"ב־1964 מרגרט קין הייתה אחת הציירות החיות המפורסמות ביותר במדינה", נכתב לאחרונה ב"ניו יורק טיימס", "רק שאף אחד לא ידע את זה". ציוריה המלנכוליים והכל כך מזוהים של קין, שרואים בהם ילדים וילדות עם עיניים גדולות, קישטו סלונים ברחבי אמריקה והיו סופר־פופולריים בשנות ה־60. אפשר לומר שהם היו "הילד הבוכה" של אמריקה. רק שהציירת לא קיבלה קרדיט על עבודתה, אלא רק שנים מאוחר יותר.
מכיוון שהיא חתמה על הציורים רק בשם משפחתה, יכול היה בעלה הדומיננטי, השרלטן והמניפולטור וולטר קין, לטעון שהוא צייר את הציורים הללו ולקחת לעצמו את התהילה. בזכות הבמאי טים ברטון, והשחקנית איימי אדמס, המגלמת את מרגרט בסרטו הביוגרפי החדש של ברטון "עיניים גדולות" (בלי קשר לאורי זוהר), זוכה הציירת סוף־סוף לצדק ההיסטורי שנגזל ממנה במשך שנים. וולטר קין (אותו מגלם כריסטוף וולץ) מת כמעט חסר כל בשנת 2000 אחרי שאשתו לשעבר מצאה את האומץ לתבוע אותו. מרגרט קין היום בת 87 ושמחה לראות שסיפורה סוף־סוף יוצא לאור.
יחס אמביוולנטי
כבר שנים שברטון אוסף ציורים של מרגרט קין, שנחשבו טרנד חולף (ואז חוזר) של התרבות הפופולרית ותו לא. "הם היו מעניינים בעיני כי הם היו מטרידים", הוא סיפר, "זה כאילו: 'למה יש לך תמונה של ילד בוכה על הקיר?'" הוא גם היה יכול בקלות להזדהות עם היחס האמביוולנטי שציוריה של קין קיבלו. "חלק מהאנשים אהבו אותם וחלק מהאנשים שנאו אותם", הוא אמר, "וזה משהו שחוויתי בעצמי".
מתוך "עיניים גדולות". צילום: יח"צ
בהזדמנות אחרת סיפר בהרחבה על היחס האמביוולנטי שסרטיו קיבלו למן היום הראשון: "סרטים כמו 'ההרפתקה הגדולה של פי. וי. הרמן' ו'ביטלג'וס' זכו לביקורות איומות. אחרי כמה שנים אנשים החלו להגיד שאלו הסרטים הכי טובים שעשיתי, שזה מפחיד, כי אז אני באמת בצרות", סיפר בראיון ל"הוליווד ריפורטר". "'באטמן' לא התקבל כל כך טוב על ידי הביקורת, רק על ידי הציבור. אחר כך היו לי סרטים שקיבלו ביקורות טובות, אבל לא היו רווחיים, וסרטים שקיבלו ביקורות איומות, אבל היו מאוד רווחיים, אז מעולם לא הייתה איזושהי עקביות באיך שהסרטים שלי מתקבלים".
"'באטמן' נחשב בזמנו לאפל מדי, והיום זה כמעט כמו קומדיה קלילה לעומת סרטים אחרים. אתה לוקח את זה באופן אישי, אבל קשה לקחת את זה באופן יותר מדי אישי בגלל כל האלמנטים הסותרים שנכנסים למשוואה. 'הסיוט שלפני חג המולד' לא התקבל כל כך טוב בהתחלה ובמשך השנים הוא התקבל טוב יותר. זה תמיד היה מוזר וקשה להבין את זה ברמה הגיונית".