ד"ר הדסה שני, החברה בוועדה לבחירת הזוכים בפרס א.מ.ת, מתארת את הזוכה הפוטנציאלי כאדם שהצליח להזניק באופן חסר תקדים את שדה הפעילות שבו הוא עוסק. תיאור זה הולם בהחלט את הזוכים לשנת 2017, בהם פרופ' אמריטוס יעקב זיו, דמות מובילה בתחומי דחיסת נתונים, תיאוריית המידע ותקשורת סטטיסטית. זיו הוא הזוכה הראשון אי־פעם בקטגוריית המדעים המדויקים המגיע מתחום הנדסת המחשבים. על זכייתו בפרס אמר בצניעות פרופ' זיו, "אני מקווה שאצליח להעניק השראה לכמה מהנדסים חדשים".
זיו צבר מוניטין, בין השאר, הודות לאלגוריתם למפל־זיו־ולך לדחיסת מידע, שפיתח עם עמיתיו ומאפשר דחיסה ללא אובדן מידע, מה שהפך לשיטת דחיסת המידע האוניברסלית במחשבים הראשונה שבה נעשה שימוש בקנה מידה נרחב. בעזרת האלגוריתם אפשר לכווץ קובץ של טקסט ארוך לכמחצית מגודלו המקורי. אפשר לעשות בו שימוש גם כדי לכווץ קובצי GIF, TIFF ו־PDF.
המערכת פועלת לפי הרעיון של הגורם שאותו מכנה פרופ' זיו "פוינטר", "זה כמו בסידור. כל תפילת שמונה עשרה מסתיימת ב'עלינו לשבח'. אבל ברוב הספרים החלק הזה לא מודפס בשלמותו בכל פעם. רק מצוין היכן צריך לומר את הצירוף, עם הפניה למספר העמוד. זהו פוינטר, והוא חוסך במקום", מסביר זיו, "זה די פשוט, אבל אף אחד אחר לא חשב על זה".
ההסבר של זיו לזכייתו מאפיין גם זוכים נוספים בפרס א.מ.ת השנה. אך אשר להישגיהם של פרופ' זליג אשחר ופרופ' אלכסנדר לויצקי, לא רק ש"אף אחד לא חשב על זה קודם", אלא שאף אחד גם לא האמין שמה שהשיגו ייתכן במציאות. צמד הפרופסורים, שזכה בפרס בקטגוריית מדעי החיים הודות למחקר על אודות הסרטן, עיצב גישה חדשה לחלוטין הנוגעת למלחמה במחלה.
אשחר היה הראשון "לגייס את המערכת החיסונית כדי לזהות את הסרטן ולדחות אותו". הטיפול שפיתח משתמש בתאי T העוברים שינוי גנטי כדי שיוכלו לצוד גידולים סרטניים בלי לפגוע ברקמות בריאות. בתהליך, שנקרא adoptive cell transfer, מהונדסים תאים ממערכת החיסון כך שיוכלו לזהות חלבונים הנמצאים בגידולים סרטניים. התאים המשופרים מתרבים מחוץ לגוף החולה, ולאחר מכן מוחזרים לגופו כדי לאתר ולהשמיד את הגידולים הממאירים.
בתחילת יולי אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הטיפול, שהוא המוצר הרפואי הגנטי הראשון שאושר על ידיו אי־פעם. הטיפול - שאותו משווקת חברת נובארטיס ומתבסס על ממצאיו של אשחר - נמצא יעיל במיוחד בסרטן הדם לוקמיה לימפוציטית. הוא אושר לשימוש בחולים בטווח הגילים 3־25, שגופם התנגד לטיפולים אחרים כמו כימותרפיה או שחוו הידרדרות במצבם.
"ידענו שתאי T יכולים להרוס רקמות. השאלה הייתה איך 'לשכנע' אותם לתקוף דווקא רקמות סרטניות, שאותן הם לא מזהים בדרך כלל כזרות או כמסוכנות", מסביר אשחר, שהחל, לדבריו, לפתח את הרעיון לטיפול עוד בשנות ה־80. כיום, כמחצית מהחולים המטופלים בשיטה זו דוחים את הגידולים הסרטניים שבגופם ומחלימים לחלוטין מהמחלה. כעת עוסק צוותו של אשחר בשאלה אם אפשר להשתמש בטיפול דומה או זהה במטרה להתמודד גם עם
סוגי סרטן אחרים.
אשחר, הזוכה בפרס א.מ.ת לאחר שזכה בעבר גם בפרס ישראל על הישגיו, אמר כי "הפרס האמיתי עבורי הוא כשחולים מצליחים להירפא". על תחילת הדרך המחקרית סיפר פרופ' לויצקי כי: "אנשים לא האמינו שאפשר לעצב מעכבים לכדי יחידות אפקטיביות שפועלות נגד הסרטן".
אולם לויצקי וחבריו במעבדה החליטו לנסות בכל זאת לפעול בכיוון זה. לויצקי זכר היטב את השיעור שלמד באנזימולוגיה - שינויים קטנים באתרי הפעילות באנזימים הקשורים זה לזה מובילים ליכולת ליצור מעכבים סלקטיביים. המחקרים שביצעו במעכבי טירוזין קינאז שימשו כבסיס לפיתוחן של 26 תרופות המשווקות כעת לטיפול בלוקמיה מיאלואידית, בסרטן הריאות, בסרטן השד ובסוגים אחרים של סרטן. וישנן תרופות נוספות בקנה.
בימים אלה עובד לויצקי על אסטרטגיה חדשה שמטרתה לעורר את מערכת החיסון לתקוף גידולים ולהבחין בין תאים סרטניים לבין תאים בריאים. לדבריו, המחקר על אודות מחלת הסרטן עדיין בחיתוליו, והוא מקווה שזכייתו בפרס א.מ.ת תעודד רופאים וחוקרים צעירים להיכנס לתחום. "יש עוד הרבה מה לעשות", אומר לויצקי, "ישנן אפשרויות רבות לאנשים רבים לתרום ולהביא לפריצות דרך בתחום".
בקטגוריית מדעי הרוח והיהדות זכה בפרס פרופ' דוד הד, שהפך לזוכה השני בלבד שמגיע מתחום הפילוסופיה. הד סיפר כי החל להתעניין בפילוסופיה כשלמד בתיכון, ואף על פי שפקד בהמשך גם את אולמות האוניברסיטה, לא חשב שתחום העניין יהפוך לקריירה.
כיום הד הוא אקדמאי מוכר ובעל שם שמחקריו משפיעים על קבלת החלטות בשאלות של אתיקה וחוק בעולם הרפואה. הוא השתתף בדיונים ציבוריים על
אודות חוק ורגולציה בתחומים הקשורים בביולוגיה וכיהן כחבר בוועדות ממשלתיות בנושאי פונדקאות, המתת חסד, תרומת איברים וטכנולוגיות גנטיות. הוא לקח חלק גם בוועידה הלאומית לביואתיקה ובוועידת הלסינקי הדסה, והיה שותף באגודה הישראלית לחקר הפוריות. הד אף עמד בראש ועידת האתיקה במחקר של האוניברסיטה העברית.
לדבריו, השאלה הקשה ביותר שנתבקש לענות עליה היא אם לאפשר לאדם לתבוע את הוריו, או צד שלישי כלשהו, בגין "חיים בעוולה". "בואי נאמר שאת מתכננת להביא ילדה או ילד לעולם, ואת מגלה שהעובר ייוולד עם מום", מסביר פרופ' הד, "אומרים לך גם שאם תעברי הפלה ותמתיני שנתיים, הילד שייוולד בהריון הבא יהיה בריא. את בוחרת ללדת את הילד החולה. האם הילד יכול לומר שעוללת לו רע בכך שהבאת אותו לעולם? מה המחויבות שלנו כלפי אנשי העתיד, כלפי אנשים שעדיין אינם קיימים?
מסקנתו של פרופ' הד, שטמנה בחובה השלכות חוקיות, הייתה שאדם אינו יכול להתחרט על כך שנולד או לטעון שהיה עדיף עבורו אילולא היה נולד מלכתחילה. בית המשפט בישראל פוסק כיום בהתאם לדעה זו.
למרות זאת, הד מודה שלדעתו אין זה תפקידם של פילוסופים לתפוס את מקומם של מדענים ורופאים בכל הקשור לקבלת החלטות ברפואה. "אני מומחה בפילוסופיה של המוסר, אבל לא במוסריות", הוא אומר.
עם זאת, הוא מציין שנוכחותו של פילוסוף בדיונים הנוגעים לשאלות של אתיקה רפואית יכולה לספק כלים אנליטיים שיסייעו להגיע להחלטה הנכונה ביותר ואינם בנמצא בדרך כלל בידיהם של מי שאין להם רקע בפילוסופיה של המוסר. ביכולתם של פילוסופים למפות את הבעיות הנובעות מקבלת החלטה קשה בתחום זה ולחקור את ההשלכות של פתרונות אפשריים בלי להיות מעורבים בעניין עצמו.
הזכייה בפרס א.מ.ת היא בעלת חשיבות רבה ביותר עבור פרופ' הד. זהו הפרס הראשון מסוג זה שבו הוא זוכה, ולדבריו הוא "נרגש מאוד" ומקווה שהדבר יעודד צעירים לשקול קריירה בתחום מדעי הרוח. "התחום שלנו, בכל רחבי העולם, נמצא במשבר", הוא אומר בהתייחס להתמקדות האקדמיה במדעים, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה, "סטודנטים צריכים להיות מודעים לכך שגם לתחום כמו פילוסופיה יכולה להיות השפעה על העולם האמיתי".
אחד משני הזוכים בפרס בקטגוריית תרבות ואומנות הוא עודד קוטלר, דמות מוכרת ובעלת השפעה בתרבות הישראלית. לדברי ד"ר שני מצוות השופטים, קוטלר הוא מאנשי התיאטרון המובילים בישראל, אם לא הבכיר שבהם.
"במשך שישה עשורים הוא היה מסור לתיאטרון הישראלי", אמרה ד"ר שני. "הוא ייסד כמה ארגוני ואיגודי תיאטרון והעניק השראה לשחקנים צעירים מעכו ועד נווה צדק". לדברי שני, ועדת הפרס מחויבת למצוא זוכים ראויים שהם אנשי מקצוע מעולים המקדמים את תחומם בדרך כלשהי. קוטלר, שיקבל את הפרס יחד עם יבגני אריה - המביים מאז 1991 בתיאטרון גשר, ותרם להפיכת העיר עכו למרכז תרבות. קוטלר אף ניהל את פסטיבל ישראל, והביא ארצה לראשונה אומנים חדשים ומשפיעים. בד בבד קוטלר ממשיך ללמד ולהנחיל את הרוח האומנותית ואת הידע שצבר לדורות הבאים.
"הוא יזם", אומרת ד"ר שני. "הוא תמיד מחפש משהו חדש שאפשר לעשות בתחום שלו. כשבחנו את רשימת המועמדים לפרס - וכולם מועמדים ראויים - הבנו שאנחנו לא יכולים לבחור במישהו אחר מלבדו".
פרופ' אסף רזין זכה בקטגוריית מדע החברה על מחקרו התיאורטי לגבי ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסייה על הכלכלה. רזין הוא פרופ' לכלכלה
באוניברסיטת תל אביב, מרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פרינסטון, נורתווסטרן וברקלי.
מהו המרכיב הסודי שהביא את הזוכים בפרס לעמוד בראש הפירמידה בתחומם? לפי הזוכים עצמם, נראה שלא מדובר בתכונה אחת. עם זאת, כולם שיבחו את המוסדות האקדמיים שבהם למדו על כך שעודדו אותם לשתף פעולה עם דמויות מתחומים שונים וידעו "לשאול את השאלות הנכונות".
"צריך חינוך טוב", אומר פרופ' זיו. "קודם כל עליך להיות בעל ידע בסיסי, וזה יאפשר לך להתמודד עם מדע וטכנולוגיה כפי שהם כיום. לדור הצעיר יש הרבה למה לצפות".