ב-24 במרץ 1975 צפה סילבסטר סטאלון בטלוויזיה באליפות העולם באגרוף במשקל כבד בין מוחמד עלי השחור לצ’אק וופנר הלבן. וופנר שרד 15 סיבובים לפני שהובס על ידי עלי. מיד עם תום המשחק התיישב סטאלון לכתוב תסריט, וסיים אותו תוך שלושה ימים. כעבור שנה יצא לקולנוע הסרט “רוקי”, שעליו היה סטאלון מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר ולתסריט הטוב ביותר. סטאלון עצמו אומנם לא זכה, אך הסרט גרף שלושה אוסקרים – על הסרט, העריכה והבימוי – מתוך העשרה שהיה מועמד אליהם.
ב”רוקי” המציא סטאלון את דמותו של רוקי בלבואה – מתאגרף איטלקי מפילדלפיה, בחור חסר השכלה אך בעל לב זהב. וופנר טען שדמותו של רוקי מבוססת עליו, וכעבור כמעט 30 שנה אף פנה לבית המשפט כדי לתבוע פיצויים מסטאלון שכל העת הכחיש. התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט, ולפני שלוש שנים שידרה רשת ESPN סרט תיעודי בשם “רוקי האמיתי”, על הקריירה של וופנר. ובזמן שוופנר מנהל חנות למשקאות אלכוהוליים בניו ג’רזי, סטאלון ממשיך לעשות כסף מרוקי בלבואה.
בסוף השבוע האחרון הגיע אלינו הסרט השביעי בסדרה, אך שמו אינו “רוקי” אלא “קריד”, מה שהופך אותו לספק סרט המשך ספק ספין־אוף. כל מי שראה סרט של רוקי זוכר בוודאי את אפולו קריד – יריבו הראשון של רוקי, שהפך עם הזמן לחברו הטוב ביותר – דמות שנכתבה בהשראת מוחמד עלי. קארל וות’רס גילם את דמותו של קריד בארבעת הסרטים הראשונים בסדרה, כאשר ב”רוקי 4” נהרג קריד בזירה על ידי הרוסי הענק איוון דראגו, בגילומו של דולף לונדגרן השוודי (שהתאחד עם סטאלון בסדרת סרטי “בלתי נשכחים” ויופיע גם ב”בלתי נשכחים 4” שעתיד לצאת ב־2017). רוקי יצא לנקום את דמו של חברו, אבל זה היה הסוף של אפולו קריד. עד עכשיו.
אפולו קריד אומנם מת מזמן, אבל בנו, אדוניס “דוני” ג’ונסון קריד, ממשיך את המורשת שלו. אדוניס נולד כתוצאה מרומן של קריד מחוץ לנישואים והוא מעולם לא הכיר את אביו. בכל שנות נעוריו הוא הסתבך בצרות וסבל לא מעט, עד שאלמנתו של קריד (שאותה מגלמת האמא מ”משפחת קוסבי”!) החליטה לאמץ אותו ולגלות לו את זהותו האמיתית. אף על פי שהסתדר בחיים, האגרוף זורם בדמו של אדוניס, והוא נוסע לפילדלפיה, למקום שבו נערך הקרב האגדי של אביו נגד המתאגרף הקשוח רוקי בלבואה, כדי לאתר את רוקי ולבקש ממנו שיהיה המאמן שלו. ורוקי, שלמרות פרישתו מזירת הקרב לצמיתות, מזהה באדוניס את הכוח והנחישות שהיו באביו, ומסכים לבקשתו.
נכנס לו ללב
“קריד” הוא הסרט הראשון של “רוקי” שסטאלון לא כתב, אבל הוא חתום כמפיק ואף נכנס לנעליו של בלבואה כשחקן בפעם השביעית, ויש האומרים שהוא עשוי לקחת הביתה פסלון אוסקר לשחקן המשנה על התפקיד. “הסיבה שלא רציתי לכתוב אותו היא כי זה דור חדש”, הסביר סטאלון בראיון לאלן דג’נרס.
“חלפו 40 שנה, ומה שעבד בדור שלי לא בדיוק עובד בדור החדש. הכל השתנה. קולנוען צעיר בא אלי עם הרעיון הזה שלאפולו קריד היה בן מחוץ לנישואים. האיש המושלם הזה לא תמיד היה מושלם. ועכשיו הילד הזה, שאותו מגלם מייקל ב. ג’ורדן, מרגיש מנוכר, יש לו חור בלב. אז הוא יוצא לחפש את הבן אדם שהכיר את אביו טוב יותר מכל אחד אחר. אני יצאתי מהתחום וכל האנשים בחיי כבר מתו. אני לא רוצה להיכנס למערכות יחסים חדשות, אבל הוא נכנס לחיי. אנחנו מתחברים ואני מבין שהוא מחזיק אותי בחיים, ואני מנסה להראות לו ששווה לחיות את החיים”. נדמה לי שדג’נרס הזילה דמעה בסוף הסיפור.