"איראן לא תפציץ את ישראל, היא תחנוק אותה מכל הצדדים"

ד"ר שלמה גבאי (74) הוא קרדיולוג ישראלי האחראי לשורת פטנטים בתחום רפואת הלב ובהם מסתמים ביולוגיים שאינם מצריכים נוגדי קרישה, אבל את עיקר זמנו בשנים האחרונות הוא מקדיש למחקר על ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל.

בספר שהוציא לאחרונה ("מדוד עד דוד לא קם כדוד") הוא מנתח בצורה דרמטית למדי את ההתפתחויות האחרונות באזור ומזהיר: איראן מתכננת לחנוק כלכלית את ישראל, מצרים וסעודיה באמצעות השתלטות על מיצרי באב אל־מנדב, שמפרידים בין אסיה לאפריקה. 

"כולם עסוקים בתוכניות של איראן להשיג פצצה גרעינית ולא מבינים שזה רק חלק מהתוכנית", אומר גבאי בשיחה טרנס־אטלנטית מביתו בניו יורק. "התוכנית האמיתית של האייטולות מטהרן היא להפוך את איראן לקוריאה הצפונית של המזרח התיכון. אם יש משהו שקוריאה הצפונית הוכיחה הוא שגם מעצמה כל־יכולה כמו ארה"ב, עם נשיא שאין לו גבולות כמו טראמפ, לא תתעסק עם מדינה שיש לה נשק גרעיני".

"נתניהו צודק חלקית. איראן לא תזרוק עלינו פצצה, כי היא יודעת שיש לנו את יכולת המכה השנייה וזה יחסל אותה בוודאות. רואים שהיא גם נמנעת מלפתוח חזית צבאית ישירה מולנו, כי היא יודעת שידנו על העליונה. עובדה שבפעם היחידה שהיא שיגרה לעברנו 60 טילים, שניים בלבד חדרו לשטחנו והופלו מיד. אז אופציה צבאית היא לא באמת אופציה מבחינתה. במקום לזרוק פצצה עלינו היא מתכננת משהו יותר מתוחכם והרבה יותר מסוכן. היא מתכננת כבר כמה שנים להשתלט על סוריה, וכעת היא הצליחה – במחיר לא פשוט מבחינתה. 

השלב הבא הוא ליצור רצף טריטוריאלי עד למצרי באב אל־מנדב. היא יודעת שהשתלטות על המצרים האלה היא הכרזת מלחמה, לכן היא תעשה את זה רק ברגע שתהיה לה פצצה גרעינית ואת זה כבר ממשל אובמה הבטיח לה. כך או אחרת, בתוך עשור לכל היותר תהיה לאיראן פצצה, אלא אם בשנתיים הקרובות תיווצר הקואליציה של שלוש המדינות שמאוימות באופן ישיר על ידי איראן: ישראל, מצרים וסעודיה. רק קואליציה כזו מסוגלת לתקוף את מתקני הגרעין של איראן".

"לצורך התקיפה ישראל לא זקוקה לסיוע צבאי של ארה"ב, רק לאישורה לפעול. כבר כיום יש לישראל יכולות תקיפה שאין לאף מדינה בעולם, פרט לארה"ב. יש לנו את ה35־F ליטנינג. זה מטוס החמקן המתקדם בעולם שפותח עם האמריקאים, והוא יודע לחדור כל בונקר".

לדברי ד"ר גבאי, אם ישראל חפצה חיים המתקפה הזו בלתי נמנעת. לשאלה מתי תתרחש התקיפה הזו הוא מספק שתי אפשרויות. "אם בבחירות לקונגרס האמריקאי שייערכו בנובמבר יהיה לרפובליקנים רוב, אז יש סיכוי טוב שטראמפ ייבחר לכהונה שנייה. אם זה יקרה, אז התקיפה תתרחש בשנה הראשונה של הקדנציה השנייה. אם בירושלים יגיעו למסקנה שטראמפ לא ייבחר שוב או שלא יסיים את הקדנציה בגלל עניינים משפטיים, התקיפה תתרחש בשנתיים הקרובות. ברור לכל שלישראל לא יהיה שותף נוח יותר בבית הלבן מאשר הנשיא טראמפ, ואם התקיפה לא תתרחש כשהוא בשלטון – אז חלון ההזדמנויות עלול להיסגר ואז ישראל תהיה בצרות צרורות. היינו לפני 40 שנה על סף חורבן הבית. נדמה לי שהלקח ההוא הופנם היטב לדורות".

כשד"ר גבאי מדבר על חורבן הבית הוא מתכוון למלחמת יום כיפור שתפסה את ישראל בהפתעה גמורה. "אני הייתי קצין שריון צעיר במלחמת ששת הימים ופגשתי את רוב בני המחזור של הקורס שלי ב־1964. ביום כיפור כבר לא פגשתי אף חבר, כי רובם ככולם נפלו בקרב, ועל כך לא אסלח לגולדה. המלחמה פרצה כתוצאה מכך שגולדה פעלה בניגוד לעקרונותיו של בן־גוריון: הנהגת עיקרון ה'ממלכתיות' או הצבת האינטרס של המדינה מעל לכל אינטרס מדיני, פוליטי או מפלגתי".

"שבועיים לפני המלחמה מנחם בגין התריע שצריך להתחמש וגולדה זלזלה בו. אחרי שנפתחו התיקים מהארכיון התברר שגולדה ידעה על הכוונה לפתוח במלחמה, אבל מכיוון שהבחירות היו אמורות להתקיים שבועיים אחרי פרוץ המלחמה היא רצתה לשדר ביטחון לאזרחים, ולכן ביטלה את כל ההערכות של ראשי הצבא. הרי ברור שאם היינו מציבים תותחים על התעלה כפי שדרשו בצבא המתקפה המצרית הייתה נבלמת, אבל בגלל הגאווה הפסדנו במלחמה וספגנו אבידות רבות. במו עיני ראיתי חיילים מתפוצצים ונקרעים לרסיסים. דיברתי עם רופאים בבית החולים והם היו בהלם. אחד הרופאים אמר לי: 'שלמה, כל הגופות מפויחות. לא היה להם סיכוי מול עוצמת האש'. אתה מבין? טנקים שלמים התאדו מההפצצות והכל בגלל שיקולי אגו ופוליטיקה. הדעת לא סובלת את זה".

לדבריו, אם זה היה תלוי בו, הוא היה מוחק את כל מפעל ההנצחה של גולדה מאיר ומשה דיין. "השניים האלה הביאו עלינו את האסון הכי גדול שידענו. והכי נורא הוא שהם ניסו להפיל את האשמה על דדו, שהוא היחיד שפעל נכון והציל את המדינה. חייבים לתקן את העוול שנעשה לו, ועל כל רחוב ובית ספר שקראו על שם גולדה צריך למחוק את השם שלה ולרשום את השם שלו. זה המינימום שאנחנו חייבים לו". 

בספר של ד"ר גבאי עולה דמותו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן־גוריון, כמי שהתווה את המצפן המוסרי של השלטון לדורות. "בן־גוריון הכריז כי השלום עם הערבים חשוב בדיוק כמו קיומה של מדינה יהודית, אולם שוב ושוב אנחנו עדים לכך שמדינת ישראל מחמיצה הזדמנויות היסטוריות לעשות שלום עם השכנים", אומר גבאי.

לדבריו, "לראשונה יש לישראל בעלי ברית רבים. ראשית, יש לישראל הסכם שלום עם מצרים, שהיא מדינה סונית. נראה כי נשיא מצרים מבין היטב שהטרור רק פוגע בכלכלת מדינתו, ולכן כל החלטותיו מכוונות לשיפור מצבה העתידי של מצרים ולמניעת הידרדרותה. שנית, ירדן הייתה מאז ומתמיד בעלת ברית סמויה של ישראל. שלישית, הדוקטרינה של אובמה בדבר תמיכה באיראנים הביאה לברית בלתי צפויה בין ערב הסעודית, ירדן, מצרים ומדינות המפרץ לבין ישראל, כדי למנוע מאיראן השגת פצצה גרעינית. הברית בין ערב הסעודית, ירדן, מצרים ומדינות המפרץ לבין ישראל עשויה להביא שלום אמיתי במזה"ת ולהפוך את האזור לכוח כלכלי, במיוחד אם טורקיה תצטרף אליו, ואולי יבוא יום שגם סוריה תצטרף". 

גבאי מדגיש: "ניתן להשיג זאת רק אם האמריקאים, האירופים והרוסים יניחו למזרח התיכון. ברית מסוג זה יכולה גם להתגבר על עושי הצרות הפלסטינים שרוצים להשמיד את המדינה היהודית, במקום רק לקדם את הפלסטינים ולאלץ אותם לוותר על העמדה של הכל או לא כלום". 

כדי להגביר את הסיכויים לשלום דוחק גבאי במנהיגי המדינה לפעול לאלתר לקידום חוקה. "בדיוק כמו במקרה של צרפת לפני שובו של שארל דה גול לשלטון, יש בישראל יותר מדי מפלגות פוליטיות, והדבר פוגע מאוד בממשלה ובהתנהלותה. אם יהיה בישראל משטר נשיאותי והמשילות תהיה בידי הנשיא, המפלגות יתאחדו כדי למנף את כוחן, ומפלגות קטנות לא יוכלו יותר לכפות על מפלגות אחרות ויתורים בשל אינטרסים מיוחדים. זאת ועוד, חובה להפריד דת ומדינה. החוקה חיונית כדי להבטיח זכויות שוות לכל האזרחים ומחויבות הדדית של יהודים וערבים".