קמצנים, אנשים שמחפשים סטוצים, תמונות באתרי היכרויות שלא תואמות את המציאות, ובליינד־דייטים מאכזבים - נשמע לכם מוכר? לא, לא מדובר בסצינת ההיכרויות של בני 30־40, אלא דווקא בזו של בני 70 פלוס. לכבוד ולנטיינ׳ס דיי שיחול מחר (שבת), החלטנו להיכנס לעומקה של תופעת הדייטינג בעשור השמיני והתשיעי לחיים. המסקנה: אצל המבוגרים זה תוסס לא פחות מאשר אצל החבר׳ה הצעירים. וכן, רוב האנשים, אפילו בגיל 80, מייחלים לעצמם בסופו של דבר למצוא רגעים קטנים של אושר, גם אם בדרך זה לפעמים כואב.
כשמשוחחים עם ג׳ודי נאור (72), אלמנה, אם לשלושה ילדים, סבתא לחמישה נכדים, מקבלים גושפנקה לכך שכנראה לגיל אין משמעות בהתנהלות בדייטים, והכל תלוי בטיפוס שאתם פוגשים מולכם. ״הילדים והחברים שלי מאוד רצו שאכיר מישהו, שאצא, ארגנו לי כל מיני בליינד־דייטים. אבל גם כשהכרתי מישהו שעניין אותי וחשבתי שזה זה, נפלתי על חבורת קמצנים״, מספרת נאור, עיתונאית לשעבר, המתגוררת כיום באחוזת פולג.
ספרי על דייט עם גבר קמצן.
״היה אחד שיצאתי איתו ומאוד חיבבתי אותו. הוא היה מהאנשים שלא נגעו בי ולא ניסו. זה מצא חן בעיני, כי כל אחד אחר ישר רוצה לגעת בך. הבן שלי הזמין לנו מקום במסעדה ומראש גם דאג לכך שהיין והקינוחים יהיו על חשבונו. הגבר שנפגשתי איתו לא ידע על כך, וכשהגענו למסעדה אני הזמנתי מנה ראשונה בלבד כי לא הייתי רעבה. כשהמלצרית הביאה את היין, הוא מיד אמר 'אנחנו לא מזמינים יין'. המלצרית אמרה 'זו מחווה מהבן שהזמין את המקום', ואז הוא אמר 'בוודאי, בוודאי', ומיד גם הזמין לעצמו ארוחה ענקית. כנראה הוא חשב שהבן שלי משלם על הכל. אחרי זה הביאו קינוח, והגבר אמר 'אנחנו לא אוכלים דברי מתיקה'. המלצרית אמרה 'אבל אותו בן אדם שהזמין את היין, הזמין גם קינוחים', ואז הוא שוב אמר ׳בוודאי, בוודאי׳ ולקח שלוש מנות. כשהגיע החשבון, הוא הכנים את היד לכיס ולקח לו המון זמן להוציא את כרטיס האשראי. שאלתי ׳מה קרה? שכחת את כרטיס האשראי? אתה רוצה שאני אשלם?׳. ואז הוא מוציא את הכרטיס, רואה שהחשבון בסך הכל 100 שקל, ונראה מהסס כזה. שאלתי ׳אתה רוצה שאני אתחלק איתך?׳, והוא ענה ׳כן, אם את רוצה׳. אמרתי שאני לא רוצה, ואז הוא אמר ׳אה, לא׳ ושם את הכרטיס שלו״.
ג׳ודי נאור
גם גברים שנוהגים להתרברב בביצועיהם לא חסרים בגיל הזה. ״סידרו לי דייט עם איזה גבר, אמרו שהוא חתיך, מקסים, אינטליגנטי וכדומה״, מספרת נאור על פגישה אחרת שלה. ״יצאנו לשתות כוס תה בחוף הצוק, הוא התחיל לספר לי על הכיבושים שלו, וכל רגע אמר לי באנגלית 'You are the one'. צחקתי ואמרתי לו 'זו שיטה? כי עלי זה לא עושה רושם'. הוא גם התחיל לספר דברים מגעילים על איך הוא הכניס מיד מישהי למיטה, וזה דחה אותי. אחר כך התנהלה שיחה קצת יותר עניינית. הוא אמר לי 'אני רוצה להמשיך להיפגש', ושאל 'איפה מסיימים את הערב? אצלי או אצלך?'. אמרתי 'אני אצלי, ואתה אצלך'. הסברתי לו שזה לא מתאים לי. כשהגענו למכונית שלי, הוא ניסה לחבק אותי. אמרתי 'תודה, אני לא מעוניינת, סע לך לשלום, אני מאחלת לך הצלחה״.
ניסית להכיר גם דרך האינטרנט?
"בזמנו הבת שלי עודדה אותי מאוד לכך. נרשמתי וזה היה נורא מעליב. דבר ראשון, 90% מהאנשים ממש רימו, וגם אותם אנשים נמצאים בכל האתרים. שמים תמונות ישנות, ממציאים פרטים שקריים לגבי עצמם. אחד סיפר שהוא סופר, והוא אפילו לא היה פקיד. זה ממש לא היה זה. היו גם מגיעים מהאינטרנט גברים ממש ממש זקנים. גם עם מקל, ורועדים. יש גם הרבה מאוד כאלה שמחפשים דבר ראשון לעבור לגור אצלך, כי אין להם איפה לגור. זה פשוט לא התאים לי. זנחתי את האינטרנט מאוד מהר. זה נראה לי כמו שוק בשר, גם בגיל הזה".
ואיך את מכירה גברים כיום?
"אני ממש לא מחפשת באופן יזום. אני לא יוצאת לכל מיני מקומות של פנויים־פנויות. אם מישהו מתאים יגיע, אז יגיע. חשוב לי שהוא יהיה אינטליגנטי, על רמה. אני בת 72, אבל נראית צעירה מגילי. אני לא מתיימרת לפגוש בני 62, אני מאוד ריאלית, אבל הייתי שמחה לפגוש מישהו שהוא צעיר ברוח".
הרגש דהה
לא רק לנשים יש סיפורים על גברים. גם לגברים לא חסר על מה להלין. חיים פל (76), מפתח תקווה, אלמן, אב לשלושה ילדים, סב לשבע נכדות, החליט שדי לו מהבליינד-דייטים ופתח בפורטל האינטרנט ״מוטק'ה״ קבוצה חברתית בשם ״מוטק'ה פתח תקווה״. הקבוצה מאגדת פנויים־פנויות מאזור פתח תקווה והסביבה לצורך מפגשים חברתיים ובילויים פעם בשבוע, שבמסגרתם כמובן יש גם סיכוי לפגוש, להתאהב וליצור זוגיות. ״הקבוצה נותנת לי צ'אנס להכיר נשים לא בבליינד־דייט. אתה רואה את האישה בסביבה של חברים, של אנשים, יכול לדבר איתה״, מסביר פל, לשעבר דפס במקצועו. ״זה בדיוק כמו שאת מזמינה מצרכים בטלפון מהסופר ומביאים לך אותם הביתה, לעומת המצב שאת מתהלכת בשוק, רואה את הסחורה וקונה מה שמתאים לך״.
את ההיכרות עם עולם הבליינד-דייטים החל פל לאחר שלדבריו נשאר לבד עם ארבעה קירות, שתי חתולות וטלוויזיה. ״אחרי שהתאלמנתי הייתי כמה שנים עם בת זוג, ואז נפרדנו מכל מיני סיבות״, הוא מספר. ״ראיתי שאני לבד, ורציתי להכיר וגם למצוא אהבה. מי לא אוהב אהבה? כולנו צריכים אהבה, ללא קשר לגיל. נרשמתי לשני אתרי הכרויות ושמתי גם תמונה״.
והרגשת נוח עם זה?
״כן, בהחלט. מה הבעיה? אם בן אדם ישר מחפש אהבה, מה לא טוב?״.
לאיזה טווח גילים פנית?
״אני בדרך כלל פונה לנשים עד גיל 74, אבל זה אינדיבידואלי, תלוי איך היא נראית בתמונה. נוכחתי לדעת שתמונה לא קובעת שום דבר. לפעמים יש תמונה קטנה, לא תמיד ברורה, שיכולה להיות גם מגיל 16, שהאישה נראית בה מעולה ובמציאות אוי ואבוי. וקרה גם ההפך, שבתמונה האישה נראית כמו סבתא ובמציאות מפתיעה לטובה. יש נשים שדואגות לטיפוח שלהן, מתלבשות, נראות טוב, ומצד שני אתה פוגש נשים שלבושות בהתאם לגיל ונראות כמו סבתות כאלה, הכל בשחור, שלא לדבר על זה שכל אחד עבר כבר משהו בחיים שלו״.
חיים פל
ספר כמה חוויות.
״היו לי הרבה פגישות, פה ושם היו כאלו שמצאו חן בעיני, אבל אני לא מצאתי חן בעיניהן. אבל אלה שלא מצאו חן בעיני, היו אכזבות גדולות. היו כאלה שהציגו עצמן באתר כחתיכות ואז הגיעה מישהי שנראית בלויה ולא מטופחת, ולפעמים גם לא סימפתית, אז לא המשכתי עם זה. או שלפעמים נתקלתי באישה שאולי יכלה להתאים לי מבחינה מסוימת, אבל יש לה בעיות. אחת עם פתיל קצר, אחרת עם בעיות אחרות. הייתה אחת שנפגשתי איתה בבית קפה, היא הייתה בעברה מורה והייתה צועקת מרוב הרגל. אמרתי לה 'תורידי את הקול, זה לא נעים שכל האנשים צריכים לשמוע את הסיפורים שלך'. היו כאלה שהיו רק עסוקות בעצמן, מדברות ולא נותנות לך להשחיל מילה״.
ובכל זאת, היו גם כמה דייטים מוצלחים?
״היו גם פגישות עם פוטנציאל, אבל זה לא המשיך הרבה זמן. הייתה, למשל, מישהי שהיו לה הרבה נכדים. היא הייתה צריכה כל יום להוציא ילד אחר מהגן, לשמור על הנכדים, וכדי לפגוש אותה זה כמעט היה כמו לפגוש את ראש הממשלה. הרגשתי כמו גלגל חמישי, שכאילו אין לה מקום בשבילי״.
לאן אתה נוהג לצאת בדייט ראשון?
״בדרך כלל אנחנו נפגשים באיזה בית קפה או מסעדה שמתאימים פחות או יותר לשנינו. אם זה מוצלח, הולכים אולי לסרט בהמשך״.
ומי משלם על הבילוי?
״בפגישה הראשונה אני תמיד משלם את החשבון, אבל אם בפגישה הבאה האישה אומרת שהיא רוצה לשלם על עצמה, אני לא אומר לה לא, כי אני חי מפנסיה״.
הדייטים הרבים גרמו לפל להגיע למסקנה ש״נשים בגיל שלנו הן עצמאיות ולא מחפשות לחזור למטבח, ולפעמים גם לטיטולים. הן עצמאיות מבחינה כספית, יש להן דירה, יש להן רכב, יש להן חבורה של נשים, הן נפגשות במועדוני ספורט, בבתי קפה, אז מה הן צריכות בן זוג? רק לעתים נדירות, כדי ללכת איתו לסרט, להצגה, להחליף דעה ולפעמים אולי בא להן להתכרבל עם מישהו, אבל זה פחות. אצל הנשים בגיל הזה הרגש הזה של החיבה, של הרצון להתכרבל, להיות מאהבת, דהה. מספיק להן להיות עם החברות שלהן. הן גם אומרות שטוב להן ככה, שהתרגלו ככה, ואם הן מחפשות איזה סטוץ, אז יש להן מישהו פעם במיליון שנה.
״הן לא נופלות לזרועות של גבר כשהוא מציע להן. גם אף אישה לא מוכנה לגור אצל הגבר או להפך, כל אחת רוצה לגור במקום שלה ופעם בכמה זמן להיפגש. בעיקרון התהליך הזה של ההתאהבות לא רלוונטי אצל נשים בגילאים האלה, ויש גם נשים שאומרות לי את זה ישר בפנים״.
אתה מאמין שבסופו של דבר תמצא עוד אהבה?
״אני מאמין, אבל זה נעשה יותר ויותר קשה. צריכים יותר להתפשר כדי למצוא בת זוג מתאימה. אתה לא יכול היום למצוא בקלות״.
איזו אישה אתה בעצם מחפש?
״חשבתי לפעמים שאולי חלק מהאשמה הוא בי, שאני מחפש יותר מדי. בגדול, אני מחפש אישה טובה, נעימה, סימפתית, שנעים לדבר איתה, לצאת איתה, שתהיה אשת שיחה, שתהיה מטופחת ועד גיל 74״.
ועל מה לא תתפשר?
״על אישה מוזנחת ולא מטופחת, שהולכת, למשל, עם לק מתקלף בציפורניים״.
אפשר גבר יותר צעיר
בעוד בני זוג צעירים ממהרים לעבור לגור יחד, בגיל השלישי, כאמור, המחשבה היא קצת שונה. ״אני מעוניינת בזוגיות נחמדה, שתהיה חברות טובה, אדם שיכול להקשיב ושאני מוכנה להקשיב לו. שניתן עצות אחד לשני, שניפגש לכוס קפה, לארוחה, נצא להצגה, לסרט, אבל כל אחד יגור במקום שלו״, אומרת חנה ברסקין (80), אלמנה, מראשון לציון, אם לבת וסבתא לנכדה. ״בגיל הזה לא בא לי להיות ממש צמודה למישהו. אני נותנת לך את החופש, תן לי את החופש. אני מחפשת לאהוב, אבל נראה לי שנכון לעכשיו זו המתכונת שפחות או יותר מתאימה לי״.
ברסקין, לשעבר אחות ראשית בבית חולים, מבהירה ש״בכל גיל זה טוב לאהוב, אפילו בגיל 90 ומעלה. המתן והקבלה לא קשורים לגיל. החוכמה היא להיות מאושרים ולהמשיך את החיים בצורה נאותה גם בגיל 80. אומנם החלק האינטגרלי הוא העבר. נשאר הווה ומעט עתיד. אבל גם בגיל הזה צריך למצוא את הרגעים הקטנים של האושר״.
חנה ברסקין. צילום: זיו שדה
מחזרים אחרייך?
״כן, אני טיפוס מאוד חברותי, נוטה לצחוק, אוהבת לרקוד, אז בוודאי שמחזרים, אבל לא תמיד זה מתאים. סטוץ לא מתאים לי״.
את רצינית? גם בגילים כאלה יש גברים שמחפשים סטוצים?
״אני חושבת שגם אצל המבוגרים זה קיים, אולי פחות, אבל עדיין קיים״.
איזה גבר את מחפשת?
״יש לי אולי דרישות מוגזמות. בגלל זה אולי יותר קשה לי למצוא. אני רוצה שיהיה שרמנטי, אסתטי, שיידע לצחוק, שיידע לאהוב. כל מה שקשור בגבר-גבר. למרות גילי, אני צעירה ברוחי, ולכן גם גבר יותר צעיר ממני יכול להתאים״.
נראה לך שגברים יותר צעירים ממך יחפשו מישהי יותר מבוגרת מהם?
״חלק לא, ואחרים אולי כן״.
מהניסיון שלך בחיים, מה הכי חשוב בזוגיות?
״הבנה, ויתור אחד לשני, קורקטיות, יושר, התחשבות וכמובן אהבה״.
ויש גם בגידות
חוץ מהפגישות העיוורות היזומות, ישנם כמובן החיים עצמם, שלפעמים מזמנים אליך את האהבה ללא מאמץ מיוחד. כך קרה לרחל כהן (79), אלמנה, אם לחמישה ילדים, סבתא ל-17 נכדים ולשלושה נינים. לפני שנתיים, כשנה לאחר שהתאלמנה, היא עברה להתגורר באחוזת ראשונים. שם היא הכירה את משה הלר (88), אף הוא אלמן, אב לשני ילדים, סב לנכדים ולנינים.
״בהתחלה, איך שהגעתי לאחוזה, לא חשבתי להכיר״, מספרת כהן. ״הייתי רק מסתכלת איך זה נראה, איך ההוא נראה. מסתכלת על אנשים. אני אוהבת להסתכל. שלושה ימים אחרי שהגעתי הכרתי גבר במעלית. הוא הסתכל עלי, אני עליו, הוא שאל אותי אם אני חדשה פה, עניתי לו שאני מחודשת, ושלום-שלום. שבוע אחרי זה היה לנו סרט, וכשנכנסתי לאולם הוא ישב עם עוד מישהו, ואז קרא לי 'רחל, רחל, יש מקום'. ניגשתי, הסתכלתי, אמרתי 'בין שניכם לשבת זה לא רע'. הגבר לידו היה משה. הוא התחיל להסתכל עלי, בדק אותי מכף רגל עד ראש, אמר 'קוראים לי משה', אמרתי 'קוראים לי רחל'. אחרי הסרט משה אמר לי 'רחל, את ממהרת?'. אמרתי לו 'פה לא ממהרים לשום מקום'. הוא היה מבסוט. אמר 'היה נעים לי מאוד, אולי נשב קצת בלובי ונדבר'. ישבנו, דיברנו. שאלתי אותו מה הוא עשה בחיים, אמר שהיה מנהל בנק. אמרתי 'טוב, זה לא סתם בחור פשוט'. חוץ מזה, הוא גבר גבוה, נראה טוב, יש לו גם שפה רהוטה, הוא מאוד אינטליגנטי. כשגמרנו לפטפט, הוא הביא אותי ליד הדלת של הדירה שלי, ולמחרת הזמין אותי לקפיטריה. ככה זה התחיל״.
כלומר זה היה קליק ממבט ראשון?
״ממבט שלו, לא שלי. אני הייתי עוד רחוקה מלהגיד שפתאום הסתנוורתי או התאהבתי. אחרי שיצאנו יחד לטיולים, אחרי שדיברנו, היינו כבר קרובים יותר. אחרי חודש שהיינו ביחד הוא שאל 'אני יכול לתת לך נשיקה?'. אמרתי לו 'בהחלט!'. אז הוא חיבק ונישק בעדינות וזהו. אחרי כמה ימים הוא בא אלי ואמר לי 'אני לא מפסיק לחשוב עליך, מרגיש שאני מתאהב בך, ואני מאוד אתאכזב אם תעני לי בשלילה'. שאלתי אותו 'מה, מתוך כל כך הרבה נשים שיש פה לא ראית עוד מישהי?'. אמר לי 'אני רק רואה אותך, העין לא זזה לאף מקום'.
״לאט-לאט, אחרי שהוא אמר לי 'התאהבתי בך', זה עשה לי משהו בבטן, בלב. התחלתי לחשוב שבאמת כדאי לי ליצור איתו קשר, ואנחנו ביחד כבר שנתיים. יש לו כאן את הדירה שלו שהוא הפך למשרד, לי יש את הדירה שלי והוא גר איתי. משה לא מוותר על שום דבר, אם זה חיבוק, נשיקה, ללחוש לי באוזן 'איך אני מאוהב בך, כמה שאת יפה, איך שאת מתלבשת, אני משתגע'. הוא מאוד מפרגן, שולח פרחים, כל חג אומר לי 'יש לי הפתעה בשבילך'״.
איך ההרגשה להתאהב בגיל כזה?
איך ההרגשה להתאהב בגיל כזה?
״הרגשתי כמו בת 17, זו הרגשה נהדרת״.
איך הכרת אותו לילדים שלך?
״סיפרתי להם שפגשתי מישהו, גבר מאוד נחמד. הילדים שמחו שהכרתי מישהו. שמחו שלא אהיה לבד״.
מסתבר שגם מושגים כמו קנאה ובגידות לא זרים בקרב הגילאים המבוגרים. ״אני יודעת כאן באחוזה על סיפורים כאלה״, מספרת כהן. ״למשל מישהי שהכירה פה גבר, היו יחד כמעט שנה, הכירו אחד את השני כבר לילדים שלהם, הכל היה יפה ונחמד, ואז יום אחד הוא אומר לה שהוא רוצה להיות יותר חופשי. אף אחד לא הבין מה קרה, ואז התברר שהוא התאהב במישהי אחרת. אחר כך היא עזבה אותו, והוא הכיר מישהי נוספת. יש לנו פה גם נשים שקברו בעל שלישי. יש לנו מכל הסוגים. לא משעמם, ויש אהבה״.
ויש גם סקס?
״יש, בטח, וזה קושר אותך עוד יותר לבן אדם. כמובן שהסקס קצת אחרת מאשר בגיל הצעיר, אבל הוא קיים, וכל אחד עם הכיף שלו״.
נדבי לצעירים שבינינו טיפ לחיי זוגיות מאושרים.
״קודם כל, אצל הצעירים זה משהו משגע. רבו, ומיד 'את לא בשבילי', מיד בורחים, מתגרשים כמה חודשים אחרי החתונה. ואני כל כך מתרגזת בגלל הדברים האלה. צריך לדבר, לשתף, ללמוד לוותר, כי בכל זאת התחתנתם מאהבה, רציתם להיות יחד. הסוד הוא לא לוותר בקלות אחד על השני״.