קורא דרור: הכירו את כוכב הילדים שעובר למסך הגדול

מבחר יצירות מאוסף האמנות הישראלית של המוזיאון מודפסים על חולצת הטי המוכרת בשלל דגמים לאוהבי אמנות ויצירתיות, פרי עיצובם של מעצבי קסטרו. בין האמנים הישראלים שעבודותיהם נבחרו לקשט את החולצות: מיכל רובנר, דוד טרטקובר, אורי גרשט, ג'ניפר בר לב, מנשה קדישמן, רפי לביא, יגאל תומרקין ועוד.

בנוסף, בימי חמישי בחודש אוגוסט יפתח המוזיאון את שעריו חינם לקהל הרחב, לערבי "חמישי ב־T" (24:00־21:00) להפנינג של אמנות ואופנה, סיורים מודרכים ועוד.

אז נכון, מדובר בפרויקט מסחרי, אבל לפחות הוא מנגיש את האמנות לדור הצעיר, שיש מצב שלא תתפסו אותו במוזיאון. מי שמוביל את הקמפיין, יחד עם הדוגמנית לירז דרור הוא הפרזנטור של קסטרו, עומר דרור, מי שעומד לגלם את מייק ברנט בסרט. 

את הקריירה שלו התחיל דרור בן ה־21 בסדרה "אליפים" כבר בגיל 17. "צמד הסוכנות האהובות שלי (שרית מאירי ולורנס אלקלעי - ר"פ) קידמו אותי לאודישן בזמן המתאים, ועם עבודת הכנה טובה הצלחתי לקבל את התפקיד", הוא מספר על ההתחלה. 

נראה שאתה מכוון לילדים: "גאליס", "מועדון החנונים", פסטיגל. זה מה שמציעים לך, או שאתה מתחבר לגילים האלה?

"באופן טבעי אני נמצא גם בעולם הילדים. אני צעיר ועדיין בגיל שילדים יכולים להתחבר ולהזדהות איתו. מגיעות הצעות מגוונות, ובלי קשר לגיל הן נבחנות על פי התוכן, ובעיקר גם הזמינות והמחויבויות הנוספות שלי".

אתה עומד לשחק את מייק ברנט בסרט, המסתמן כתפקיד הרבה יותר רציני ומשמעותי מכל מה שעשית עד היום. הצלחת להתחבר לדמותו החידתית־אובדנית של ברנט ז"ל?

"העבודה על הדמות של מייק ברנט רצינית ועמוקה: היכרות עם הסיפור, לימוד צרפתית, פיתוח קול ועבודה על הביוגרפיה שלו הם רק חלק מהאתגרים שניצבים בפני. אני עובד על מציאת נקודות החיבור לדמותו של מייק ברנט".

"מדהים! מפרה, מלמד, מקצועי. עולם ומלואו".

מצד אחד תפקיד בסרט רציני, מצד אחר מתפרנס כדוגמן ופרזנטור. 

"אני מתפרנס בגאווה מעצם היותי שחקן, ומעצם היותי פרזנטור של חברת האופנה המובילה בישראל. זה כבוד גדול. הכיוון הוא ברור: להמשיך להתפתח כשחקן, ולהשתתף בפרויקטים מעניינים. כמו כן, להמשיך לפתח את קריירת הדוגמנות שלי, ולהמשיך ולהצליח גם בה".

נולדת בארצות הברית, מה שאומר שיש לך דרכון אמריקאי ונקודת זינוק די טובה שם. חשבת על רילוקיישן?

"אני בהחלט חושב על עבודה גם בחו"ל, ומטפח את הכיוון. רילוקייישן עוד לא על הפרק כרגע, אבל הכל אפשרי. מי יודע".

לא מזמן אמרת שקשה לך עם החשיפה, עם הפפרצי. הצלחת קצת להשתחרר וליהנות מזה, או שאתה מתגעגע לימיך כאנונימי?

"אני תמיד משוחרר ונהנה מכל דבר, גם כשקשה לי עם הפפרצי. לומדים לחיות עם ההצלחה, זה חלק מהעניין. יש ימים שאני מתגעגע לאנונימיות שהייתה לפני שהכל התחיל, אבל עדיין קם כל בוקר ואומר תודה על מה שיש".
 

"כמו שהייתי מאחל לכל חבר או חברה אחרים – שיהיה בהצלחה".