“אנחנו החברים שלכם”, ארה”ב 2015. שני כוכבים
נראה כי למרות כל מה שנאמר עליו, הקהל האמריקאי לא מטומטם כל כך כפי שמפיקי הוליווד סבורים שהוא. העובדה ש”אנחנו החברים שלכם” מחזיק בשיא עולמי ייחודי היא ההוכחה הכי טובה לכך. בסוף השבוע הראשון שבו הוקרן סרט זה בארצות הברית, הוא גרף סכום צנוע של 1.8 מיליון דולר בלבד. זוהי ההכנסה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם לסרט הוליוודי שיצא לאקרנים בהפצה מסחרית נרחבת של יותר מ־2,000 בתי קולנוע ברחבי ארצות הברית. נוכח איכות המוצר עצמו, קשה שלא לקבל את הפסיקה החד־משמעית של הקהל, שהפעם הצביע בצדק ברגליו.
העלילה: די־ג’יי צעיר מהשוליים של לוס אנג’לס מנסה לפרוץ קדימה באמצעות אותו טרק אולטימטיבי אחד ויחיד, שיעשה עבורו את העבודה השחורה בזירת המועדונים. בדרך מקרה, בהפסקת ג’וינט אחת, הוא פוגש בדי־ג’יי קשיש המתנדב להפוך למנטור המוזיקלי שלו, ולהוליך אותו באופן מושכל אל אותו טרק נכסף. לבד מהקריירה הענפה שלו, אותו קשיש (כמעט בן 40, שומו שמיים) מתהדר גם בעוזרת צעירה במיוחד (אמילי רטאייקאוסקי), שאינה מגבילה את פעילותה עמו רק לשעות המשרד. כל צופה בן יומו מבין שהגברת הזאת תהווה חיש מהר מקור צרות מדמם במערכת היחסים אב־בן, הנבנית על הבד בין הצעיר השאפתן בגילומו של זאק אפרון ובין הקשיש המופלג, שאותו מגלם ווס בנטלי.
מקס ג’וזף, שזו לו עבודת הביכורים הקולנועית, פעל עד כה בתחום הפרסומות ובהפקה לערוץ MTV. הרבה השראה הוא לא מביא עמו לזירת הצילומים של “אנחנו החברים שלכם”, וניכר שגם נושא הדרכת השחקנים לא ממש חזק אצלו. אולי זו הסיבה שהוא משתדל להדביק לסרט ההתבגרות השגרתי הזה כמה היבטים חברתיים המאפיינים את אזור לוס אנג’לס רבתי, שבו מתחוללת העלילה.
הפערים בין הזוהר ההוליוודי, שאליו מכוון הדי־ג’יי הצעיר, לבין החיים האפרוריים בעמק סן פרננדו, השוכן מעבר לגבעות הוליווד, הם הבסיס לכאילו־דרמה הזאת. הפערים החברתיים־כלכליים הללו מקבלים משנה תוקף כאשר הצעיר, העובד למחייתו במשרד של כריש נדל”ן, נזעק לטובתה של אם חד־הורית, שהבוס שלו חומס את ביתה. עם כל הכבוד לעיבוי הסוציאליסטי שג’וזף מעניק לסרט הנעורים, זה ממש לא נדבק טוב.
מובן מאליו שלסרט מוצמד פסקול המדגים את מגוון האפשרויות של המוזיקה האלקטרונית העכשווית מהדאנס ועד ההאוס. בהיעדר כל ידע, גישה, אוזניים תואמות או אוזניות מקצועיות, לא תצורף כאן הערכה של פן יצירתי זה בהפקת הסרט.