הבדרן והמוזיקאי ננסי ברנדס חוגג בימים אלה, במופע סטנד אפ קומי חדש, שנה להחלמתו מחיידק טורף, שכמעט וקיפח את חייו. בתוכניתה של איריס קול ב-"103FM" סיפר: "הכוח וההישרדות שלי זה שאני לוקח הרבה דברים בהומור וגם בגלל שאני קצת אינפנטיל, לפי דעתי. אני בחיים לא הייתי בדפרסיה, בדיכאון. לא נגעתי בזה בחיים. אני נטע זר, חיה נכחדת, אין דברים כאלה. אחרי שהייתי בן חיים למוות אשתי סיפרה לי שהיא מצאה את עצמה מחפשת בגוגל פסיכיאטר שיכול להסביר לילדים למה אבא איננו, עד כדי קח המצב שלי היה חמור".
"אני לא הבנתי שאני בסכנת חיים", אמר ברנדס. "את האמת על מה שקרה לי סיפרו לי רק שבועיים אחרי שהשתחררתי. אשתי התחילה לספר ונדהמתי ממה שעבר עלי. חשבתי שיש לי זיהום בדם ושמטפלים בי בדיאליזה. הייתי מונשם עם קריסת מערכות. האמת היא שהייתי קרוב למוות ולא ידעתי כמה, עד שהשתחררתי. החיידק פגע לי בכל המערכות וכשהתעוררתי היה לי מפח נפש כי הוא לא פגע לי במבטא. אז אמרתי לרופא שירדים אותי בחזרה כי אני לא רוצה".
על אף התקופה הקשה שעבר, לברנדס היה חשוב לשמור על חוש ההומור וצלם האנוש, וגם לאשתו, שעמדה לצדו לאורך כל הדרך. "בלי הומור אי אפשר ובהופעה אני מספר שבאיזשהו שלב הגיעו מארגון אד"י לשאול אותה אם היא מוכנה לתרום את האיברים שלי כשאמות. אז אשתי שהיא מאוד נדיבה ומאוד אוהבת אותי אמרה להם תיקחו עכשיו, למה לחכות, זה טרי", אמר.
"אני לא מפחד שזה יחזור, לא בהלה ולא חרדה", הוסיף ברנדס. "ראיתי את זה כחוויה. אני מודה לאלוהים ולא סתם. הבת שלי חרדית ונדרתי נדר שאני טס איתה לאומן. וטסתי איתה לאומן למרות שאני חילוני והרגשתי שאני צריך להודות למישהו, כי אני בטוח שזה שאני חי זה לא רק רפואה".
"אני כל יום מחבק ברחוב 30 אנשים, 20 מהם לא רוצים"
בזמן שהיה מאושפז בבית החולים, החל לכתוב את מופע הסטנד אפ החדש שלו, "ננסי ברנדס חי", שכולו על טהרת ההומור. "הגעתי למסקנה ואת זה ידעתי תמיד, שאני עושה הכל ליהנות מהחיים האלה", הדגיש הבדרן.
"באמת באמת, אני מחפש רק אזורים שיש אנרגיות חיוביות. ואני עושה ניפוי. בכל פעם שמישהו מקרין אלי משהו שלילי, הוא לא קיים. אני מסדר את הסביבה שלי ככה, בשביל ליהנות מהחיים האלה. יש לי המון מכרים ואני מאוד אוהב אנשים. אני כל יום מחבק ברחוב 30 אנשים, 20 מהם לא רוצים. ואחרי שהזריקו לי מורפיום כשהייתי מאושפז כתבתי מופע בשם 'ננסי ברנדס חי' שבחיים לא הייתי מגיע אליו אחרת. הגעתי לרמה של הומור כל כך אינטנסיבי שבלי ההפגזה הזו לא הייתי מגיע אליה. בכתיבה נעזרתי במני אסייג, אחיו של שלום".
על מצבו הכלכלי אמר: "בחיים לא התלוננתי. אני עובד יפה. בחיים לא ביקשתי כלום. אבל אין מה לעשות, אני לא זמר ולא מרוויח סכומים של זמרים. אני מעבד מוזיקלי שעושה הופעות סטנד אפ. חצי שנה של חוסר בעבודה הביא אותי למצבים לא נעימים. לא התרסקות או פשיטת רגל אבל היה מצב לא נעים וכל החברים שלי באו ועזרו לי בהופעה בבית החייל. ההופעה הזו עזרה לי להתרומם. וכל מי שבא אז, אייל גולן, אדיר מילר, שלומי שבת, ישראל קטורזה ועוד, יבואו עכשיו למופע לא כדי להופיע אלא כדי לראות אותי מופיע אחרי שנה. מבחינת הפרנסה אני עובד וזה כיף לי ואני נהנה מהפאקינג חיים האלה".