סחלב פראי: דנה לוי אלגרוד עברה מפוליטיקה לעיסוק ברומנטיקה וסקס

“מאז שהתחתנתי עם ג'יימי בעלי, מדי פעם הייתי זורקת לו שיש לי רעיון לספר", מספרת לוי אלגרוד, 38, איך הכל התחיל. “ערב אחד הוא אמר לי: ‘את חייבת לפחות לנסות, אחרת תתחרטי כל החיים'. אז למחרת קמתי בבוקר, שמתי את הילדים במסגרות, פתחתי את המחשב והקלדתי את המשפט הראשון. אני זוכרת שהסתכלתי עליו, מחקתי אותו ואז הקלדתי אותו שוב. ואז המשכתי ברצף 12 שעות. הייתי כותבת בלילות, שמה את הילדים בגנים והולכת לישון. חיה הפוך. זה עבד רק כי היה לי המון פרגון ועזרה מג'יימי, כי הראש שלי היה בעולם מקביל כל הזמן. בלעדיו, זה לא היה קורה. אז נכון, ויתרתי על המון משחקי קופסה וסיפורים לפני השינה, אבל אני אמא מאוד מורגשת בבית. אני מוצאת דרכים לפצות אותם".
 

בני הזוג אלגרוד מתגוררים במבשרת ציון, ולהם שני ילדים: שחר בת 8 וחצי (“עושה לי בית ספר. אצל בנות, גיל ההתבגרות מתחיל בגיל 3") ויונתן בן 6. אף שבתה מתחננת כל יום לקרוא את הספרים שאמה כותבת, לוי אלגרוד כבר הודיעה לה שהיא תרשה לה לקרוא אותם רק בגיל 17. כשפונות אליה בנות שרוצות לרכוש את הספר, היא בודקת שהן מעל לגיל 18, הגיל הראוי, לדעתה, לקריאת סיפור בעל אופי מיני. “כל עוד יש לי שליטה בזה, לא אמכור את הספרים שלי לבנות צעירות", היא מצהירה. 
 

העובדה שהיא כותבת ספרי מתח ארוטיים הביכה אותה בהתחלה. “בספר הראשון, ‘התשוקה לשרוד', בניתי מערכת יחסים עם המון משחק מקדים", היא מספרת. “רק אחרי 70% מהספר הגעתי לאקט עצמו, שאותו כתבתי בשניים־שלושה עמודים, בעוד אני עוצמת עיניים ושותה כמות לא מבוטלת של אלכוהול בשביל לעבור את זה. כשסיימתי את הספר, שלחתי אותו לחברה כדי שתיתן לי ביקורת בונה. היא קראה אותו ואמרה: ‘או שאת כותבת סקס או שלא'. אמרתי לעצמי: ‘שיט, היא צודקת'. פתחתי הכל, שוב עצמתי עיניים, ובעזרת עוד כוסית ויסקי כתבתי את הסצנה שוב, אבל הפעם בפירוט, כאילו אני איתם בחדר".
 

אחרי ההתמודדות הראשונה עם הנושא, אזרה לוי אלגרוד אומץ וסיפרה לבעלה שהיא כותבת ספר על סקס ושהוא צריך לקרוא את זה. אחרי שהוא קרא ואהב, היא פלטה אנחת רווחה והמשיכה הלאה. “אבא שלי קרא את הספרים, ואמא שלי מכורה. גם הדודות שלי ואפילו חמותי, שהיא מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה, מתה עליהם", היא מספרת.
 

והיה ללוי אלגרוד מחסום נוסף להתגבר עליו: ההיסטוריה המקצועית. מי ששימשה בעברה הדוברת של סיעת האיחוד הלאומי בראשות אביגדור ליברמן וייעצה לח"כ לשעבר אריה אלדד (גילוי נאות: מדובר באביה של הח"מ) ולח"כ יואל חסון, כאשר היה בקדימה - התקשתה לעשות את השינוי החד למי שכותבת כעת ספרים ארוטיים. “המון שנים הייתי מזוהה בתור ‘דנה של אריה אלדד' או ‘דנה של האיחוד הלאומי'", היא מספרת. “התקשרתי לאלדד לפני שהספר יצא, שידע מה הדוברת שלו עושה עכשיו ושלא יובך. הוא, בצעד אופייני, גיחך לעצמו ואיחל לי בהצלחה רבה".
 

כיום, לדבריה, היא כבר לא חשה שום מבוכה מהעיסוק שלה. להפך. “רמת הארוטיקה רק עולה מספר לספר", היא מספרת, “ואין לי שום מחסום".
 

ללוי אלגרוד חשוב להדגיש שהסקס אינו המהות של הספר. היא מגדירה את הז'אנר “רומן הרפתקאות בתיבול אירוטי" ומתארת את תהליך הכתיבה כמשהו נסי כמעט. “אני יושבת לכתוב והאצבעות מקלידות יותר מהר ממה שהראש חושב", היא מספרת. “זה ממש כאילו אני צופה בסרט ומתארת אותו במילים. הכל רץ לי מול העיניים. בלילה, כשאני נכנסת למיטה, אני עוצמת עיניים, ואז אני רואה לאן זה מתקדם מכאן. ביום אני כותבת את זה. טפו טפו טפו, עד היום לא היה לי מחסום כתיבה. זה מטורף. אבל רק ככה יכולתי לכתוב חמישה ספרים בתוך שנתיים".
 

הפריחה של לוי אלגרוד כסופרת של ספרים ארוטיים התרחשה לצד השגשוג של הז'אנר באופן כללי בשנים האחרונות, במיוחד לאחר פרסומם של סדרת ספרי “חמישים גוונים של אפור".
 

בניגוד לחלק מספרי הז'אנר, שחוסים תחת שמן של ההוצאות הגדולות, לוי אלגרוד בחרה ללכת בדרך אחרת. כשסיימה את כתיבת הספר הראשון והדפיסה אותו באופן עצמאי, היא נפגשה עם מפיץ שיעזור לה להגשים את החלום שלה: לראות את הספר ברשתות הספרים ברחבי הארץ. אלא שכאשר הוא הסביר לה את חלוקת הרווחים ואת הנתח הזעום שהיא צפויה לקבל מהם, היא הבינה שעליה לשנות כיוון. “הוא אמר: ‘זה מה שיש, ואין לך ברירה'", היא מספרת. “יצאתי מהפגישה הזו מזועזעת, ואז החלטתי שאני אראה לכולם שאפשר לעשות את זה אחרת, שאפשר לנצח את המערכת. פתחתי אתר ועמוד פייסבוק והתחלתי לשווק. הספר התחיל לעוף, זה היה כמו אש בשדה קוצים. היום יש לי אלפי קוראות בארץ ובעולם, שכולן הגיעו דרכי, וזה קהל נאמן מאוד".
 

ואכן התגובות שמקבלת לוי אלגרוד מעידות שהספרים שלה, שנמכרים באלפי עותקים, מדברים ללבן של נשים רבות. כך למשל, באחד המכתבים כתבה לה קוראת: “הבטן שלי מתהפכת רק מלחשוב על מה אני הולכת לקרוא בספר הבא. אני נמצאת בפאניקה מתמדת מיום שהוא יצא".
 

“יש ספרים ששורטים אותך מבפנים ומלווים אותך חודשים לאחר הקריאה", כתבה גם קוראת אחרת. “אלו שגורמים לך לשלל רגשות במהלך הקריאה עד שאתה מוצא את עצמך בוכה וצוחק עם הדמויות, כואב את כאבן ושמח בשמחתן. לאחר שהספר מסתיים מגיע משבר שגורר אחריו משבר קריאה רציני".

“אחרי הסערה של ‘חמישים גוונים של אפור', סוף־סוף מצאתי ספר שיגרום לי לפעור את פי ולא להיות מסוגלת לתפקד בחיי היומיום כשעיני מרותקות לדפיו", הוסיפה עוד קוראת.
 

הרומנים של לוי אלגרוד לא נותרו בגבולות הארץ. אחרי שהחלה לשווק את ספרה הראשון באופן עצמאי, הוא תורגם די מהר לאנגלית והועלה לאמזון, ובתוך כמה שבועות נכנס לרשימת רבי המכר של האתר הפופולרי. לספרה השני נדרשו רק יומיים כדי להיכנס לרשימה הנחשקת. בין היתר, ללוי אלגרוד יש כיום קהל קוראות נאמן בארץ ובארצות הברית. “לקחתי את הערסיות הישראלית שלי ויצאתי איתה לעולם", היא מספרת. “הקוראות האמריקאיות לא רגילות לקשר כזה עם סופרות".
 

“אישה זה לא כמו גבר. היא צריכה משחק מקדים בשביל להידלק. עלילה. משהו מעבר, משהו מהבטן. אני מקבלת עשרות מכתבים בשבוע מקוראות, שחלק מספרות לי שהתשוקה שלהן ניצתה מחדש, שהן נכנסות אחרת לחדר המיטות, שהן מגלות את המיניות שלהם שוב. זה הכי מרגש".
 

כעת לוי אלגרוד מקווה שסופרים נוספים יבחרו בדרך העצמאית שהיא בחרה ללכת בה. “לסופר יש זכות להתפרנס מהיצירה שלו, ובעידן הדיגיטלי לא באמת צריך את הרשתות", היא אומרת. “בכלל, אני מאמינה שלישראל יש אינטרס לקדם סופרות כמוני. אני אחת מ־19 הסופרות הטובות ביותר על פי מדד הקוראים בז'אנרארוטיקה פופולרית באמזון. אחרי הסערה של ‘חמישים גוונים של אפור', יש מקום גם לספרות כזאת. הספר הזה הפך את הספרות הזו ללגיטימית". 
 

“המקום שאני נמצאת בו כרגע בחיים הוא שיש לי מה לתת לעולם. עברתי תהליך פסיכולוגי מטורף עם עצמי תוך כדי כתיבה. התמודדתי עם הרגשות שלי, עם המיניות שלי, עם הזוגיות שלי, עם הפנטזיות. ואז הוצאתי את כל זה בספר. יש לי רעיון לספר שישי, אבל אני לא אכתוב אותו עדיין. אני צריכה לשווק את הקיימים. אני רוצה להתבסס יותר בחו"ל, להגיע מעבר. זה מרוץ, אבל זה לא ספרינט, זה מרתון. באתי מעולם של פוליטיקה, שהוא עולם של שנאה, תככים ומזימות, לעולם של אהבה. אני שואלת את עצמי: איך לא עשיתי את זה קודם? אבל הגעתי לעולם הזה בשלה, מוכנה, מעריכה".