ששת משפטי הקאלט הכי מצחיקים בקולנוע הישראלי

יום העצמאות בלי סרטים ישראלים זה כמו מנגל בלי קבבים, פשוט לא אותו הדבר. קשה לדמיין את 69 השנים של המדינה הזאת בלי צ'ארלי, מיקו, חכם חנוכה, סרג'יו קונסטנזה וחבריהם. אנחנו צוחקים איתם ועליהם ובעצם בעיקר עלינו. כי גם אנחנו קצת תחמנים כמו סרג'יו, רוצים לדפוק קופה כמו חנוכה, ומתים על הילדים שלנו כמו צ'יקו בן דוד. אז לכבוד יום העצמאות, הנה המשפטים הכי קורעים מהרפרטואר המכובד. 

 

 

32 שנה אחרי שיצא לאקרנים, עדיין ילדים בני עשר מדקלמים משפטים כמו "איזה קמח כבוד הרב, הוא לא עובד במאפייה", ו- "אתם עבדתם עלי". סרט בורקס מושלם, שסוד הקסם שלו הוא הקאסט המצוין שכלל בין היתר את יהודה ברקן (אנחנו עוד נחזור אליו) ואת זאב רווח האגדי, יחד עם טוביה צפיר בתפקיד הקבוע של האשכנזי האהבל ויוסף שילוח ז"ל בתפקיד הדוד סלבדור. 




ביחד הם יצרו תבשיל שמצליח להפיל מצחוק גם בצפייה המיליון. הרבה לפני שכל אנס או רוצח דאגו לכיפה על הראש ושלושים שנה לפני ראובן ואסתי מארץ נהדרת, הצליחו בחגיגה בסנוקר (שבעצם קוראים לו רק "סנוקר" אבל מי זוכר) לתפוס בביצים את טרנד החזרה בתשובה. כי בתכל'ס, רק עזריאל והרב החכם (השחקן יעקב בנאי, אבא של אהוד) זוכרים את השמות של כל עשרת הצדיקים, שכבר בחייהם הובטח להם.

 

תגידו את האמת , יש יותר שרמנטי מצ'יקו בן דוד? איזו אשה יכולה לעמוד בקסם הטברייני של הדייג מספר אחת? "אבא גנוב" היה ניסיון ליצור מלודרמה כחול לבן. זה הצליח לא רע, בעיקר כי זה גם הצחיק וגם ריגש וגם הצליח להיות מקומי מאוד.
 

שקרן מי שאומר שלא הזיל איזו דמעה בסצנה של החתונה עם "נשבע" של חיים משה ברקע. סביר להניח שבחיים, ענקי הנדל"ן ואנשי הכסף הגדול (מי אמר קוגלר) ניצחו את הדייגים הרומנטיים, אבל לפחות בן גדל עם אבא שאולי הוא לא מושלם, אבל וואלה, הלב שלו במקום הנכון.

 

כשאחי הקטן עלה לתורה, רצה הגורל וזימן לו את אותה פרשה שאלכס קרא בעלייה לתורה שלו. את הסצנה שבה אחי ניר קורא בהתרגשות "קומי עורי, כי בא אורך", בעוד אני ואחי הגדול נקרעים מצחוק על הספסל בבית הכנסת, היה אפשר להכניס קומפלט לסרט המקורי. את הפרשה שלי אגב, אני לא זוכר בכלל.  

לא מעט סרטי קאלט בארץ הם מז'אנר סרטי ההתבגרות. אסקימו לימון  למשל. באלכס לקחו את עולם של ילד בן 13 (שנראה בן 17 לפחות), עם ההתאהבויות הראשונות והרצון למצוא מקום משלך בעולם, וערבבו עם דמויות עדתיות מוקצנות ("פארוק ,תסגור את התריס") שהיום לא היו עוברות מסך. תוסיפו לזה את הפסקול המהמם והנאיבי של שנות ה-60, ים של משפטי קאלט ("בחורות ערומים זה חולירע") ותקבלו בונבוניירה של בורקס. 

 

"מהלירות נעשה טפטים" (מתחת לאף)
 

"מתחת לאף" הוא סרט יוצא דופן  בנוף הקולנוע הישראלי. סרטי פשע הם ז'אנר מאוד לא שכיח בארץ, ועוד כזה שנעשה על סיפור אמיתי, שקשה להאמין שקרה באמת, על קבוצה של גנבים לא ממש מוצלחת שמצליחה להביך את משטרת ישראל במקום בכי כואב שיש ולשדוד כספת מתוך מטה המשטרה.

אז נכון שכחולי המדים הגיעו מאז לשפל חדש ושברו עוד כמה שיאים, אבל הסרט שגילה את איבגי ואורי גבריאל מלא במשפטי קאלט קורעים, עם תבלין של עולם הפשע הישראלי של פעם. "אני וסמי הולכים לפתוח פיאנו בר, אחו שלוקי פיאנו בר", הוא רק דוגמה אחת. לזה צריך להוסיף קצב מהיר וסיפור באמת יוצא דופן, עם דמויות צבעוניות כמו ג'אנה חתול המטפס, סמי והרצל.

 

מבצע סבתא הוא הסרט הכי חדש ברשימה הזאת, ובטח אחד הקורעים שבה. הסרט של דרור שאול שנועד בכלל לרצועת  שידור טלוויזיונית די זניחה, הפך לתופעה תרבותית כלל ישראלית, שחוצה מגזרים וממש לא מצחיקה רק קיבוצניקים. הדמות של קרמבו בוצעה בשלמות של תס"כ צבאי על ידי רמי הויברגר, ומלאה במשפטים שנשארו הרבה אחרי הסרט ("סבתא חיה מתה").

מעניין שהסרט תפס הוויה קיבוצניקית מאוד, אבל גם צבאית נורא ישראלית. הציטוט שלמעלה תופס במדויק את היהירות המחוספסת הצה"לית, ואת ההרגשה שהכל קטן עלינו. וזה גם טיפ של אלופים אמיתיים. 

 

כתיבה מבריקה של אסי הדיין הגאון המנוח, עם דיאלוגים קורעים מצחוק המתארים מציאות סוריאליסטית, יחד עם שלישיית הגשש החיוור בשיא כוחה, הופכים את גבעת חלפון לסרט הישראלי המצחיק ביותר שנעשה אי פעם. כנראה שאין סרט מצוטט יותר, כאשר כל סצנה וכל דיאלוג גאוני יותר מקודמו.

קשה מאוד לבחור ציטוט אחד מהסרט הזה, וכל ניסיון כזה נועד מראש לכישלון. אבל מספיק לדמיין את ויקטור חסון נופל לעוד קומבינה של סרג'יו קונסטנזה, ונוסע עם סירה מבטן מזכוכית כדי להבין למה בחרתי דווקא את הציטוט הזה.