עבר בקריאה ראשונה: 10 שרים וח"כים ממליצים על ספר טוב שקראו

"אני מרגישה חיבור לתוכן השירים, לשפה ובמיוחד לסיפור האישי של ארז ביטון. מילות השירים מחזירות אותי אל המראות, הניחוחות,השמחה ותחושת הביחד שאני מכירה מבית, כמו השיר "חתונה מרוקאית". הסיפור השזור בין השירים, השימוש בשפה העברית לצד המרוקאית והמפגש בין התרבויות מזמינים את הקוראים לחוויה ייחודית".

מירי רגב. פלאש 90
 

ספר מתח שכתוב בדרכו הייחודית והמרתקת של חברי נחושתן אוקון, הפותח בפנינו עולם מסקרן של גברים רגישים, אכפתיים המשתפים בכאב ומנסים להתמודד איתו בדרכים יצירתיות. הספר חושף עולם של לוחמים שמגנים על הבית, עולם של זיכרונות מהקרב שהופכים בין רגע לעולם מיוחד, שלם וסודי. זהו סיפור על אומץ, נחישות וגבורה.

סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, אימא ואשת קריירה, מתארת בספרה האוטוביוגרפי את הקשיים המלווים נשים המבקשות להתנהל סביב שולחן קבלת ההחלטות, או במילותיה "אינן מדברות סביב השולחן". קיבלתי את הספר מתנה מבעלי עברי והוא מונח בחדרי בכנסת כדי שלא אשכח לדבר סביב השולחן.

הספר מומלץ לקריאה למי שמעוניינים להתעמק בסוגיה של משמעות החיים. אנו חווים את ההתמודדות עם הסופיות בעולמנו וההבנה שאם נחיה כל יום כאילו הגיע הרגע למות - חיינו יהיו טובים, מלאים ונבחין בין טוב לרע ובין עיקר לתפל. הספר, בדרכו, מצליח לחדור לנבכי ליבנו. אנו חווים את העכשיו, הכאן, המיידי בצורה המקסימלית.

הספר מתאר את אחד האירועים החשובים שהתרחשו ברוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות והמעבר לכאורה מקומניזם לכלכלת שוק חופשי. הספר מגולל את סיפורו המרתק של מיכאל חודורקובסקי, שבזכות חושיו החדים הפך לאוליגרך דומיננטי שפזל לכיוון הפוליטי, נעצר - ואיבד בין לילה את כל הונו.

על אף שגיבורי הספר "נקלעים" למסע בדרום אמריקה, זהו אינו עוד טיול תרמילאים מתוכנן. המסע שלהם מרתק הן מבחינת העלילה והן מן ההיבט הפיזי שעורר בי געגועים וזיכרונות מהטיול הגדול שלי אחרי הצבא בדרום אמריקה. אהבתי את הקו המחבר בין "אלטונילנד" של הרצל לבין נוילנד של נבו - הראייה, החזון וההגשמה, כל אחד בדרכו שלו ובטריטוריה מסוימת.

השילוב המהפנט בין ביוגרפיה לאוטוביוגרפיה מייצר את אחד הספרים המרתקים שראו אור בעברית בשנים האחרונות. גרץ מצליחה להיכנס אל תוך נימי נפשו של עמוס קינן ולפרוס את הקונפליקטים שהניעו את יצירתו ואת חייו הסוערים. חווית הקריאה שלי גם נסחפה אחרי ימיה הראשונים של מדינת ישראל, המתוארים בכנות ובישירות עמוקה והופכים את הספר למרגש כל כך.

כסופר במקצועי, אין אצלי "לא לסיים ספר", אבל דווקא את יצירת המופת הזאת של גרוסמן התקשיתי לסיים לא פעם. כמובן שלא בשל איכותו או יופיו, שהרי זהו ספר נפלא, אלא בגלל הפחד לקבל את הבשורה, ממש כמו אורה, גיבורת הספר. זהו סיפורם של כולנו - הורים ישראלים ששולחים את היקר להם מכל לקרב, ותמיד תמיד בורחים מבשורה ומקווים שלא תגיע.

הספר מביא לידי ביטוי ספרותי את השניות שבה חי קשוע. כמו בספרו "ויהי יום" גם כאן מעביר קשוע ביקורת כפולה - הן על החברה היהודית והאפליה כלפי הערבים והן על החברה הערבית. אהבתי את הספר גם בשל העלילה המותחת, הכתובה בצורה קולחת ומרתקת, וגם מפני שקשוע חושף את שני העולמות במציאות שבה חיים ערביי ישראל.

קראתי לראשונה את הספר עוד בהיותי נער ודרכו נחשפתי לעולם הפנטזיה והמדע בדיוני (מד"ב) - שילוב של דמיון ללא גבולות יחד עם מציאות לוגית. המאבק בין הטוב לרע בעולמות דמיוניים יוצר שילוב ספרותי מנצח. בעקבות ספר זה הפכתי למעריץ של הז׳אנר וקראתי מאות ספרי מד״ב ופנטזיה.