זאב רווח (77) וליא קניג (88) - שניים מענקי התרבות והבידור הישראלי לדורותיהם קיבלו הערב (שבת) את הבשורה שנבחרו להדליק ביחד משואה בטקס המסורתי בהר הרצל, שיעמוד השנה בסימן 70 שנים למדינת ישראל. "בשבילי זה יום חג כפול ומרגש – המימונה וקבלת הבשורה משרת התרבות שנבחרתי להדליק משואה", אמר רווח, תושב רמת גן. "אין לי מילים לבטא את התחושה וההתרגשות. אני שמח בשביל המשפחה, 11 הנכדים ושני הנינים שגם עבורם זה יום חג ולא שוכח את ההורים זכרם לברכה", אמר עוד רווח – "זה כבוד גדול מאוד".
רווח ציין עוד כי התחושה היא של הוקרת תודה על פועלו הרב במשך עשרות שנים. "הוקרת התודה הגיעה ביום הנפלא של המימונה. אני מודה לכל מי שהיה מעורב בבחירתי ומודה לעם ישראל, שתמיד רציתי לעשות לו טוב ולא לאכזב אותו ואני מרגיש לפי התגובות שאני מקבל כל הזמן שדי הצלחתי".
גם קניג, תושבת גבעתיים הסמוכה, הגיבה בהתרגשות על בחירתה: "אני מאוד מתרגשת. כולם מצלצלים לברך אותי. זה כבוד, זו הערכה והכרה בעבודה שלי במשך עשרות שנים. זו גם המדינה, הקהל והקריירה הארוכה. הכל משתלב ביחד", היא ציינה, "ההתרגשות רבה, כי אני מדליקה משואה בשנת ה-100 לתיאטרון הבימה".
"אני רוצה להודות לקהל שבונה את השחקן ושבנה גם אותי והעריך אותי. עד היום, כשאני הולכת ברחוב, אנשים עוצרים אותי ואומרים מילים טובות. מה עוד אפשר לבקש?", היא אמרה עוד.
רווח נולד בעיר רבאט במרוקו בשם זאב נחום רווח - על שמם של זאב ז'בוטינסקי ונחום סוקולוב, כראשון משבעה ילדים. במשך עשרות שנים הוא נחשב כאחד מענקי התיאטרון והקולנוע הישראלי לדורותיו והצליח להטביע חותם ענק. רווח אף זכה בשלושה פרסי אופיר - שניים כשחקן הראשי הטוב ביותר ואחד על מפעל חיים.
לאחר עליית משפחתו הציונית לישראל, היא התגוררה במעברה בחיפה ובהמשך בשכונת מוסררה בירושלים, בה גדל והתחנך על ברכי המסורת היהודית וטעמי המקרא. "רווח הוא מנשמת אפה של התרבות לעם בישראל, שחקן, מפיק, תסריטאי, קומיקאי ובמאי ישראלי, שיצירותיו בקולנוע ובתאטרון חקוקות בפנתאון החוצות של העם שלנו", צויין בנימוקי בחירתו כאחד ממדליקי המשואות – "רווח מלווה את מסכי ובמות חיינו בארץ הזאת למעלה משנות דור. בדרכו האמנותית הייחודית".
רווח כיכב במשך עשרות שנים בהצגות שהועלו בתיאטראות אהלף הקאמרי, הבימה ובית לסין ובמקביל, הטביע את חותמו על הקולנוע הישראלי בכ-40 סרטים. בין הסרטים בהם כיכב היו שוברי הקופות – "צ'ארלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". "כשהלכתי לסינרמה וראיתי אנשים רואים את חגיגה בסנוקר' וצוחקים ושמחים – זה עשה לי טוב והיה שווה הכל", הוא סיפר בעבר על הסרטים שהפכו ללהיטים באמצע שנות ה-70'. "דרך משקפי 'החכם חנוכה', 'סאלח שבתי" ודמויות אלמותיות נוספות, ששיחק, מבטא זאב רווח את הוירטואוזיות האינסופית שלו לרקום ביד אמן את סיפורי חיינו, להצחיק ולרגש", ציינה עוד הוועדה.
ליא קניג, שחקנית התיאטרון הלאומי הבימה, זכתה לכינוי "הגברת הראשונה של התיאטרון" והיא שייכת לדור הנפילים של התיאטרון הלאומי. במהלך הקריירה המפוארת שלהזכתה קניג בין היתר בפרס ישראל לתיאטרון, פרס התיאטרון הישראלי ופרס א.מ.ת לתרבות ואומנות.
קניג נולדה ב-1929 בפולין, במהלך המלחמה נמלטה יחד עם משפחתה לברית המועצות והשתקעה אחריה ברומניה; בשנת 1961 עלתה לארץ וכעבור זמן קצר החלה להופיע בתיאטרון הלאומי, "הבימה". "ליא מפליאה ביכולותיה ובכשרונה יוצא הדופן לכבוש את הבמות ולהופיע בפני מאות אלפים בארץ ומעבר לים. ליא היא נצר של תרבות היידיש ולצד זאת סמל של ישראליות מתחדשת", צוין בנימוקי בחירתה.