סנופי שב הביתה: צ'ארלי בראון והכלבלב הלבן חוזרים בסרט חדש

אצלנו עולה הסרט בדיבוב לעברית בלבד, מה שאומר שהוא פונה באופן בלעדי לילדים, והילדים שיילכו לראות אותו, בארץ ובעולם, בטח בכלל לא יודעים שסנופי וחבריו בערך בגיל של סבא וסבתא שלהם, ושמעלליהם בכלל נולדו בתור טור קומיקס למבוגרים, שפורסם במשך 50 שנה, מ–2 באוקטובר 1950 ועד ליום אחרי מותו של שולץ, שכתב ואייר אותו, ב–13 בפברואר 2000. “פינאטס" הה סנסציה כלל עולמית - הוא נתן פנים וקול לאנדרדוג הנצחי, בדמותו של צ'ארלי בראון, ושינה את ההומור והתרבות הפופולרית לנצח.

מתוך "פינאטס, הסרט". צילום: יח"צ

עם שילוב של ביקורת חברתית, שנינות, סרקזם בריא והמון נשמה, וכמובן איורים מקסימים שאי אפשר לעמוד בפניהם, “פינאטס" נהיה להיט. ב־50 שנותיו פורסם הקומיקס ב–2,600 עיתונים, שנקראו על ידי כ–350 מיליון קוראים בכ–75 מדינות, ותורגם לכ–40 שפות. בסך הכל אייר, צבע וכתב שולץ 17,897 רצועות של “פינאטס". דמויותיהם של סנופי, צ'ארלי בראון והחבורה הודפסו על בגדים, תיקים, גרביים, מצעים, כריות, מנורות לילה, תחפושות, מדבקות, כלי אוכל, מגנטים, מגבות, מזוודות, תכשיטים, ספלים, מברשות שיניים, שעונים, מכונות גלידה, מוצרי אלקטרוניקה, כלי כתיבה, ממתקים, חיתולים, מטריות, תחתונים, פלאפונים, מטוסים (בחיי!), כוסות שוט וכל דבר אחר שניתן להעלות על הדעת.
 

רצועת הקומיקס הראשונה של “פינאטס" - רצועה יומית שאורכה בסך הכל ארבעה חלונות - פורסמה בסינדיקציה בשבעה עיתונים ברחבי ארצות הברית. ברצועה הראשונה רואים את צ'ארלי בראון - קצת יותר עליז, קצת יותר תמים וקצת פחות חבוט ולמוד ניסיון ממה שאנחנו מכירים אותו - עובר ליד שני ילדים אחרים. כשהוא מתקרב אליהם אחד הילדים משבח ומהלל אותו. אחרי שצ'ארלי בראון עובר אותם ומתרחק, הילד אומר: “איך אני שונא אותו". 
 

אבל גם אם הוא היה שומע מה הילד אמר זה לא היה שובר אותו. צ'ארלי בראון הוא אומנם לוזר, אבל גם סוג של מנהיג. הוא נע בין אכזבה לאופטימיות אינסופית, ואחרי כל כישלון תמיד מוכן למערכה הבאה. גם אם העץ בלע לו את העפיפון בפעם המיליון, גם אם הוא שוב הפסיד בבייסבול, וגם אם הייעוץ הפסיכולוגי הבוטה וחסר הרגישות של לוסי שוב הציב מולו מראה אכזרית והוכיח לו כמה מצבו באמת עגום. “תמיד קוראים לצ'ארלי בראון לוזר", אומר קרייג שולץ, בנו של יוצר “פינאטס", ואחד מתסריטאי ומפיקי הסרט החדש. “אבל בעצם צ'ארלי בראון הוא ווינר, כי הוא לעולם לא מוותר. כולנו מפסידים בחיים הרבה יותר ממה שאנחנו מנצחים, ומי יכול ללמד אותנו את זה טוב יותר מצ'ארלי בראון?".
 

על אף שסנופי הוא הדמות המוכרת והפופולרית ביותר של “פינאטס", הוא לא היה שם מההתחלה. למעשה כלבו של צ'ארלי בראון הצטרף לחבורה רק ביום השלישי לפרסום הקומיקס, ומרבית כוכבי הסדרה כפי שאנחנו מכירים אותה נהגו בהמשך. ליינוס, החבר הכי טוב של צ'ארלי בראון, פילוסוף ותיאולוג קטן האוחז באובססיביות בשמיכי שלו, ואחותו הגדולה, לוסי השתלטנית והעצבנית, הצטרפו לחבורה רק כעבור שנתיים. סאלי, אחותו הקטנה של צ'ארלי בראון, הגיעה רק כעבור תשע שנים. דמותו של וודסטוק, הציפור הצהובה והחבר הכי טוב של סנופי, נולדה רק במחצית השנייה של שנות ה־60 וקיבלה את שמה ב–1970. צ'ארלס מ. שולץ הודה בראיון שקרא לוודסטוק על שם פסטיבל הרוק, שבפוסטר שלו ראו ציפור עומדת על צוואר של גיטרה.

צ'רלי בראון, סנופי והחבורה כולה. צילום: יח"צ

חבורת “פינאטס" כללה גם דמויות מפתיעות שלא השתלבו באופן מובן מאליו בעולם הילדים האמריקאים של התקופה כפי שהשתקף בתרבות המיינסטרים. אחד מהם הוא פרנקלין, הילד השחור, שהצטרף לחבורה לראשונה ב–1968, אחרי שרצח מרטין לותר קינג גרם למורה לבנה מלוס אנג'לס לכתוב מכתב לשולץ - שהיה יוצר הקומיקס הכי מצליח בשעתו -  ולבקש ממנו להוסיף דמות שחורה ל"פינאטס". זה לא היה מהלך קל, והוא נעשה בזהירות רבה - פרנקלין לא היה דמות מעניינת במיוחד ולא היו לו קווי אופי ייחודיים או מוזריות מיוחדות, כמו למרבית הדמויות בסדרה, כדי שלא לפגוע חלילה באף אחד. אבל גם אם הכנסת ילד שחור לקומיקס נעשתה בהיסוס ובזהירות יתר, הולדתו של פרנקלין הייתה צעד גדול לעבר אינטגרציה גזעית בעולם הקומיקס. ולא רק ילד שחור שמשחק עם הילדים הלבנים היה מהפכני לטור קומיקס בזמנו, אלא גם ילדה חובבת ספורט שלא לובשת שמלות. עוד דמות חלוצית הייתה הטום–בוי פפרמינט פאטי שהצטרפה לחבורה באמצע שנות ה־60. 

ועתה, ביום ההולדת ה–65 של “פינאטס", עולה לאקרנים הסרט החדש, בהפקת אולפני בלו סקיי ובהפקת פוקס. “פינאטס - הסרט" הוא לא הסרט הראשון של “פינאטס", אבל הפעם האחרונה שיצא סרט באורך מלא של החבורה הייתה לפני לא פחות מ–35 שנה. עד כה יצאו ארבעה פיצ'רים של “פינאטס". הראשון, “A Boy Named Charlie Brown", יצא ב–1969, והיה אירוע מרגש במיוחד, שאפילו הניב מועמדות לאוסקר על המוזיקה (אך הפסיד ל"Let it Be" של הביטלס). בנוסף לארבעה סרטים באורך מלא, יצאו גם 45 סרטי טלוויזיה, החל בספיישל הכריסמס המוזיקלי של 1965, שרבים מהם הפכו לקלאסיקות, וגם סדרות, מיוזיקלס בימתיים, משחקי וידיאו ופרסומות.
 

אבל הפעם זה שונה. הפעם זה בתלת ממד ועם תקציב של 99 מיליון דולר. בתור הורים נוסטלגיקנים וטרחנים חסרי תקנה אנחנו כמובן בזים לגרסאות החדשות של הדמויות שאהבנו בנעורינו. אחרי שהצליחו לקלקל לנו את הדרדסים ואת גארפילד בגרסאות תלת ממד מבעיתות, סרט תלת ממד של “פינאטס" הוא כמובן רעיון מפחיד. אבל אם לשפוט על פי הביקורות באמריקה, כנראה שבאמת אין סיבה לפחד. ראשית, הביקורות בעיתונות האמריקאית נכתבו על ידי מבקרי קולנוע שמודעים היטב להתקף החרדה הקטן שפקד דור שלם כשהוא שמע שעובדים על סרט אנימציה ממוחשבת של “פינאטס", והם לא לקחו את החרדה הזאת בקלות. להפך. “'פינאטס - הסרט' הוא בעת ובעונה אחת הניסוי המקסים וגם הנועז ביותר שאי פעם נעשה בגנטיקה אנושית", כתב מבקר ה"ניו יורק טיימס".

האיורים המקוריים של "פינאטס". צילום: יח"צ

ואחרי שהמבקרים הבהירו שהם מודעים היטב, ואף שותפים כמובן, לחששות הכבדים מפני הסרט הזה, הם היללו אותו. ממש כך. “אם הרעיון של גרסת תלת ממד באנימציה ממוחשבת של חבורת פינאטס גורם לך להיאנח ‘good grief' לפסיכולוג בחמישה סנט שלך, אל חשש", כתב מבקר ה"וושינגטון פוסט". “בעוד שפע של אוצרות ילדות אחרים עובדו באופן אכזרי למסך הגדול, ‘פינאטס - הסרט' הוא מתנה קטנה ומתוקה למעריצי הקומיקס הוותיק". הוא טוען שהסרט נאמן לרוח המקורית ושבכל מה שנוגע לסיפור ולדמויות, לא נעשה שום ניסיון למודרניזציה: ליינוס עדיין אוחז בשמיכי ולא באייפד, כולם עדיין משתמשים בטלפון חוגה, ולוסי עדיין גובה רק חמישה סנט עבור ייעוץ נפשי. וגם מבקרים אחרים מהללים את השילוב בין התלת ממד העדכני לבין הסיפור האולדסקולי ומבטיחים שגם חובבי “פינאטס" השמרנים וקפוצי התחת ביותר לא יתאכזבו. על פי המבקר של “Variety", האתגר הכי גדול שעמד בפני הבמאי סטיב מרטינו בבואו לעבד מחדש את “פינאטס" היה פשוט לא להרוס את המקור. ואם תשאלו אותו, הוא עמד במשימה בגבורה. 

להקשיב למשפחה
 

הפרויקט נולד לפני שבע שנים כשאנימטור של חברת פוקס פנה לקרייג שולץ, בנו של צ'ארלס מ. שולץ, עם רצון להפיק סרט אנימציה ממוחשבת של “פינאטס". מאז מותו של היוצר המקורי בשנת 2000 המשפחה שלו כמובן הוצפה בבקשות כאלה, ועד כה כולן נענו בשלילה מתוך חשש שסרט לא מוצלח יכתים את המורשת של שולץ. ובכל זאת, המשפחה הסכימה לראות סרטון אנימציה ממוחשבת קצר עם הדמויות של פינאטס שיצרה חברת בלו סקיי - חברת בת של פוקס המשמשת כמחלקת ההנפשה שלה, שיצרה עד כה סרטים כמו סדרת “עידן הקרח", “רובוטס" ו"ריו". “המשפחה ממש לא אהבה את זה", סיפר קרייג שולץ. “הם חשבו שהאנימציה איומה ושסנופי ממש לא בסדר". אבל קרייג התרשם מהעיצוב של הרקעים - השלג, הקרח, העצים והעננים. “ראיתי כמה יפה זה יכול להיות אם הם יעשו את הדמויות כמו שצריך", הוא סיפר. 
 

באותה תקופה עבד קרייג שולץ על סרט טלוויזיה של "פינאטס", אבל אחרי שהוא הראה את התסריט לבנו, בריאן שולץ, ולשותפו לכתיבה של בנו, קורנליוס אוליאנו, השלושה החליטו להפוך את התסריט לפיצ'ר. אחרי שקיבלו את ברכת יתר האחראים על העיזבון של שולץ במשפחה הם פנו ישירות לפוקס ולאולפני בלו סקיי, וביקשו לעבוד עם הבמאי סטיב מרטינו, אחד משני במאי “הורטון שומע מישהו", סרט האנימציה הממוחשבת שיצא ב–2008 על פי ספר באותו שם של ד"ר סוס. קרייג שולץ התרשם מכך שהסרט ההוא היה נאמן למותג של ד"ר סוס וקיווה שמרטינו יוכל להביא את האיכות הזאת גם לסרט שלהם. ועדיין התעקש קרייג שולץ להיות בעל המילה האחרונה במהלך הפרויקט, ובנוסף להיותם התסריטאים של הסרט, הוא ובנו בריאן הצטרפו גם לרשימת מפיקיו. “הרגשנו שמישהו צריך להיות השוער בסרט הזה", אמר קרייג. “רצינו להיות נאמנים למורשת של אבא שלי. אמרו לנו שחייבים דיבוב של סלבריטאים, שחייבים מוזיקת היפ הופ, שחייבים את כל הדברים האלה כדי לדבר לדור החדש, אבל אנחנו המשכנו להילחם ולהגיד שאם יש לך סיפור טוב עם נשמה ועם רגש, אנשים יאהבו אותו". 
 

צאצאיו של שולץ שמרו על כך שוודסטוק וסנופי לא יעשו סלפי במהלך הסרט ולא ילבשו סקיני ג'ינס, ובמסגרת המאמץ לשמור על מקסימום של אותנטיות ונאמנות למקור, גם לא הובא מדבב חדש עבור סנופי, אלא נעשה שימוש בהקלטות ארכיון של המדבב המקורי של סנופי - ביל מלנדז שמת ב–2008. מלנדז היה האנימטור היחיד ששולץ סמך עליו בתרגום הקומיקס שלו לאנימציה, בין אם זה למסך הקטן ובין אם זה למסך הגדול. האולפן שלו הפיק את כל סרטי “פינאטס" עד כה ומלנדז עצמו ביים את רובם, ואף עמד מאחורי קולותיהם המשונים של סנופי וודסטוק. לאור העובדה ששולץ סלד מהרעיון שסנופי ידבר אנגלית כמו בן אנוש, מלנדז דיבב אותו בג'יבריש, וקולו הואץ אחר כך למהירות גבוהה יותר, כדי להתאים לסנופי. ואותו הדבר נעשה עבור קולה של הציפור הצהובה. 
 

למרות הביקורות המהללות ולמרות ההצלחה של סוף השבוע הראשון בארצות הברית ובקנדה, שבו הכניס הסרט קרוב ל–45 מיליון דולר והתמקם במקום השני בקופות אחרי “ספקטר", הג'יימס בונד החדש, קרייג שולץ אומר שאין לו כוונה ליצור סרט המשך. “יש לנו את הסרט הזה", הוא סיכם. “אני בן 62. חשבתי שזה יהיה מעולה אם במשך חיי אזכה לראות סרט "פינאטס" ממש טוב לפני שמישהו יחליט לקנות את המותג ולעשות איתו סרטים רק בשביל הכסף. כל מה שמשפחת שולץ עושה זה בשביל לכבד את העבודה של אבא שלי והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה כסף. מה שעניין אותנו תמיד היה בקרת איכות ולעשות את הדברים הכי טוב שאנחנו יכולים".