קצת יותר מחצי מיליון תושבים חיים בלוקסמבורג, שבה אני פוגשת את יובל סמואלוב במרכז הסטארט־אפים החדש בעיצובו. עד לפני כחצי שנה, סמואלוב, שמנהל סטודיו ביפו, לא היה יכול בכלל לדמיין שימצא את עצמו עובד כאן, מוביל את החזון העיצובי של חממת הסטארט־אפים הלאומית. “שותף של אחד החברים שלי זרק את שמי, וגורמים מלוקסמבורג יצרו איתי קשר דרך פייסבוק”, הוא מספר.

“ביררתי קצת על הפרויקט והבנתי שזה דבר רציני וגדול, ששווה להילחם עליו. עליתי על מטוס ונפגשתי עם כמה אנשים בלוקסמבורג. זה נראה לי פרויקט שמתאים לסטודיו שלנו. הכנו יחד מצגת של הצהרת כוונות, שהציגה את הסיפורים שהמבנה צריך לספר. יש לנו מוניטין טוב בעיצוב של משרדים, ואנחנו נחשבים למתקדמים בעולם בתחום הזה. אני, וגם גורמים במשרד המסחר והתעשייה בלוקסמבורג, מאמינים שהתוצאה לא הייתה יכולה להתקבל אם היו בוחרים במעצב אירופי”.
מרכז הסטארט־אפים House of Start-Ups, בגודל של כ־10,000 מטרים רבועים, ממוקם במרכז לוקסמבורג, וכיום יושבות בו כ־100 חברות. “ממשלת לוקסמבורג היא זו שהזמינה ממני את העבודה, כחלק מיישום של החלטתה האסטרטגית לייצר חממת סטרטאפים לצורך קידום התעשייה”, מספר סמואלוב. “המבנה הזה הוא פרויקט הדגל שלהם”.
מה מיוחד בפרויקט? 

“הבניין הוא בעל שלוש קומות, לכל אחת מהן יש עיצוב שונה וכל אחד מהחדרים והאזורים בתוך הקומות עוצב אחרת. התקציב היה נמוך יותר מאשר לפרויקטים מקבילים. לוקסמבורג היא מדינת הגירה – האוכלוסייה המקומית קטנה יחסית, ובכל יום המדינה מכפילה את עצמה כשאנשים נכנסים אליה בשביל לעבוד ויוצאים בסוף היום. כל אחד מהחדרים בעצם מראה את הרב־תרבותיות והגיוון שיש במדינה”.
לאירוע הפתיחה של מרכז הסטארט־אפים, שהתקיים בתחילת החודש, הגיעו מאות בני אדם, ובהם ראש הממשלה, הדוכס ושר האוצר. “הנוכחות הרבה מראה עד כמה הפרויקט ונושא הסטארט־אפים חשובים לממשל”, מציין סמואלוב. “לכל אורך התהליך, הפוקוס שלנו היה על חוויית המשתמש ויצרנו משהו מיוחד, שמכיל בתוכו גם את החיבור למרכז העיר וגם את החיבור לתעשייה המקומית. לוקסמבורג נמצאת במרכז אירופה, מחוברת למדינות רבות ומהווה עורק כלכלי מכובד. היא מתקרבת לבריטניה מבחינת התל”ג לנפש”. 
מה היחס כאן לישראל?
“מאוד מעריכים אותנו כאן, אבל אולי אומרים לי רק את הדברים הטובים (צוחק). נתקלתי בהערכה רבה לפעילות הכלכלית שלנו, וגם לכך שאנחנו מאוד משפיעים על הטכנולוגיה ועל סדר היום העולמי למרות שאנחנו מאוד קטנים ביחס למדינות אחרות. לא נתקלתי באמירות קשות או ביחס שונה, והאמת שלא חיפשתי את זה. אני לא מתעסק בדברים האלה. שיתוף הפעולה בין המדינות פנטסטי, ויש פה נקודות השקה טובות בינינו”.
הבייבי שלו
סמואלוב נכנס לתחום העיצוב לפני 11 שנים. “יש לי תואר ראשון בפילוסופיה והגעתי לתחום העיצוב כתנועת נגד לתחום שלמדתי”, הוא מספר. “הבנתי שאני לא אקבל תשובות בלימודים, אלא רק שאלות נוספות, וזה גרם לי ללכת לכיוון הנגדי ולהתעסק בחומרים מוחשיים”. 

יובל סמואלוב. צילום: ניר עצמון


איך העבודה על הפרויקטים מתבצעת בסטודיו? 
“אנחנו עובדים בצורה מכוונת חוויה: מתחילים בלהבין את רוח החברה, ולאחר מכן עושים לסיפור האנשה והופכים את הדברים למשהו נגיש, אמוציונלי וזכיר. בכל זמן נתון אנחנו עובדים על 15־20 פרויקטים, אבל בהחלט אפשר להגדיר את המבנה הזה כבייבי שלי. טסנו לפה הרבה פעמים כדי לוודא שהפרויקט ייצא טוב”.

אתה מרוצה מהתוצאה? 
“מאוד. זה לא מובן מאליו שנתנו לנו לעצב את הפרויקט הזה, שהוא פרויקט ממשלתי. הצוות שלי קיבל פה המון גיבוי, ואני מודה שנשאבתי יותר מהצפוי, אבל אני גאה בתוצאה ומאמין שזה יפתח פתח לפרויקטים נוספים”. 

אתה רואה את עצמך שגריר של המדינה? 
"פגשתי את שגרירת ישראל כמה פעמים, וכן מעוניינים להדק איתנו את הקשרים, אבל אני בסך הכל מעצב". 
שמתי לב שהמנכ”ל שותה קפה במטבח לצד העובדים.
“האווירה פה מאוד שונה ופתוחה, ותמיד אומרים שאפשר לראות את ראש הממשלה מטייל במרכז העיר ועושה קניות עם הילדים שלו”.
הכותבת הייתה אורחת של סמואלוב באירוע