השוואה מיידית לתקצוב האקדמי, אבל דורשים השוואה מיידית לתקצוב של מסלולי החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך.
"מדינת ישראל מתקצבת סטודנט במכללה טכנולוגית ב־9,000 שקלים בשנה, וילד בגן מתוקצב ב־12 אלף שקלים", טוענת ד"ר פנחסי־אדיב. "הנדסאי של משרד החינוך מתוקצב ב־18 אלף שקלים עד 24 אלף שקלים, תלוי בסוג המגמה. באקדמיה מהנדס מתוקצב ב־32 אלף שקלים. המסמך שהוצע על ידי האוצר מנותק מהשטח ומחשיבה לוגית, ואסור לנו להסתנוור מ־200 מיליון שקלים. זה כסף קטן. לא כך נוכל להשפיע ולעצב את העתיד הטכנולוגי של ישראל".
נדבך נוסף שמטריד את חברי הפורום הוא העובדה כי במערכת המכללות הטכנולוגיות לומדים כ־25 אלף סטודנטים, אולם לפי נוסחת התקצוב, רק 18 אלף מהם מתוקצבים. "מדובר באיוולת", אומרת ד"ר פנחסי־אדיב. "לאורך השנים חל פה ביקוש אדיר, אבל המשרדים האמונים על התהליך לא דרשו יישור קו לתקצוב חדש, ובדרך דרסו את הרגולטור".
הרגולטור הוא המרכז להכשרה טכנולוגית (מה"ט), הכפוף למשרד הממשלתי המטפל. בעבר טיפלו במכללות משרדי התמ"ת והכלכלה, וכיום הוא נמצא בפיקוח משרד העבודה. פורום המכללות הטכנולוגיות דורש כעת הרחבת סמכויות הרגולציה, שילוב מרצים מטעמם בבניית תוכנית הלימודים והותרת הפריסה הגיאוגרפית על כנה, באופן שלא יצומצם מספר המכללות.
כמו כן, על פי הרפורמה של האוצר, החל משנת הלימודים תשע"ט, כל סטודנט במכללה טכנולוגית יחל מסלול של טכנאי שיכלול 1,000 שעות לימוד בשנה, ורק בשנה השנייה יחלו לימודי ההנדסאי, שכוללים 2,200 שעות. "הבוגרים שלנו הם הנדסאים שעובדים חזק בתעשייה הביטחונית", אומרת ד"ר פנחסי־אדיב. "בזכותם לישראל יש יכולת איום גרעיני. אדם שלמד 1,000 שעות לתואר טכנאי - לא יודע כלום. לא נוכל לחתום על תעודה כזאת. היד רועדת. ברגע שמכנים את הסטודנט 'טכנאי' ומקצצים בשעות הלימוד שלו, מורידים את המיתוג של המקצוע. סטודנטים לא יגיעו והמכללות ייסגרו".
"האוצר בא ודורש מאיתנו להכשיר טכנאים במקום הנדסאים, אך טכנאי הוא מושג שנעלם מן העולם המתקדם", מוסיף תמיר. "אנחנו מכשירים הנדסאים עבור אינטל, ישקר ורכבת ישראל, וכיום מפתחים את תחום הגז הטבעי החיוני למדינה".
להכפיל את הכמות
מדינת ישראל מצויה במצב של מחסור בבוגרי ההשכלה הטכנולוגית, הנדסאים וטכנאים. גם דוחות ה־OECD מעידים כי הפריון במשק הישראלי נמוך משמעותית מזה של המדינות החברות בארגון. מחקר שנערך לאחרונה במכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה העלה כי “פריון הייצור בארץ נמוך בשיעור של כ־40% מהפריון במדינות מפותחות, שישראל שואפת להידמות להן”. פרופ’ צביקה אקשטיין, מנכ”ל מכון אהרן, ציין במחקרו כי יש לשאוף לכך ש־25% מבני כל מחזור יבחרו לרכוש השכלה טכנולוגית, כלומר יותר מהכפלת המצב הקיים. כיום, לצורך השוואה, מתוך שיעור הפונים ללימודים גבוהים, 90% הולכים לאקדמיה ואילו 10% להשכלה טכנולוגית. לפי המחקרים, 86% מההנדסאים עובדים במקצוע שאותו למדו ומשתלבים בתעשייה הישראלית.
"התפקיד שלנו גדול מאוד בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית", אומר תמיר. "לא כל אחד יכול להיות דוקטור לכימיה, וצריך את ההנדסאים במסחר, במחשוב, בבניין ובחינוך. הנדסאים נמצאים בכל מקום. האוצר צריך להבין שאנחנו הפתרון לבעיית הפריון והצמיחה, וצריך לטפח את המכללות הטכנולוגיות כי זה מה שיצעיד את מדינת ישראל קדימה".
הסטודנטים עומדים לצד ההנהלה במאבק הזה. החשש שלהם הוא שצמצום בשעות הלימוד יוביל לפחות שעות מעבד ופחות פחות קורסים מעשיים, ויאלץ אותם לבחור בתחום אחר. פרח שטרית (31) הגיעה מצפת כדי ללמוד הנדסת בניין ומכונות במכללת שנקר הנדסאים בתל אביב. אתמול יצאה עם מאות מחבריה לירושלים כדי להפגין כתף אל כתף עם סגל המכללה.
“אין הרבה נשים בתחום שלי, אבל הוא מרתק ומאתגר”, היא אומרת. “אני עוסקת בתחום של בטיחות ילדים, וזה מפתח חשיבה, מלמד אותך להתבונן אחרת וללמוד פתרון בעיות. אני מקבלת פה המון ידע שמתבטא הלכה למעשה כשאני מגיעה לשטח. כולנו מוטרדים מהקיצוץ בשעות ובשינוי הפורמט לטכנאי בשנה הראשונה. אם זה יקרה, אנשים יצאו לשטח ללא כלים מעשיים ובלי באמת להבין מה הם עושים. אין באמת אפשרות להעביר את הידע הזה בפחות שעות. אני נמצאת בשטח היום ורואה הנדסאים שפותרים בעיות שאפילו מהנדס לא מצליח, כי הוא לא מבין את השטח כמונו. הוא מתמקד יותר בתיאוריה”.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: “הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית היא אחת הרפורמות החשובות ביותר במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2019, והנה תוצאה של עבודת מטה נרחבת שהובילו מנכ”לי משרד האוצר והעבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הרפורמה תאפשר שיפור מהותי ברמת ההכשרה הטכנולוגית בישראל בהתאם לצורכי המשק, ותאפשר למכללות הטכנולוגיות לגדול מעבר להיקף הקיים וליהנות מתקציב מוגדל, שיאפשר להן לממש את הפוטנציאל הלא ממומש הגלום בהשכלה הטכנולוגית. לצורך מימוש הרפורמה, מקצה משרד האוצר 200 מיליון שקלים, שיאפשרו העלאה ניכרת של רמת הציוד, ההוראה והחדשנות במערכת. כחלק מעבודת המטה לגיבוש הרפורמה, נפגשו ראשי הצוות הממשלתי ונציגיו עם פורום המכללות הטכנולוגיות מספר רב של פעמים. אנו מצרים על כך שהפורום בוחר לפעול נגד המטרה המשותפת של הגברת הפריון ויצירת מערכת הכשרה טכנולוגית מתקדמת בישראל”.
