מחווה לג'ק קלייטון: הקולנוען האנגלי ששינה את הקולנוע האמריקאי

אם כך, מה הפלא שלאורך הקריירה הלגמרי לא קצרה שלו הוא הספיק לביים רק שבעה סרטים באורך מלא? שישה מתוכם, כמה מלבב, יוק¬רנו במהלך השבוע הקרוב בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים.
 

הרטרוספקטיבה לסרטי קלייטון, שמתחילה הערב, תחשוף בפני הקהל הישראלי קולנוען אנגלי נדיר באיכויותיו, שגם אם לא הרבה לפזר סרטים, הותיר חותם של ממש בתולדות הקולנוע האירופי.

זה התחיל עם הפצצה שאותה הטיל בסרט הביכורים שלו, ״מקום בצמרת״ (1959), שגולל  מעשה בגבר צעיר ושאפתן, המתנדב לשמש כפודל השעשועים של אישה מבוגרת ועשירה, שמיטתה הופכת עבורו למקפצה לשיפור מעמדו החברתי. סרט יסוד זה - שהעניק לסימון סיניורה הצרפתייה את פרס האוסקר - סימל ביחד עם ״לה דולצ׳ה ויטה״ של פדריקו פליני, שהופק במקביל לו, את ראשיתו של הקולנוע המודרני, ששינה לגמרי את מערך הכוחות בין שש האמנויות הישנות לבין כלי הביטוי הפילמאי הטרי מהן.
 

אך היה זה דווקא סרטו השני של קלייטון, ״התמימים״ (1961), שהפך אותו למושא פולחני אצל צרכני קו¬לנוע כבדים. סרט אימה זה (עם דבורה קר בתפקיד הראשי) הוא אחד מעשרות 
 

העיבודים ל״סיבוב הבורג״, ספרו של הנרי ג׳יימס (שתורגם לעברית תחת השמות ״טבעת החנק״ ו״פיתול כפול״), ובוודאי העיבוד המושלם ביותר, שה־ גימור שלו מזכיר את הפרפקציוניזם הפילמאי בנוסח סטנלי קובריק. אף על פי שחלפו 50 וכמה שנים מאז הפקתו, לא נפגמה השלמות החזותית שלו, פרי שיתוף פעולה עם הצלם הגדול פרדי פרנסיס.
 

למרבה המזל הגיעו לארץ גם עו־ תקים של שניים מסרטי קלייטון שלא הוקרנו ולא שודרו כאן כבר עשרות שנים. מדובר בדרמה הנ־ שית ״אכלן הדלעת״ (1964) על פי תסריט של הרולד פינטר הצעיר, ובסרט האימה ״בית אמנו״ (1967) 
 

עם דירק בוגרד הנהדר. סרטים אלה, ממש כמו כל עבודותיו של קלייטון, מתבססים על ספרים, וית־ רונם הגדול הוא שהקולנוען הקפדן והדייקן השכיל להשתמש בטקסט הכתוב רק כנקודת מוצא לעיבוד חזותי.
 

התקלה הכבדה של קלייטון אירעה ב־1974, כאשר העיבוד שלו ל״גטסבי הגדול״ מאת סקוט פיצג׳רלד (עם מיה פארו ורוברט רדפורד) נקטל על ידי הביקורת העולמית, והפיל על קלייטון אלם יצירתי של תשע שנים. קלייטון, שהלך לעולמו ב־1995, היה נשוי במשך עשרות שנים לחיה הררית, שחקנית הקולנוע ילידת חיפה, שאף כתבה את התסריט ל״בית אמנו״. •