מתחת לחום הכבד והלחות הגבוהה, מסתובב מתחת לאפכם "להציל את נטע", סרטו החדש של ניר ברגמן, אחד הסרטים היותר מרגשים ונוגעים ללב, שנוצר על פי "ברזל", ספרו של ערן בר־גיל. בר־גיל (48) הוציא תחת ידו 11 יצירות ספרותיות, שעליהן זכה בפרסים (פרס ברנשטיין, פרס אקו"ם לעידוד היצירה, פרס ראש הממשלה לסופרים ועוד).
זו לא הפעם הראשונה שבה בר־גיל מחבר את הספרות עם מדיות אחרות. ב־2012 הוא היה שותף ליצירת הטרילוגיה הספרותית-מוזיקלית "אחד חלקי אחד", בביצוע להקת "דבק" (גדי רונן, בועז ריינשרייבר, גיא יונה ושלומי מנצור) והזמרת מור שטייגל.
אתה זוכר אין נולד הספר "ברזל"?
"הרעיון לרומן התפתח במהלך העבודה על האלבום הראשון של 'אחד חלקי אחד', כשהתחיל להטריד אותי מה יהיה חלקה השני של הטרילוגיה. באותה תקופה חבר טוב סיפר לי על חבר אחר, משותף לשנינו, שהתחיל לפסל בברזל. זה סקרן אותי בצורה בלתי רגילה, והלכתי לראות את הפסלים. הוא גר אז בדירת קרקע קטנה בתל אביב, ואני זוכר את העבודות האלה שלו ממלאות אותה, עבודות כבדות שהסעירו אותי מאוד. דיברתי איתו קצת על הדרך אל הברזל, על המשמעות של הפיסול בברזל עבורו, על הגאולה שזה הביא לו. בעודנו מדברים, ואולי בעצם לפני כן - ברגע שהוא פתח את הדלת וראיתי את פסל הסדן המונף על הסרן (פסל המתואר בספר), ידעתי שמצאתי את הדמות שלי לחלקה השני של הטרילוגיה, וככה נולד הרומן הזה".
לא כל סופר זוכה לעיבוד קולנועי של יצירתו. אתה מרגיש בר־מזל ומופתע, או שייחלת וכיוונת לכך?
"לא בר־מזל, לא מופתע, אבל כן משהו שייחלתי לו. כשכתבתי את הספר, חשבתי גם על הסרט. זה מאוד מוזר ולא קרה לי בשום ספר שכתבתי לפני כן, וגם לא אחרי כן. אבל כשכתבתי את 'ברזל' חשבתי שמהספר הזה אפשר לעשות סרט".
עד כמה היית מעורב בעשיית הסרט?
"ניר (ברגמן) הוליך אותי יד ביד איתו מכתיבת התסריט, דרך המחשבה על הליהוק, הלוקיישנים וכו'. היה חשוב לו שנהיה תמימי דעים לגבי הבחירות, והמעורבות שלי התבטאה בדעה שהשמעתי במקומות האלה. עם זאת, תמיד השארתי לו את החופש ואת העול שבקבלת ההחלטה. עבודת הבימוי היא אינטנסיבית מאין כמותה, לא כל שכן על הסט עצמו, ויש מקומות שצריך לתת לבן אדם לעשות את העניין שלו. המעורבות שלי על הסט הייתה של מתבונן ומתפעל מהדרך שבה ניר מרים לתוך החיים מילים שכתבנו על הנייר, ובמקומות מסוימים גם משמש אוזן קשבת. אל עשיית הסרט הגענו אחרי שנים ארוכות של חברות, וכל מה שכרוך בזה רק חיזק אותה. לעשייה של סרט שותפים אנשים רבים, וזה חלק מהחדווה שבעשייה הזו. חלקם ממש משפיעים על הסיפור, על התוכן שלו, על הדרך שבה הוא מסופר. אחד כזה הוא עורך הסרט, אריק לייבוביץ, שעזר לנו להציל את נטע. אחד נוסף הוא כמובן בני אבני, שהקריב שנה מחייו בשביל הדמות וגילם את נטע, שניר ואני חיפשנו די הרבה שנים".
לא חששת שהסרט יהיה פחות טוב מהסרט?
"ממש לא. הספר והסרט הם יצירות שונות. נכון שהסרט נולד מתוך הספר, אבל הוא לא נשאר נאמן לו, ובמידה מסוימת אפשר לומר שהוא התרחק ממנו וסיפר סיפור אחר לגמרי. אני חושב שמי שיחוו את שתי היצירות, יחושו בזה מיד. בספר, למשל, יש שירים בין סיפור לסיפור, שבאו לידי ביטוי בתמונת השדה המתחלפת בין עונה לעונה בסרט, ועוד כל מיני זיקות ורעיונות שהושאלו מתוך הסיפורים האחרים שבו, לאו דווקא אלה שבחרנו לספר. אבל הוא לא מספר את מה שמספר הספר. אלה שתי יצירות שונות, כמו שהאלבום 'ברזל', שגם נולד מתוך הספר שממנו נולד התסריט, הוא יצירה שונה מהספר, ובכלל שייכת לרצף אחר".