אחרי שנתיים מצא יוסי שהקשר עם בת זוגו ירדן מיצה את עצמו. היא בת 38, כמהה לילד. הוא גרוש עם שניים, ודי לו בכך. טבעי היה שהיא שתיזום את הפרידה ותמצא גבר שיגשים את חלום האמהות שלה. אבל לך תבין את צפונות הלב. הרבה דמעות שפכה בשיחת הסיכום. אהבה אותו אהבה גדולה. ניסתה להניא אותו מכוונתו, אף שמודעת הייתה לתקתוקו האכזר של השעון הביולוגי.
המשיכה ביניהם הייתה הדרגתית. לא הייתה שם התאהבות מיידית. הכירו דרך הטינדר. הדייט הראשון שלהם היה כשבועיים לאחר שעשו לייק זה לזה. נפגשו בבר שכונתי סמוך לדירתו ושתו לשוכרה. בהתכתבות שלפני הדייט הבהיר לה שהוא גרוש פלוס שניים, וכי הוא לא מעוניין בילדים נוספים. באותו זמן היא, מצדה, הייתה אדישה לכך. היא אשת קריירה, סמנכ"לית בחברת הייטק, ויומנה מלא לשנה הקרובה. לא תכננה להיכנס להריון בשנה זאת.
את אותו לילה סיימו איש־איש במיטתו. הפגישה השנייה שלהם הייתה כעבור שבוע. במהלכה סיפר לה כי יש לו שתי ידידות ותיקות שגילן נושק ל־40. לשתיהן אין בן זוג, ולשתיהן המליץ לגשת לבנק הזרע, או לחלופין להקפיא ביציות עד שיגיע האביר על הסוס שיחלץ אותן מרווקותן. גם לירדן המליץ לעשות זאת. אמרה באדישות שתשקול את העניין.
במשך שנה וחצי ניהלו מעין קשר פתוח. הוא לא חש מחויב לה ולהפך. לא הגיעו למצב של קנאה רכושנית. בלי להזכיר זאת במילים חיו את הקלישאה של חיה ותן לחיות. אך בחצי השנה האחרונה הקשר התהדק. ישנה אצלו פעמיים, ולעתים שלוש וארבע פעמים בשבוע. במשך היום ניהלו תכתובות בוואטסאפ. המילים "אני אוהבת אותך", שהפריחה כלפיו, החלו להישמע בתדירות שנראתה לו רבה מדי. הרגשות שלו כלפיה נותרו די קרירים, אם כי מאוד העריך את חברותה ונהנה מחברתה.
מכיוון שהמפגשים ביניהם היו לרוב בשעות הערב, שניהם שתו אלכוהול, הרבו להתגלגל מצחוק ולהתבדח בנושאים הקשורים לתוכניות טלוויזיה ומגישיהן. התוודתה על כך שמעולם לא צברה שעות צפייה במסך הקטן כפי שעשתה זאת איתו. לא התמכרה כמוהו לשום סדרה טובה ומדוברת. היא בילתה את רוב שעות היום שלה במשרד, בזמן שהוא רבץ בביתו או בבתי קפה. הוא היה מובטל מרצון, את לחמו הוציא מכספים שירש מהוריו. כשהייתה חוזרת לדירתה הייתה ממשיכה לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות. בעניין הזה היו הפכים, היא מכורה לעבודה והוא מקדש את הבטלה.
לא פעם לבה נחמץ כשלא מיהר להחזיר לה הודעות (שניהם סולדים משיחות טלפוניות, חסידי הודעות וואטסאפ). היו לילות רבים שבהם חלקו מיטה בלי לקיים יחסים. היא לא הלינה על כך, היא כמעט לא הלינה על דבר, קיבלה אותו ללא תנאים, אך המרירות בתוכה הצטברה.
***
"הטעות" שעשתה, שבגינה החליט על הפרידה, הייתה די שכיחה בקרב בני זוג. היא גילתה בנייד שלו התכתבות עם אישה זרה. לראשונה החצינה את רגשות קנאתה, הביעה חשד כי את האישה הזאת הכיר בטינדר. הוא לא אהב שהיא חיטטה לו בוואטסאפ ובאה אליו בטענות.
"אני לא חיטטתי. הנייד שלך היה לידי כשהתקבלה ההודעה שלה".
"היא ידידה של אורי", טען בחוסר נחת ובחוסר סבלנות בולט.
אורי הוא חברו הקרוב, שאיתו הוא נוהג להיפגש אחת לשבוע בבר השכונתי.
"היא באה איתו בשבוע שעבר, היא ישבה איתנו, ניהלנו שיחה עמוקה ובסופה החלפנו טלפונים והבטחנו להיות בקשר. לא היה לי איתה שום דבר מעבר לזה, וגם לא יהיה... מוזר לי שאת פתאום כזאת חשדנית ורכושנית, זה לא מתאים לך, ולא מתאים למסגרת היחסים שלנו".
היא נשכה את שפתיה, ושמרה על שתיקה רועמת. היא לא האמינה לו, והוא חש בכך. הוא פתח את התכתובת עם האישה הזרה ונתן לה לקרוא חלקים מההודעות. עיניה יצאו מחוריהן כשבאחת מהודעותיו כתב שהוא מתגעגע אליה וישמח לנהל איתה שיחה בארבע עיניים. לצד הטקסט הוסיף אימוג'י נשיקה.
חשדותיה גברו. הוא ידע שטעה בכך שחשף אותה להתכתבות. הם מכירים זה את זה כמעט שנתיים, ושיח מסוג זה צץ ביניהם לראשונה. אצבעותיו החלו לרעוד. במקום לנסות להרגיעה הוא הוסיף שמן למדורתה. הרים מעט את קולו והטיח בה כי היא עברה את הגבול. לא יכול היה להכיל את מצוקתה. היא יצאה מדירתו, ובדרך לדירתה ייללה חרישית.
בעבודה היא לא הייתה מרוכזת. פעולות שלוקחות לה דקות מעטות גזלו ממנה שעה ארוכה. היא חלקה עם שותפתה במשרד את התקרית הלא נעימה שחוותה.
"מה יש לך איתו? למה את לא מסיימת את זה? ילדים הוא לא יביא לך, להתחתן איתך הוא לא יתחתן, הבן אדם לא עושה לך טוב".
ירדן מחתה דמעה שמנה. השותפה ליטפה את כתפה בניסיון לנחמה. השתיים יצאו להפסקת סיגריה.
ירדן הודתה כי עשרות פעמים חשבה על פרידה מיוסי, אך לא מצאה ועדיין לא מוצאת את האומץ לעשות זאת. התוודתה כי היא קשורה אליו יתר על המידה.
"אני יודעת שתמיד יש צד אחד שיותר אוהב מהשני, הרגש שלו חזק יותר, והוא הופך להיות תלותי. וזו בעצם אני בסיפור שלי עם יוסי".
היא שוב החלה להזיל דמעות. שותפתה עטפה אותה בחיבוק חם ומנחם, בכיה של ירדן התעצם. היא החליטה לקחת את תיקה מהמשרד וללכת הביתה, שם המשיכה את עבודתה.
***
בהתחלה הצליחה לעמוד בהבטחה שלה לעצמה ולא לשלוח לו מסרונים. קיוותה שהוא זה שיסמס לה וינסה לפייס אותה, אך זה לא קרה. יש לו לב של אבן, חשבה בלבה.
לבסוף שלחה לו מסרון, אבל הוא לא השיב. כעבור שלוש שעות שלחה לו עוד אחד, וגם עליו בחר שלא להגיב. "אתה לא עונה?", כתבה לו יותר מאוחר. גם על זה לא הגיב. החלה לדאוג לו, הגבר הזה שותה כל לילה ולא מעט, לעתים השתייה שלו סביב השעון, משעות הבוקר. אולי קרה לו משהו, חשדה.
בערב שבת שלחה לו מסר נוסף, שאלה אם הוא סועד עם משפחתו ואם הוא בסדר. רק למחרת הגיב, כתב לה לקונית: "אני בסדר. הייתי עם המשפחה. שבת טובה".
"אז אתה בסדר. בדיוק תהיתי אם אני אמורה להתחיל לדאוג או שאתה סתם מניאק?".
"זאת אומרת שנשאר מבחינתך רק המניאק?".
"לא יודעת אם זה דיכוטומי. איפשהו על הסקאלה. או שיש אופציה גימל?".
"לא מבין מהיכן הכעס", היתמם.
"אין כעס. רק יכולת לחסוך לנו את מסכת ההתחמקויות".
בשלב הזה, במקום שיודה שלא נהג כשורה ובאופן מכבד וייצא איכשהו בסדר מהתקרית, הלך וכתב: "לא נעימה לי הגישה הרכושנית שאת מפגינה לאחרונה. זה איים, מאיים ותמיד יאיים עלי. אני סוחב טראומות מהקטע הזה, והייתי בטוח שזה לא יגיע גם ממך".
"לא בטוחה שאני כל כך קולית. הלוואי שידעתי איך לעשות שלא יכאב כמו במקרה של הידידה... או איך לא לפתח רגשות כלפי האיש שאני ישנה איתו או להתאים אותם למצבי הרוח".
"נראה לי שכאן הסתיימו שידורינו. אם תרצי שיחת סיכום, ניתן לעשות זאת הערב", חתם שנתיים של קשר ולגם מכוסית הערק השלישית של אותם צהריים.