"מתקפות סייבר", צמד מילים שרובכם ודאי נתקלתם בו, בין אם במהדורות החדשות או בהדרכות במקום עבודה, אבל ספק אם רוב האנשים מבינים את היקף ואופי הסכנות שמתקפות אלו טומנות בחובן ומיהם האנשים אלמוניים שעובדים סביב השעון כדי להגן עלינו מפניהן. "זוהי זירת לחימה חדשה, שמעורבות בה מדינות וממשלות. זירה שיש לה תקציבים וכוח אדם בלתי מוגבלים", מסביר עודד ואנונו, ראש מחלקת מחקר חולשות ומניעת איומים בחברת צ'ק פוינט, מהמובילות בעולם באבטחת סייבר.
"בשורה התחתונה, מתקפת סייבר מאפשרת לתוקפים להגיע למקומות חדשים, שבעבר לא הייתה להם יכולת להגיע אליהם באופן שאינו פיזי", מוסיף ואנונו, "המרחב הקיברנטי מאפשר לממשלות ולגורמים שונים להצליח להיכנס לכל ממשק בעולם, להשיג מידע או לבצע פעולות שייתנו לצד השני רווח".
הוא מדגיש כי המרחב הווירטואלי התפתח בצורה כה נרחבת, עד כי כיום מעורבים בו גם סחר מפותח בנשק ומדינות וארגונים שמזרימים תקציבי ענק לתחום. "בתיאוריה, אם רוצים ללכת ו'להוריד' תחנת כוח או מתקן גרעיני, לא צריך להשתמש במטוסים ובכוחות צבאיים רבים, אפשר להשיג את אותה המטרה גם באמצעות שיגור מרחוק של קוד בינארי", אומר ואנונו ומוסיף כי "היום אפשר לראות טביעות אצבע של כלים ממשלתיים בכלי נשק של פושעי סייבר".
מתקפות סייבר מתרחשות מדי יום בכל מקום בעולם, בידי האקרים פרטיים, ממשלתיים וארגוני טרור שונים. ללא ההגנה והיכולת ללמוד ממתקפות אלו, שמספקות חברות כמו צ'ק פוינט, העולם שלנו היה נראה מסוכן הרבה יותר. "עד לפני כמה שנים ההאקר הממוצע היה דומה לסטריאוטיפ הקלאסי", מספרת ראש מחלקת מודיעין סייבר בצ'ק פוינט, מאיה הורוביץ, "הוא היה מפתח, ילד חנון שלובש קפוצ'ון ויושב במרתף הוריו. היום זה כבר לא ככה, יש בתי עסק וירטואליים, האקרים שלא מכירים זה את זה אבל משתפים פעולה דרך הדארק־נט, הטלגרם ואפילו פייסבוק.
"כאשר אנו מחפשים התקפות שונות אנו לא יודעים מה נמצא בפועל", מוסיפה הורוביץ, "בהתחלה מחפשים קצה חוט כמו מייל עם לינק לאתר שקורה בו משהו זדוני או קובץ עם קוד. דברים שיכולים להוביל להתקפה. זה כמו קופסת הפתעה".
ואנונו מדגיש כי קמפיינים גדולים של מתקפות סייבר כמו אלו שמתנהלים היום, שאמורים לפגוע בכמה מדינות, הם לא עבודה של איש אחד. "היום מדובר בארגונים לכל דבר, עם מנהלים טכנולוגיים שמתמחים בתחומים מסוימים. מה שאנחנו מזהים עד כה זה שפשיעת סייבר פוגעת גם בכלי נשק, מה שהופך אותה לקטלנית במיוחד – זה כמו שיגנבו טיל טומוהוק.
"מהמידע שיש לנו על פי פרסומים שונים, המדינה שמשקיעה הכי הרבה בתחום הסייבר זו ארה"ב", מסביר ואנונו, "לפי פרסומים זרים, גם לישראל יש יכולות סייבר התקפיות מעולות והרבה פעמים אפשר למצוא גם טביעות אצבע של מדינות כמו רוסיה, צפון־קוריאה ואיראן".
הורוביץ מדגישה כי מפת האינטרסים במתקפות הסייבר הממשלתיות זהה למפה הפוליטית בעולם שלא מתקיים במרחב הווירטואלי. "כל צמד מדינות שיודעים שיש ביניהן עוינות פיזית תוקפות אחת את השנייה במישור הזה", אומרת הורוביץ ומוסיפה: "פשיעות הסייבר שמחזיקות ביתרון חזק על פני אחרות מגיעות מאזורים סובייטים. רבים מכלי ההתקפה פותחו במקור על ידי רוסיה, ואחריהם נמצאת סין".
הורוביץ וואנונו הגיעו לתחום מרקע שונה, היא, מהמסלול הקלאסי של יחידה 8200 המפורסמת של צה"ל. הוא, חובש קרבי שתמיד הוקסם מעולם המחשבים. "תמיד עסקתי במחקר אבל הצבא זה לא המסלול היחיד המאפשר כניסה למקצוע", מספרת הורוביץ, שמדגישה כי היא רואה שיפור רציני בשילוב נשים בתחום שנתפס עד כה כגברי, "נשים עובדות בכל התפקידים אבל עדיין מהוות באופן משמעותי אחוז קטן יותר. למרות זאת, יש שיפור ואין ספק שלעומת מדינות אחרות אנחנו במצב טוב יותר".
ואנונו מספר כי האהבה שלו לתחום החלה עוד בילדות. "בתור ילד ניסיתי להבין איך אני עוקף שלבים במשחקים", הוא נזכר, "זה מה שהתחיל לי את התשוקה לשחק עם קוד בעצם. אחרי הצבא צללתי לתחום ובעצם התגלגלתי למחקר. היום, כשאנחנו בונים צוות של מחקר אנחנו משלבים אנשים מכל מיני רקעים - מבוגרי היחידות ועד גיימרים והאקרים בנשמה שלא הלכו למסלולים הרגילים. כל אחד מביא חשיבה אחרת".
ואנונו מדגיש כי כל אחד שאוהב את התחום יכול למצוא בו את מקומו. "אם זה באמת מעניין אותך אפשר לצלול פנימה באמצעות למידה אינטנסיבית של כמה חודשים. היום יש המון מקצועות סייבר שאפשר להתפתח איתם, ולא בהכרח צריך ללכת לאקדמיה".
הורוביץ סיפרה כי לפני כמה שבועות ביקרו חיילים מ־8200 במשרדי צ'ק פוינט. כמה מהם ניגשו אלי ושאלו אותי איך מתקבלים לפה, ובוודאי ציפו שאגיד להם שזה המסלול הקל. הם התאכזבו לשמוע שאני מחפשת אנשים סקרנים ומעניינים", היא מדגישה כי "ברור שצריך שתהיה להם גישה לתחום, אבל אפשר ללמד חלק מהדברים. צריך שיבואו אנשים עם תחומי עניין מגוונים, רק כך, ישתכנעו האנשים הנכונים כי הם יתפתחו להיות חוקרים מעולים".