בסוף השבוע החולף שחררה הנהלת פסטיבל קאן שמות של תשעה סרטים נוספים, החותמים סופית את רשימת המשתתפים במסגרות הרשמיות של האירוע החשוב, שיזנק לדרכו בעוד שבועיים.

בין התשעה מצויים כמה סרטים צרפתים, אחד מתאילנד, אחד מהפיליפינים וגם יפני אחד. אפילו הסרט "כבש" שביים יארד זלקה, ישתלב השנה במסגרת הקרויה "מבט מסוים", ויהיה בכך לסרט הראשון אי פעם מתוצרת אתיופיה שהתקבל להקרנה בקאן. 
 
למרבה הצער, סרטיהם החדשים של מיכאל האנקה האוסטרי וטרנס דיוויס הבריטי, שאתרי הבאזז הימרו כי הם אלה שיובילו את התחרות, כלל לא יגיעו לפסטיבל, משום שעבודות הגימור עליהם טרם הסתיימו.
 
עוד קודם לשמות תשעת הסרטים האחרונים ברשימה, התפרסמה גם זהות הסרטים שיוקרנו במסגרות המקבילות לתחרויות הרשמיות - 17 סרטים במסגרת "שבועיים של הבמאים" ו-13 נוספים ב"שבוע הביקורת". ובכל 39 הסרטים הללו (שהצטרפו לרשימה הראשונה, בת 43 שמות, שפורסמו כבר לפני כשבועיים) לא נמצא ולו סרט אחד נוסף מתוצרת הארץ. 
 

כך קורה שבמקום חמישה סרטים עלילתיים "הגננת", "את לי לילה", "גט", "בורג", "הרחק מהיעדרו" (בצירוף סרט תעודה אחד על אודות הצמד גולן-גלובוס), שייצגו אשתקד את התעשייה הישראלית בפסטיבל, ייחשפו בקאן השנה רק אחד וחצי סרטים מתוצרת מקומית – "היורד למעלה" של אלעד קידן עם איתי טיראן בתפקיד הראשי, וכן "סיפור על אהבה וחושך" של נטלי פורטמן, סרט שהוא הפקה אמריקנית במימון חלקי מישראל.
 
אמנם מההיבט הסטטיסטי מדובר בנסיגה ברורה, אבל נמצאה מי שתכפר על כך, ובגדול. בתמורה להפחתה המשמעותית בייצוג הישראלי על הבד, יקבל הפסטיבל פיצוי רציני בדמותה של פיגורה מובילה אחרת – השחקנית/במאית רונית אלקבץ שתשב בראש צוות השיפוט של "שבוע הביקורת", שיכלול לבד ממנה גם במאית נוספת מצרפת, שני מבקרים מהולנד וקנדה, וכן את הצלם הבריטי פיטר סושיצקי ("האימפריה מכה שנית", "היסטוריה של אלימות").