"הימים האלה מעלים אצלי, בריכוז מאוד עמוק וחריף, את כל השאלות הרגילות שמעסיקות אותי, יחד עם הטקסטים של התפילה, הכתובים בצורה זהירה ומדויקת ואני מאוד אוהב אותם".

הדובר: המשורר מירון ח. איזקסון, שספר שיריו ה־11, "מעבר", הופיע בימים אלה בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". "כאדם הנפעם מהעולם שנברא, אני לא לוקח את הדברים כמובנים מאליהם, בפרט בימים אלה".

מעבר בין מה למה?

"זאת מילה טעונה מאוד בעיני. יש בשירים שלי זיהוי של מעבר בין תקופות בתוכי, ומעבר בין הפנים לחוץ. אנחנו חיים בעידן בלי מחסומים. זאת אשליה שהאדם הפוסט־מודרני הצליח לבנות חסמים ולפתח לעצמו אוטונומיה ואינטימיות. אנחנו חיים בעידן מעורבב, שבו כל הזמן מצותתים לנו ומצלמים אותנו".

כשאתה מצביע על מעבר בין תקופות בתוכך, למה אתה מתכוון?
"כשהייתי ילד, לא הייתי לגמרי ילד, וכמבוגר נשארתי ילד. מי שלא מימש את ילדותו, כנראה נשאר בה. אני מנסה לעבור בשלום בין הקצוות, בלי לעשות שטויות ובלי לפגוע באחרים".

כתיבת השירה איננה מרפה מאיזקסון. תמיד יש לו פתקים בהיכון, למקרה שיצוץ שיר חדש. לעתים זה קורה בפגישות עסקיות. לעתים – תוך כדי תפילה. לא אחת הוא משתדל לשמר בזיכרון הברקה כזאת או אחרת שמבליחה אצלו, ומאז ועד הכתב, הוא בחרדה פן תפרח מזיכרונו.

"עולם הספרות הוא העולם הכי אותנטי שלי", מעיד איזקסון, שבכתיבתו טורח, כדבריו, לגעת בגרגירי הנפש. "אני כותב מאז שהייתי ילד. זה לא שיגעון שהתפתח אצלי בשנים האחרונות. אפשר לומר שאני חי את המציאות במידה רבה דרך הכתיבה".

הוא בן 59, בן למשפחת פרדסנים מושרשת היטב באצולת היישוב. בזמן לימודיו בגימנסיה הרצליה חזר בתשובה. כששירת בחיל הים, התיידד עם המשורר אורי צבי גרינברג. הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר אילן, שם הוא מלמד, בין השאר, כתיבה יוצרת. לדעתו מי שלומד זאת, גם אם לא יהיה משורר, הרגישות שלו תתפתח תוך כדי לימוד כתיבת שירה.

איזקסון מעורב בעסקים משפחתיים, כולל פרדסנות ונדל"ן - ומבכה את ההידרדרות בחקלאות במדינה. הוא פעיל ציבור בתחום התרבות, אבל מתרחק מפוליטיקה. "לו הייתי מנסה לפעול בה, לא הייתי מחזיק מעמד יותר מכמה שעות בגלל הרגישות שלי", מעיר איזקסון.

ולמרות זאת הוא אומר: "אני ממש לא שותף לדמוניזציה שעושים לראש הממשלה. לפני כמה ימים השתתפתי בחוג התנ"ך במעונו בירושלים, ומאוד התרשמתי מהשעתיים שהקדיש, בלי הפרעות, ללימוד ספר יהושע. זה בהחלט הרשים אותי, אם כי אנחנו לא באותן דעות, בהיותי איש תנועת מימ"ד, הדתית המתונה".

מה דעתך על הסערה סביב שרת התרבות?
"ככל שתרבות לא יכולה להחזיק מעמד בלי תמיכה ממשלתית, צריך להבין שלא כל קשקוש או קפריזה ראויים לתמיכה כזאת. יש המון דברים לא שווים, וקורה שמי שאומרים לו שההפקה שלו לא ראויה, מציג את זה יותר מדי בקלות כהתערבות פוליטית. אני נגד צנזורות, שמביאות רק רע, וגם לא מתלהב מחלק מהדברים שנוצרים כאן. באשר לשרת התרבות, מירי רגב, שהתגובות שלה היו מאוד מלודרמטיות, היא לא האיום על תחום התרבות בארץ, אלא השטחיות והבורות שבו".

האם עדיין מסתובבים אצלך בבית נמרים? אני שואל את איזקסון, פנטזיונר לא קטן, שתיאר באחד הרומנים שלו נמר המתנחל בביתו.
 
"מעניין שהלילה סיפרתי לעפרה אשתי, על חיה חדשה שמגיעה לבית שלנו. הפעם לא מדובר בנמר, אלא בחיה הרבה פחות מפחידה, שנראתה כמו שילוב של ארנבת וקנגורו. אני רואה בדמיון שלי כל מיני דברים מוזרים. גם חפצים מגלים תכונות אנושיות בשירים שלי. מאיפה זה בא? אני כנראה הרפתקן גדול מאוד, שאמנם פוחד לשחות בים, אבל יוצא למסעות נועזים במה שהוא כותב".