לזכרו: טור פרי עטו של מנחם תלמי, שהלך לעולמו

החיפאים האלה הורגים אותי. באים לתל אביב, משחקים את העבדיאת, בסוף אוכלים את הצינור עד ההברגה. האחרון מחיפה שאכל אותה היה שמואל רוזי שכולם קוראים לו שמול. עכשיו הוא יפואי עלא כיפאק. אבל לפני איזה שנתיים, כשהגיע בפעם הראשונה ליפו פנימה עם סמי טריילר מלא חביות, בשביל הבית חרושת של גוטמנוביץ, הוא עוד היה חיפאי. להיכנס לחצר של גוטמנוביץ עם משאית זה נראה מהצד לא כל כך קשה, עד שאתה מנסה בעצמך.

אם אתה נהג יפואי עם ניסיון קודם, אתה מצליח. אם לא, 99 אחוז שבניסיון הראשון לקחת רוורס לתוך החצר אתה מוריד עם החלק האחורי של המשאית זפטה לא נורמלית על השפיץ של המשאית של סוויסה. עוד לפני שאתה מבין איך זה קרה, אתה כבר רואה את הפרצוף רצח של סוויסה, שומע אותו צווח: הבית נופל! הבית נופל! והעיגולים משקשקים לך, שלא נדע. סוויסה עושה פרנסה צדדית לא רעה מהנהגים הפראיירים שבאים להיכנס רוורס לחצר של הבית חרושת של גוטמנוביץ. יושב בשקט על הבלקון ומחכה להם. על כל שניים שמצליחים להיכנס חלק, אתה מוריד זפטה על הבית שלו. כדי שסוויסה יסתום את הפה, הנהג פותח את הארנק.
 

תמיד זה הולך אותו הדבר: מגיעה איזו משאית עם נהג פראייר. עושה חשבון איך להיכנס רוורס עם המטען. מצד אחד יש גדר, מצד שני הבית של סוויסה. יש די רווח בשביל להיכנס, אבל צריך גם לקחת בחשבון את הסיבוב. לא לקחת - אכלת אותה. הפראיירים לא לוקחים בחשבון את הסיבוב, מכניסים רוורס, מביטים בראי, לוחצים על הגז, ונדמה להם שהם כבר בפנים. אבל פה נתפסים עם הפינה הימנית בגדר של החצר של הבית חרושת. סוחתו הגדרות המסופסלות של יפו! אומר הפראייר, לוקח קדימה, מיישר קצת, מתחיל שוב פעם לקחת אחורנית. עכשיו הוא נזהר לא לתפוס את הגדר - טראח! - מוריד זפטה עם החלק האחורי של המכונה על השפיץ של הבית של סוויסה. באותו רגע נופלות מהקיר איזה חמש־שמונה לבנים תורניות. למה תורניות? למה שהלבנים האלה מחכות לנהגים פראיירים. בפעם הראשונה, לפני איזה עשר שנים, אולי יותר, כשהתחילו להיכנס לבית החרושת של גוטמנוביץ מהמגרש שעל יד סוויסה, חטף הבית שלו את הזפטה הראשונה.

שמונה לבנים נפלו מהקיר. בהתחלה רצה סוויסה להרוג את הנהג, אבל אחר כך סגרו עניין בכמה לירות. סוויסה לקח קצת מלט וסיד וחול, עשה תערובת, הדביק את הלבנים בחזרה. שבוע אחר כך באה משאית אחרת. קדימה, אחורה, זפטה לגדר, קדימה, אחורה, זפטה לבית של סוויסה. הלבנים שרק הדביק לפני שבוע, שוב פעם נפלו. כוס אוחתק ערס! מה עשית לבית שלי!? ארס אביך, יא מניאק, איך אתה מדבר!? תראה מה עשית, יא בן זונה!
 

מהדיבורים עברו למכות. באו שכנים, הפרידו. המנהל עבודה של הבית חרושת של גוטמנוביץ אמר לנהג: תגמור איתו על התיקונים של הנזק ותסגרו עניין. הנהג הוציא את הארנק, שילם, נסע. סוויסה הרים את הלבנים מהאדמה, הכניס אותן חזרה בקיר, אבל הפעם כבר לא שם מלט בשביל להדביק אותן. הלבנים האלה עושות לי פרנסה, חבל להדביק אותן, אמר סוויסה והלך לשבת בבלקון, לחכות לעוד פראייר שיבוא עם משאית ויוריד זפטה על הבית שלו.

***

וככה פעם פעמיים בחודש נכנס מישהו בקיר, משלם כמו שצריך, ונוסע. סוויסה מרים את הלבנים, שם חזרה בקיר ומחכה לפראייר הבא. וככה יום אחד מגיע מחיפה שמול עם הסמי טריילר שלו, מלא חביות בשביל הבית חרושת של גוטמנוביץ. באותו זמן סוויסה לוקח בירה עם הג'מעה בקפה של היווני. הילד שלו מגיע ואומר: מהר אבא, אני חושב שהולכת פרנסה. סוויסה משאיר את הבירה באמצע ומתחיל לרוץ הביתה. איך שהוא מגיע הוא מספיק לראות את הנהג נכנס לקבינה בשביל להתחיל בנסיעה רוורס. סוויסה עולה הביתה, יוצא על הבלקון, שם את היד על הראש ואומר: ברוך אדוני שם יום־יום. תיתן פרנסה אה?
 

שמול החיפאי, שכמו כל הפראיירים בטוח שיצליח להכניס את המכונה במכה אחת, מוריד זפטה ראשונה על הגדר. סוחת אבו ארס הגדרות המלוכלכות של יפו המזורגגת! הוא מקלל, מכניס קדימה, יוצא לכביש, מכניס רוורס ועכשיו שם עין חזקה שלא לתפוס עוד פעם את הגדר, ואז לא שם לב שצריך לשבור קצת סיבוב בשביל לא להחמיל על השפיץ של הבית של סוויסה. וסוויסה עומד על הבלקון, יד אחת על הראש, העיניים סגורות, והפה שלו אומר: יא ריבונו, בחייך תיתן פרנסה. אחר כך פותח את העיניים, רואה איך הסמי טריילר זוחל לאט־לאט אחורנית, נזהר לא לתפוס את הגדר. באותו זמן ששמול נוסע רוורס וסוויסה מדבר עם הריבונו, מושך הבן של סוויסה מנורה ישנה מתחת למיטה, מביא מהמרפסת של המטבח קופסה עם אבק וחתיכות טיח. סוויסה מעשן את הסיגריה שלו בעצבנות ולא מפסיק לדבר בשקט: סע חביבי, סע! אתה עושה את זה יופי. עם הגדר אתה בסדר גמור כבר. תמשיך יא עיני, תמשיך. עכשיו כבר נדמה לך שאתה בפנים לגמרי, אבל לא יכול לראות את השפיץ של הקיר של הבית שלי. הנה אתה הולך לאכול אותה יא נאפסי, תן עוד קצת גז והקצה של הארגז שלך מתנשק עם הקצה של הבית שלי. תמשיך תמשיך, יא עיני, תמשיך... טאח...!

 

אבראבו, איך הפלת את כל הלבנים במכה אחת. שמול קופץ מהקבינה החוצה, רואה חור בקיר של הבית וכל הצבע הולך לו מהפנים. בקושי נתן מכה קטנה ואיזה חור נהיה בקיר! באותו זמן שופך הילד של סוויסה את האבק ואת הטיח על השולחן והכיסאות ואת המנורה זורק על המיטה, שיחשבו שנפלה מהתקרה. סוויסה מפזר את התסרוקת שלו, שם על הפנים כעס של רוצחים, מתחיל לרוץ במדרגות וצועק: הבית נופל! הבית נופל...! החיפאי מחזיק את הראש שלו ואומר: איך עשיתי את זה? איך עשיתי את זה? השכנים, שכבר מתורגלים על המשחק הזה איזה עשר שנים, מביאים לסוויסה כוס מים, שיתקררו לבנאדם העצבים. שכן אחד אומר: תנוח סוויסה, הבית עוד לא נופל. בעד אלפיים לירות אפשר לתקן את הנזק. באותו רגע מוציא המלוכלך הקטן שנשאר למעלה את הראש שלו מהחלון וצועק: אבא, בוא תראה מה קרה למעלה. המנורה נפלה. כל הרהיטים הלכו. עולים למעלה, וסוויסה צועק: חלאס, גמר לי את הדירה! איפה אני הולך עכשיו לגור? השכן, שכבר משחק אותה כמה שנים, אומר: תנוח סוויסה, הדירה עוד לא גמורה. בעד עוד אלפיים לירות אתה מתקן מה שקרה. וצבע סיד? שואל סוויסה. עוד אלפיים לירות, אומר השכן, תאמין לי, בעד 6,000 לירות לא יישאר לך סימן מכל הדברים. אל תעשה מזה עניין גדול.
 

טייב, אומר סוויסה, אז צריך לקרוא למשטרה, שיכתבו מה קרה פה. למה לך משטרה, אומר השכן, יעשו רפורט לנהג, זה ילך לחברת הביטוח שלו, ידפקו אותו על הפרמיה. תסגרו עניין ביניכם וגמרנו. הנהג עושה את החשבון שלו ואחרי חצי שעה משתווים על 3,000 לירות. שמול, עם מצב רוח של האינדכס הכי קטן, עולה לקבינה ואומר: סוחת אבוק מי שנכנס עוד פעם ליפו, מתחיל לקחת קדימה ואחורה כדי להיכנס לחצר של הבית חרושת. מרביץ זיעה, נותן קללות, בקושי מצליח להכניס חצי מהסמי טריילר שלו.

***

ואז בדיוק עוברת שם שרה, שכולם קוראים לה סרפינה. כבר בת 30 עוד מעט ועוד לא התחתנה. אולי מפני שהיא יותר מדי גברית, אולי יש לה יותר מדי כוח - מרימה את הגלגל של המשאית של אבא שלה כאילו זה היה בייגלע. כשהייתה בת מצווה, כבר ידעה לנהוג, בת 18 עשתה טסט על טנדר. בת 20 על משאית. עברה במכה ראשונה. גם כן כבר עבדה איזה חצי שנה נהגת אוטובוסים של דן. דווקא מצא חן בעיניה, אבל לא ידעה ללכת נימוסים עם הנוסעים. יום אחד עצרה בתחנה לאיזו אישה. עלתה האישה, שאלה: האוטובוס הזה ישיר? סרפינה, מה שלא היה לה באותו יום המצב רוח הכי טוב, אמרה: גברת, בשביל הכסף שאת משלמת האוטובוס הזה ישיר וגם ירקוד ואפילו יספר לך בדיחות... האישה הגישה תלונה. היה בירור. פיטרו את סרפינה מהנהגות.

עכשיו, כשעברה וראתה איך החיפאי לוקח קדימה ואחורה, קדימה ואחורה, אמרה: דמי קולו של נהג. אמרה דווקא בשקט, אבל החיפאים שיגעון איך הם שומעים הכל. וזה מה שהיה חסר לשמול על כל העצבים שתפס לפני כן. ירד מהקבינה הביט לסרפינה בעיניים ואמר: יא סרנוזה! את יודעת לעשות את זה יותר טוב? אמרה לו סרפינה בשקט: מותק, את הצעצוע הקטן שלך אפשר להכניס לחצר הזאת במכה אחת. הצעצוע הקטן! 25 טונות והיא אומרת צעצוע. במכה אחת! החיפאי חשב שהוא הולך עוד רגע למות מהעצבים שעשתה לו, אם מישהו יכניס את המכונה הזאת בשתי מכות צעק החיפאי אני שם לו ארגז ויסקי. ואם אני מכניסה לך את המכונה לחצר במכה אחת? שואלת סרפינה.
 

את? מתחיל החיפאי לצחוק. את תכניסי את הסמי טריילר הזה לחצר במכה אחת? תשמעי יא פוסטמה, אם את עושה את זה, אני... אני... את יודעת מה? וואלה, אני מתחתן איתך! נהיה שקט. סרפינה מודדת את המספר מכל הצדדים. נראה לא רע. אתה רווק? שואלת סרפינה. גרוש, אם זה אכפת לך, אומר החיפאי, שלוש שנים גרוש ועכשיו פנוי להובלה אם זה משנה לך. טוב מאוד, אומרת סרפינה, אז אם אני מכניסה את הצעצוע הזה במכה אחת מתחתנים? ועד שהחיפאי מספיק להגיד משהו, היא כבר על ההגה. וואלק יא פוסטמה, צועק החיפאי, מה את הולכת לעשות? תראו אותו גבר, צוחקים עליו מהקהל, תפס שלג בעיגולים. מה יש לכם אתם... מגמגם החיפאי. כמו כל החיפאים, אומר מישהו מהקהל, פה של אריה, נשמה של חתול. אמרת מילה, תהיה גבר, צועקת אשתו של סוויסה מהבלקון. אם היה לה רישיון, דווקא הייתי נותן לה לנסות, אומר החיפאי.
 

על הדיבור הזה מוציאה סרפינה את הרישיון שלה, נותנת לו. החיפאי מסתכל ואומר: אפילו לאוטובוס יש לך? סרפינה מתניעה את הסמי טריילר של החיפאי, מיישרת קדימה ומתחילה להיכנס רוורס לחצר. החיפאי סוגר את העיניים, מחכה לשמוע את ה"בום" על הבית של סוויסה. כשהוא פותח את העיניים, ה"סמי" שלו כבר עומד פנאן בחצר של הבית חרושת. וואלה, אומר החיפאי, איך עשתה את זה כמו בכישוף. עכשיו נראה אותך מילה של חיפאי, צועקת אשתו של סוויסה מהבלקון.

***

מילה של חיפאי זה בכל זאת מילה. קודם כל אמר לה: בחיי, כל הכבוד. ועכשיו עד שמפרקים לי את המשאית, הולכים ביחד להרביץ איזו ארוחה. חודשיים אחרי זה הייתה החופה בחצר של האבא של סרפינה. מי לא בא. אפילו סוויסה היה שם. אבל לא הספיק לראות את החופה למה שבדיוק באותו רגע שהגיע הרבי, הגיע גם הבן של סוויסה וצעק: אבא, בוא מהר הביתה יש משאית בכניסה. הכנת את החול והלכלוך? שואל סוויסה, הכנתי, אומר הבן פורת.

הוצאת את המנורה מתחת למיטה? שואל סוויסה. בטח שהוצאתי, אומר הבן פורת. מכונה גדולה? שואל סוויסה. סמי טריילר 30 טון מינימום, אומר הבן פורת. אז בוא מהר, אומר סוויסה, פה בטוח תהיה פרנסה. 

מתוך המדור המיתולוגי "תמונות יפואיות", פורסם ב-1 בדצמבר, 1978