כמה פעמים בחייכם נגנב לכם המכשיר הסלולרי? הסבירות לכך היא כנראה גבוהה יותר ממה שחשבתם. לפי הנתונים, שנחשפו הבוקר (רביעי), בדיון בוועדת הכלכלה, כ-50 אלף מכשירים סלולריים נגנבים בישראל מידי שנה, כאשר בחלק מהמקרים, הגנבות נעשות תוך הפעלת אלימות. ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בתיקונים להגברת האכיפה של משרד התקשורת, תוך דרישה של יושב ראש הוועדה, ח"כ איתן כבל, למנוע כל אפשרות שהפרת החוק תשתלם כלכלית לחברות התקשורת.
"נדרשת טלטלה גדולה מאוד בכל הנוגע למערכת היחסים בין חברות התקשורת לצרכנים", אמר כבל. השינויים שביקש משרד התקשורת לאשר היום כוללים, בין היתר - העלאת סכומי העיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על מפרי חוק בעניינים הנוגעים לאתרים או תכנים פוגעניים באינטרנט, וכן הטלת עיצומים על חברות שיפרו הוראות הנוגעות לניתוק שירות למנוי במקרה של גנבה.
מנכ"ל הפיקוח של המשרד, איתן כסיף, אמר כי הצורך בשינויים הללו נובע ממקרים אתם מתמודד משרד התקשורת בשטח. לדבריו, לעתים ישנן הפרות של החוק שלא נקבע להן עיצום כספי ולכן לא ניתן לבצע אכיפה. עוד אמר כסיף כי "אחת הבעיות שהעלינו נגעה לטיפול בטלפונים סלולריים גנובים, כמו למשל במקרה בו לאחר שהמכשיר נגנב מתבצעות דרכו שיחות יקרות למדינות אחרות בחו"ל, וכיוון שחברת התקשורת לא חסמה את הקו לא ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על החברה".
"כשהטלפון נגנב, מי שנפל קרבן לגנבה נסער ולא חושב שיש לחסום את המכשיר, על מנת למנוע שימוש בו" אמר כסיף. כמו כן, על השינויים שייכנסו לתוקף לאחר הוועדה אמר כי "כיום החברות חייבות לחסום את המכשיר, כברירת מחדל, ברגע שהן מקבלות הודעה על גנבה, וכן להודיע ללקוח על אפשרות לחסום את השיחות היוצאות. היום אם חברה מסוימת לא עושה זאת יהיה ניתן להטיל עליה עיצום כספי". הוועדה קבעה כי לאחר אישור התיקונים הנוכחים ניתן יהיה להטיל, במקרה של גנבה, עיצום של עד 11 מיליון שקל.