הפלא הנצחי: 150 שנה לספר "עליסה בארץ הפלאות"

״'קחי עוד קצת תה', אמר הארנב לאליס בלבביות רבה. 'עוד לא לקחתי כלום', ענתה אליס בקול נעלה, 'אז איך אני יכולה לקחת יותר?'. 'את רוצה להגיד שאת לא יכולה לקחת פחות', אמר הכובען, 'קל מאוד לקחת יותר מלא כלום'״

 

שש שנים אחרי, ב־1871, הופיע ״עליסה בארץ המראה״, שזכה אז לשם ״מבעד למראה ומה אליס מצאה שם״, בכיכובם של הצמד חמד המפטי דמפטי. דודג׳סון עצמו נפטר ערירי בגיל 66, אך הסיפור של אליס רק החל לצבור עוצמה, התפעלות והערכה חוצת גבולות. הספר תורגם ל־125 שפות לפחות, וב־1951 הפך לסרט מצויר בלתי נשכח של אולפני דיסני. ב־2010 הגיעה היצירה שוב לאקרנים בבימויו של טים ברטון ובכיכובו של ג׳וני דפ בתפקיד הכובען המטורף.

 

הספר השפיע על תחומים רבים בתרבות המערבית - ספרות, קולנוע, ציור, מוזיקה. בספר ״האסופית״, הגיבורה אן שרלי מקבלת את ספרו של קרול במתנה. סופרים בולטים כמו ג׳יימס ג׳ויס וולדימיר נבוקוב החדירו מוטיבים ממנו לתוך עבודותיהם, וספק אם ספרים כמו ״הקוסם מארץ עוץ״ או ״האריה, המכשפה וארון הבגדים״ היו נולדים או נכתבים באותה דרך. סלבדור דאלי הושפע ממנו וצייר 13 ציורים המבוססים על היצירה. להיט הסיקסטיז הפסיכדלי של ג׳פרסון אייר־ פליין נקרא ״ארנב לבן״. להקת הנח״ל שרה על עליסה בשיר ״מי היה החולם״. קרול עצמו מופיע על עטיפת אלבום המופת של הביטלס ״מועדון הלבבות הבודדים של סרג׳נט פפר״.

עטיפת האלבום ״סרג׳נט פפר״ של הביטלס 

שמותיהן של להקות רבות כמו אליס אין צ׳יינס, אליס אין וידיאולנד ואליס ניין נקראו על שם אליס. יוצרי הסרט ״מטריקס״ אמרו שמוטיב מרכזי בסרט הוא הקשר לספר, ואחת הדמויות מקועקעת בארנב לבן. בסרט ״האויב שבפנים״ הגיבורה הראשית קרויה ״אליס״, ויש בו אזכורים רבים לספר. ג׳ים הנסון, יוצר הסרט ״לבירינת״, טוען ששאב את ההשראה לסרט מהילדה הצעירה שנכנסת לעולם פנטזיה ובו היא צריכה לפתור חידות. בסרט ״פארק היורה״ אחד המתכנתים יוצר תוכנה בשם ״הארנב הלבן״, כדרך להימלט מהפארק. ״מסע בין כוכבים״ משופע באזכורים ובציטוטים מהספר, לדוגמה קפטן ג׳יימס קירק מברך את הנכנסים לספינתו במשפט: ״שלום אליס, ברוכה הבאה לארץ הפלאות״. סדרת הטלוויזיה ״אבודים״ מכילה התייחסויות רבות - הפרק החמישי בעונה הראשונה נקרא ״הארנב הלבן״, ואחת הדמויות בסדרה (ג׳ק שפרד) יוצאת למסע בעקבות דמות בדיונית (אביו המת) שהוא רואה מהלך ביער. בסדרות ״מכושפות״ ו״סברינה״ יש פרקים הקרויים על שמו של הספר. ואלו רק כמה דוגמאות מיני רבות.

 

אליס מתה מזמן. אבל בכל לילה, כשאמא קוראת את הסיפור לבנה או כשאבא נהנה מצחוקה של בתו, הדמויות מתעוררות, הסיפור קורם עור וגידים והקסם הנצחי חוזר.

״וכך היא ישבה לה בעיניים עצומות, מדמה שהיא בארץ הפלאות, אף כי ידעה שעליה רק לפקוח אותן שוב, והכל יחזור למציאות המשמימה״